מפליא לראות שבברכת המזון על אף התנועה הטבעית של היהודי להסתיר שם שמים בברכת המזון מזכירים בצורה בולטת מאוד שם שמים ובתוך שלוש ברכות מזכירים שם שמים בשבת עשרה פעמים ובחול שבעה פעמים.
ברכת המזון – מציאות קדושה
כהקדמה לפירוש נוסח ברכת המזון מוטל עלינו להתבונן בהתייחסות להזכרת שם שמים בברכת המזון.
הרגשת הלב היהודי הנה למעט בהזכרת שם אלוקים מפני שכבוד אלוקים הסתר דבר.
על דבר זה התבטאו שני גדולי עולם בנוסח אחד. גם הרב וולבה וגם ר' יונתן דיוויד התפעלו מנוסח שכתב הרב אברהם אליהו קפלן בספרו 'בעקבות היראה' וכך כתב שם: "זאת התכנית אשר שם ד"ר ברויאר לפני אגודת ישראל. אגודת ישראל שואפת לכונן את עם האלוקים ואת ארץ האלוקים בתוך התאחדותם מחדש בממשלת חוק האלוקים להיותם מלאכת אלוקים. יאים ונאים הדברים הללו, אף כי גם בהם יש להכיר את עקבות השפעתו של מטבע אירופא שאינו נמנע מרבוי הזכרת שם שמים, בניגוד להרגשה היהודית הממעטת בה תמיד כי כבוד אלוקים הסתר דבר".
משום כך בתפילת שמונה עשרה אף שענינה הוא הזכרת שם שמים 'כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו' בכל תשע עשרה הברכות מזכירים שמונה פעמים בלבד שם שמים באמצע הברכה.
ומשכך מפליא לראות שבברכת המזון על אף התנועה הטבעית של היהודי להסתיר שם שמים בברכת המזון מזכירים בצורה בולטת מאוד שם שמים ובתוך שלוש ברכות מזכירים שם שמים בשבת עשרה פעמים ובחול שבעה פעמים.
ומתברר שעוצמת הפגישה בין הנברא לבורא דרך הכרת הטוב על האכילה היא גדולה מאוד. האוכל ומברך רק על מנת להיפטר מחובו שייך בזה לנאמר "ואכלת ושבעת ורם לבבך ושכחת", לעומת זאת האוכל ומברך בכוונה הראויה שייך לנאמר "ואכלת ושבעת וברכת". שתי תנועות אפשריות על ידי האוכל או שכחת השם ח"ו או ברכה.
בברכה ראשונה מודים על האכילה עצמה.
הזן את העולם כולו בטובו היתה אפשרות שהבורא מזין את העולם ללא הטעם הריח והמראה שנלווים לאוכל אבל בטובו נתן לנו תזונה עם טעם מראה וריח.
כי לעולם חסדו באכילה מתגלה טובו של הקב"ה
ובטובו הגדול טובו לא מקומי בלבד אלא יש הטבה לכל הבריאה כולה ולכן לא חסר לנו ואל יחסר לנו מזון.
בברכה שניה מודים על הארץ וכוללים יציאת מצרים ברית ותורה.
ועל שהוצאתנו ה' אלוקינו מארץ מצרים וכו' ועל בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלמדתנו מה שייכות הודאות אלו לברכת המזון? האם בדרך אגב כשמודים על הארץ מכניסים הודאה על שאר דברים?
במציאות הפשוטה של ארץ ישראל קיים חידוש מבהיל. טבע העולם שמרבה את צד הרע והטומאה ומשום כך טמא שנגע בטהור הטהור נטמא ולא להיפך משום שתמיד צד הרע והטומאה גובר כך טבע העולם.
בארץ ישראל המציאות הפוכה, אדם זורע והפירות שגדלים קדושים בתרומות ומעשרות המציאות הפשוטה של הארץ מולידה קדושה.
על כך אנו מודים כשאומרים ארץ חמדה טובה משום שהארץ עצמה מגדלת קדושה.
ועל שהוצאתנו ה' אלוקינו מארץ מצרים בכדי לזכות למציאות נעלה כזו שהמציאות עצמה מרבה קדושה צריכים הקדמות לצאת מהיות אנשי העולם למציאות של אנשים מורמים על רקע זה מודים על ניסי יציאת מצרים שמהווים את ההכנה הראויה לזכיה בארץ ישראל.
הוספת שם ה' ביציאת מצרים מלמדת שאין כאן הודאה על דברים נוספים שאם כך היה לנו להזכיר רשימה של דברים 'ארץ ישראל' 'יציאת מצרים' 'ברית' 'תורה וחוקים'. אלא בא לומר העמקה בהודאה על הארץ שהזכיה לזה היא רק דרך יציאת מצרים ברית ותורה. כך אמר ר' ירוחם ממיר שכל התורה כולה מ'בראשית' ועד 'לעיני כל ישראל' מכוונת לתכלית כניסת ישראל לארץ ישראל.
על בריתך שחתמת בבשרנו גם מציאות הגוף צריך להשתייך לקדושה הבשר הוא לא האדם אלא החלק החיצוני באדם גם שם חודר הקדושה כהכנה לזכיה בארץ ישראל.
ועל תורתך שלימדתנו ועל חוקיך שהודעתנו הכנה נוספת להעמיד את מציאות הקשר שלנו עם הבורא וזה על ידי תורה וחוקים שמעבר לשכל האנושי רק אחרי הקדמות אלו אפשר לזכות שהמציאות הפשוטה מרבה קדושה בארץ ישראל.
ועל חיים חן וחסד שחוננתנו למרות שאיננו ראויים לחיים נעלים אלה הבורא נותן לנו מתנת חינם.
ועל אכילת מזון הקדושה העליונה הזאת חודרת עד המציאות הפשוטה האכילה עצמה מבטאת את כל התוכן הנורא הזה.
ועל הכל ה' אלוקינו אנחנו מודים לך הביטוי לקשר בינינו לבורא הוא על ידי הודאה.
על הארץ ועל המזון בחתימה זו אנו אומרים שהנושא היחיד שעסקנו בו בברכה זו זה ארץ ישראל והמזון וכל שאר הדברים עומדים כהכנה למעלה העליונה הזאת של הארץ והמזון.