סדר הא-ב בתוך ברכת יוצר מתאר סדר השתלשלות של הנהגת העולם מהמקום הפנימי שבו הכל חדור מטובו ואין יכולת אפילו להגדיר טוב מול רע מפני שהרע בטל לגמרי, מצב כזה הוא מדרגת תחיית המתים ומשום כך אנו מקדימים 'ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים' מלשון 'לך דומיה תהילה' אין יכולת לאבחן דבר.
שחרית של שבת – ק-ל אדון
ברכת יוצר אור עוסקת בתיאור הנהגת העולם. במקום זה בא לידי ביטוי ההבדל בין שבת לחול בעוד שבחול אנו מתארים מתוך העולם המוחשי הניכר לעין בשבת אנו מתארים מתוך עולם שנמצא אצלו.
סדר הא-ב בתוך ברכת יוצר מתאר סדר השתלשלות של הנהגת העולם מהמקום הפנימי שבו הכל חדור מטובו ואין יכולת אפילו להגדיר טוב מול רע מפני שהרע בטל לגמרי, מצב כזה הוא מדרגת תחיית המתים ומשום כך אנו מקדימים 'ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים' מלשון 'לך דומיה תהילה' אין יכולת לאבחן דבר.
מדרגה זו של תחיית המתים היא אצל הקב"ה משום כך המחייב שלנו בשמירת שבת הוא שהקב"ה שבת כלומר אנחנו נמצאים אצלו ושובתים כמוהו.
ממקום זה מתחיל סדר הא-ב בשבת ומשתלשל עד מציאות העולם שלנו אמנם גם מציאות העולם מתוארת בחלקה הרוחני שכן שבת מעמידה עולם של פנימיות.
באמצעות ארבע אותיות אלו (א-ד) מתואר כיצד הדברים קיימים אצלו.
ק-ל אדון על כל המעשים מעשי האדם אף שהם שייכים לבחירתו החפשית ואין אפשרות לראותם כחלק מההשגחה, הרי שמנקודת מבטו הפנימית של שבת נאמר שגם מעשים אלה תחת אדנותו של הבורא כשם שבאמונה אומרים על מעשי האדם שזה מאיתו יתברך.
ברוך ומבורך בפי כל נשמה המציאות מתרבה ומתרחבת ואינה עומדת על מקומה.
גדלו וטובו מלא עולם דעת ותבונה סובבים אותו תכניתו של הבורא היא לכונן עולם המלא בגדלו וטובו, ואף אם ינסה האדם לצאת מתכנית זו הוא יישאר תמיד בפנים, משום ש'דעת ותבונה סובבים אותו'.
באמצעות ארבע אותיות אלו (ה-ח) אלו מתארים את תחילת הנהגת העולם.
המתגאה על חיות הקודש ונהדר בכבוד על המרכבה ההתייחסות האלוקית לעולם היא על ידי חיות הקודש ומרכבה, אך הקב"ה מתגאה עליהם ונהדר בכבודו עליהם משום שהוא עומד מעל הנהגה זו.
זכות ומישור לפני כסאו חסד ורחמים לפני כבודו עם תחילתה של ההנהגה ניכרת התעניינות הבורא במעשי האדם, ראשית לפי המעשים זה הכוונה 'זכות ומישור' זכאות המעשים ויושר הדין שנית 'חסד ורחמים' כלומר התייחסות מעבר לחשבון הפשוט של המעשים.
באמצעות ארבע אותיות אלו (ט-ל) מתואר הכוחות הפועלים בעולם.
טובים מאורות שברא אלוקינו יצרם בדעת בבינה ובהשכל המאורות המוזכרים כאן הם השורש לשמש והירח שנמצאים אצלנו, בדומה למאורות במעשה בראשית, מכיון שהתיאור שלנו מגיע ממקום שנמצא אצלו והולך לקראת העולם לכן מדברים על המאורות בשרשם.
כח וגבורה נתן בהם להיות מושלים בקרב תבל המאורות הם בעלי כח וממשלה כך קבעה ההנהגה העליונה להנהיג את העולם לפי כוחות שקיימים בעולם.
באמצעות ארבע אותיות אלו (מ-ע) מתואר האופן שבו ההשפעה האלוהית מגיעה לעולם.
מלאים זיו ומפיקים נוגה נאה זיום בכל העולם ההשפעה שמגיעה לעולם בפועל היא רק זיו ונוגה מאותם כוחות, ומכוחם אנו חיים, הכוחות עצמם חזקים מכדי להשפיע חיים לעולם. המחשה לדברים אלו ניתן למצוא בתופעת הרדיואקטיביות הנמצאת בקרני השמש. ידוע שככל שמתקרבים למקומות בעלי קרינה גרעינית, רמת הרדיואקטיביות בדם עולה. כאשר יוצאים מן האטמוספירה, רמה זו גבוהה משמעותית מזו הנמדדת בסביבת מתקנים גרעיניים. זאת, משום שקרני השמש, ללא ה"זיו" המותאם לעולם, חזקות מכדי לאפשר קיום חיים.
שמחים בצאתם וששים בבואם עושים באימה רצון קונם מציאות זאת של השפעה מבטאת עשיית רצון הבורא של אותם כוחות בשמחה ובאימה כאחד.
באמצעות ארבע אותיות אלו (פ-ר) מתואר העולם המקבל את ההשפעה האלוהית.
פאר וכבוד נותנים לשמו צהלה ורינה לזכר מלכותו הבריאה עצמה בקבלה את ההשפעה נותנת היא כבוד לשמו, ורק בעולם הזה שיש בו כבר את השמש והירח קיים המושג כבוד משום שככל שהמכבד רחוק יותר כך הכבוד הניתן הוא גדול יותר, כבוד זה שונה מן הכבוד המוזכר באות ו' ("ונהדר בכבוד"), שם הכבוד הוא אלוהית מרוממת, ואילו כאן מדובר ב"כבוד נותנים לשמו" – כבוד המוענק על ידי הנבראים.
קרא לשמש ויזרח אור ראה והתקין צורת הלבנה בעולמנו, המאורות הם השמש והירח, שהם תולדה של המאורות בשרשם ומפאת קרבתה של הירח לעולם יש בו מילוי וחיסרון, תכונה ששייכת רק בעולם המעורב מטוב ורע, ועל כן אמר שלמה המלך כי ישנם כ"ח עיתים – י"ד לטובה וי"ד לרעה – המקבילים לי"ד ימי התמלאות הלבנה וי"ד ימי חסרונה.
שבח נותנים לו כל צבא מרום תפארת וגדולה שרפים ואופנים וחיות הקודש י"ב תיבות אלו עומדים כנגד י"ב שבטים, שבהם חלה כל המציאות לפיכך מתוארת התוצאה של כלל השפעת הטובה שהעולם משבח ומפאר.
גם בסיומו של תיאור כלל ההשפעה אין מדברים על גופניות העולם אלא רק על רוחניותו בלבד משום שהשבת עוסקת בפנימיותו של העולם והיבט אינו ניכר בעולם החוש.