תפילת שחרית של שבת – פסוקי דזמרה חלק א'

תפילת שחרית של שבת – פסוקי דזמרא חלק א

תפילת שחרית פותחת בפסוקי דזמרא, המזמורים הנאמרים בקביעות אף בימי החול מקיפים חמשה נושאים א' נפש האדם שמהללת את ה' ב' מאורעות העולם שמשקפים רצון ה' ג' בריאת שמים וארץ והילולם ד' שירה של גאולה 'שיר חדש' ה' שירת הנשמה.

בשבת אנו מרחיבים את ההכרה שעולה מתוך פסוקי דזמרא. שבת היא זמן של גילוי עולם פנימי וזה דורש גישה אחרת לאדם ולבריאה משום כך מקדימים לפני אותם חמשה מזמורים הנאמרים בחול מזמורים המבטאים את פנימיות העולם.

מזמור לדוד השמים מספרים כבוד א-ל  הבריאה מספרת את תכלית העולם שהוא כבוד ה' מגיד הרקיע הנפש החיים (שער א' פרק יג) כותב ש'מגיד' זה סוד הדבר אין אומר ואין דברים אמירה זו לא ניכרת בחוץ כי פנימיות נשארת בפנים בכל הארץ יצא קוום האמירה הפנימית הזאת מקיפה את כל הבריאה. תורת ה' תמימה התורה נמצאת בפנימיות העולם ולא רק כתוכן עמוק ופנימי אלא משנה את המציאות הפשוטה של האדם משיבת נפש וכן מחכימת פתי וכל הרשמים שהתורה עושה על האדם. מזדים חשוך עבדיך מנסתרות נקני פעולת התורה על האדם משאירה את האדם בנקיות.

התוכן הפנימי העולה מתוך המזמור הוא שיש כאן מציאות פנימית בעולם שהיא תורה והיא משפיעה על האדם.

לדוד בשנותו את טעמו דוד המלך הוצרך לשנות את התנהגותו לפני אבימלך, שינוי טעם זה גילה שאדם יכול להעמיד את עצמו לגמרי בצורה שונה, וכשם שהוא יכול לשנות את טעמו לשוטה כך הוא יכול לשנות במציאות את טבעו על ידי התורה.

מזמור זה מסודר על פי סדר א' ב', לומר שהאותיות שבהם נכתבה התורה מהווים מציאות חדשה אצל האדם. בה' תתהלל נפשי ישמעו ענוים וישמחו החיים בפנימיות נותנים גאוה בה' וזה שמחה לענוים שיש להם במה להתגאות. טעמו וראו מכח הטעימה והרגשת היחס נבנה אדם מי האיש החפץ חיים זה דבר פשוט שמי שרוצה חיים ישמור תורה ומקבל בזה חיים עיני ה' אל צדיקים הקב"ה מתעסק בעצמו עם הצדיקים.

התוכן הפנימי העולה מתוך המזמור הוא שהתורה בונה אדם חדש.

תפילה למשה איש האלוקים ה' מעון אתה היית לנו אנחנו נמצאים בעולמו של הבורא עולם זו היתה מדרגתו של משה רבנו ואנחנו נמצאים שם בפנימיות. תשב אנוש עד דכא באותו עולם פנימי שומעים קול הקורא לחזור בתשובה. כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול היחס שלנו באמת לעולמו של הקב"ה הוא אפסי כל ההשגות שאפשר להגיע אליהם כאין בעולמו של הקב"ה גם משה רבנו בסוף חייו אומר 'אתה החילות' הוא רק התחיל.

מי יודע עז אפך וכיראתך עברתך מדת הדין נוראה וככל שיראים יותר כך אי אפשר לעמוד בדרישה של עולמו של הקב"ה. והנחם על עבדיך אנחנו אצלו והוא דואג לנו. ונרננה ונשמחה בכל ימינו העולם הזה מלא בשמחה.

שמחנו כימות עיניתנו מכיון שהמעשים שלנו הם אפסיים בעולמו של הקב"ה והימים שלנו מלאים סבל ומכאובים  מבקשים מהקב"ה שישלים לנו את המעשים כביכול עשינו כל הזמן רצונו הגם שהיינו עסוקים בצרות שלנו. יראה אל עבדיך פעליך פעולה זו שהקב"ה פועל במקומנו אנו רוצים לראות. ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו השלמה זו שהוא משלים את המעשים שלנו זה היופי של חיים בעולמו של הקב"ה. ומעשי ידינו כוננהו המעשים שלנו פועלים באותו מקום נורא שנקרא עולמו של הקב"ה.

התוכן הפנימי העולה מתוך המזמור הוא תיאור החיים בעולמו של הקב"ה שהוא מרוב אהבתו משלים לנו את המעשים ופעולתו נחשב כביכול אנחנו עשינו.

יושב בסתר עליון כשנמצאים במקום גבוה כל כך הרע לא יכול להתקרב אלינו. מחסי ומצודתי הוא המקום שלנו ומכח זה אנו נשמרים מכל רע. כי מלאכיו יצוה לך מכל הצדדים על כפים הרגלים שהם המקום הקרוב לרע מטבעם גם הם שמורים. כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי השמירה הזאת משום שאנו יודעים את שמו שהוא רוצה בטובתנו. אורך ימים אשביעהו אריכות ימים הכוונה חיים במהלך אחד כשהרע לא מעכב יש רצף אחד שכולו מהלך ברור 'אורך ימים'.

התוכן הפנימי העולה מתוך המזמור הוא הכרה שאותם חיים במעונו של הקב"ה הם שומרים עלינו שלא יתקרב רע וזה יותר מהלך אחד של חיים בפנימיות.