ההבנה הנכונה היא שהחכמה המדוברת כאן איננה החכמה של יצירת מופתית ונפלאה זו של כלל המציאות על כל סדריה ומערכותיה, אלא מהלך של חכמה שמכוון כולו לקראת האדם, כשאדם מתבונן במהלך זה מיד הוא אוהב ומשבח.
ההבנה הנכונה היא שהחכמה המדוברת כאן איננה החכמה של יצירת מופתית ונפלאה זו של כלל המציאות על כל סדריה ומערכותיה, אלא מהלך של חכמה שמכוון כולו לקראת האדם, כשאדם מתבונן במהלך זה מיד הוא אוהב ומשבח.
שחרית של שבת – ברכת יוצר אור ואהבה רבה
ברכת יוצר מתארת את הבריאה על כל חלקיה כשנעמיק בנושא הברכה נראה גילוי חכמתו של הקב"ה 'כולם בחכמה עשית'.
ברמב"ם (יסודי התורה ב,) כתוב 'והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול וכו' כמו שאמרו חכמים בענין אהבה שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם'.
וצריך להבין וכי מפני שמכירים חכמה זה סיבה לאהבה? האם כשרואים אדם חכם מתעורר אצלנו אהבה אליו?
ההבנה הנכונה היא שהחכמה המדוברת כאן איננה החכמה של יצירת מופתית ונפלאה זו של כלל המציאות על כל סדריה ומערכותיה, אלא מהלך של חכמה שמכוון כולו לקראת האדם, כשאדם מתבונן במהלך זה מיד הוא אוהב ומשבח.
משום כך אנו מזכירים תתברך מושיענו וכן צורנו מלכנו שהם כולם מהלכים לקראתינו, כל הביטויים הם לקראת האדם, וכן בסוף ברכת יוצר מזכירים 'בורא רפואות' 'בעל מלחמות' וכו' שהם כולם מעלות שהם לתועלתנו, משום שהבריאה כולה על כל החכמה שבה עיקרה שיש כאן מהלך לקראת האדם.
בענין זה דרוש התרגלות רבה, לא לראות את הבריאה כחפץ מעניין שניתן לחקור יותר ויותר ולגלות בו עוד ועוד חכמה נפלאה אלא בעיקר מה היחס לאדם, לדוגמא, על המים אפשר להסתכל בצורה של רכיבים להתבונן ממה הוא מורכב, ואפשר לראות את העובדה שהוא מרווה את האדם או שהוא מאפשר לאדם להיכנס לגמרי לתוכה וליטהר על ידי טבילה, עם כל הפרטים שיש בהלכות טבילה.
כשמביטים בעין מחקרית על זריחת השמש ושקיעתה, יודעים שכדור הארץ הוא מסתובב ולא השמש, ובעין כזה נראה שלא נכון לומר שהשמש יוצאת במזרח וחוזרת במערב, אך בעין של עבודת ה', האדם הוא המרכז, ובמבט של אדם השמש יוצאת במזרח וחוזרת במערב וזוהי האמת.
הכרתי אדם תלמיד חכם שידע גם בתחום הפיזיקה, והוא טען שלפי המדע חצות זה רגע אחד וזה אכן כך בפשיטות משום שלפי סיבוב השמש יתכן רק רגע אחד שהשמש בנקודה האמצעית, אך באמת אין זה כך, והדברים נמדדים לפי תפיסת האדם, ומשום כך יתכן שיש פרק זמן שנקרא חצות.
'כולם אהובים כולם ברורים' יש כאן מציאות של שבח מתוך הבריאה ויש הרמוניה בין כולם שכולם יחד מעמידים שבח.
'ומקדישים וממליכים' המציאות עצמה מהולה בקדושה, ובתוך המציאות יש את השליחים שהם משבחים והם המלאכים, וגם באותה מציאות של קדושה הכל לקראת האדם, וכפי שכתב הנפש החיים בכמה מקומות שזו הסיבה שהקדושה של המלאכים ממתינה לישראל, מתחילה הם מקדישים ורק לאחר מכן המלאכים.
'מקבלים וכו' זה מזה ונותנים רשות זה לזה' ישנם מדרגות אצל המלאכים, וכולם מקבלים רשות זה מזה גם הגדולים מקבלים מהקטנים, משום שקדושה זה מופרש בעצם מהנבראים, וכלפי הקדושה כולם שווים, משום כך נתינת הרשות הן מהגדולים לקטנים והן מהקטנים לגדולים.
ברוך כבוד ה' ממקומו המלאכים אינם יודעים את מקומו של הקב"ה, וקדושה נוראה זו היא חלק מהעולם, שכל המתואר בברכת יוצר הינו חלק מהעולם, והעומק כאן שלא שייך עולם בלי קדושה.
אור חדש על ציון תאיר כשרואים קדושה בעולם ומבינים איך הכל מתחדש ממנו כל רגע, מבקשים ביטוי גבוה יותר של קדושה בעולם, שחידוש העולם יבטא קדושה גדולה יותר.
ונזכה כולנו מהרה לאורו גם כל ההופעה הנוראה של הקדושה נוגעת לאדם וזהו כל נושא הברכה שהעולם כולו עם כל קדושתו הנוראה קיימת לקראת האדם.
אהבה רבה אהבתנו לאחר ההכרה בבריאה עומד האדם ומשתומם, ומיד הוא אוהב ומשבח וכנגד זה עומדת אהבתו של הקב"ה אלינו.
בעבור אבותינו הם אברהם יצחק ויעקב, ובעבורם אנו מבקשים את גילוי חמלתו עלינו, שבטחו בך לאבות לא היה עבודה של תורה ומצוות אלא עבודה של עמידה בנסיון, (סנהדרין קז.)
ותלמדם חוקי חיים הקב"ה לימד את האבות את חוקי החיים, כלומר מה הדרך ליצור מציאות של קדושה בעולם, וזה בא בתמורה לביטחון שבטחו בו, ומשום שבעל ביטחון חי את תכניתו של הבורא במלא התוקף, ובתמורה לזה לימד אותם הקב"ה את הכללים איך יוצרים מציאות קדושה בעולם.
כן תחננו ותלמדנו המהלך אצלנו הוא רק על ידי תורה ומצוות ולא עמידה בנסיון כמו אצל האבות, ואנו מבקשים שהקב"ה ילמד אותנו ליצור מציאות של קדושה על ידי תורה.
והאר עינינו בתורתך ודבק ליבנו במצוותיך מבקשים ששכל האדם וליבו יהיו חדורים מאותה מציאות של קדושה.
ולא נבוש לעולם ועד בושה מגיעה מכח חיסרון המשמעות של יצירת עולם של קדושה, ואנו מבקשים שלא יהיה בנו חיסרון ובכך לא נבוש לעולם ועד.
כי בשם קדשך הגדול והנורא בטחנו אין כל אפשרות להוריד לעולם מציאות של קדושה כשעסוקים ברצונות הנמוכים של האדם, ומשום כך מוכרחים להגיע למידת הביטחון בכדי לחיות את תכניתו של הבורא עולם, ועל ידי כך יתכן להוריד מכח התורה מציאות של קדושה לעולם.
ותוליכנו קוממיות לארצנו קוממיות הכוונה שתי קומות, יש קומה של פשטות ויש קומה של רוממות, דבר זה יתכן כשקדושה נמצאת במקום הפשוט ביותר, כלומר הקדושה היא בארץ ממש במוחש ממש, ובזה עדיפים אנו על עבודת האבות שהאבות הורידו שכינה שתהיה על גופם, ואילו אנו מורידים שכינה לארץ ממש ובזה מעמידים רובד מוחשי ופשוט לקדושה.
הבוחר בעמו ישראל באהבה יש בחירה שהיא מעבר למעשה האדם והיה יכול להביא את העולם לתכלית בצורה אחרת, כמו שכ' 'הלא אח יעקב לעשיו ואהב את יעקב ואת עשיו שנאתי' מאהבתו אותנו הוא בחר בנו.
בברכה זו אנו רואים לא רק שיש מציאות של קדושה בעולם שעומדת לקראת האדם, אלא שהאדם הוא זה שיוצר מציאות של קדושה בעולם.