לשחק עם ילדים – עיצוב המידות

משחק ילדים הוא עיצוב המידות

מידות וכוחות הנפש הם בדרך כלל הדברים שאנו מעוניינים לשנות ולשפר אצל הילדים. פעמים רבות אלו מחשבות שעולות רק כשהילדים גדולים יותר ומידותיהם כבר מגובשות. בזמן זה קשה יותר להשפיע על מידות הילדים ועל עיצובם באופן מיטבי.

הזמן בו אנו יכולים להיטיב עם הילדים בעיצוב כוחות הנפש שלהם הוא בגיל צעיר יותר, והדרך לכך עוברת דרך משחקים, כשלצורך כך עלינו להתרגל לשחק עם הילדים ככלל – ובמיוחד בעודם קטנים. הסיבה לכך היא שטיפול במרחב הנפשי מתאפשר רק באווירת שחרור, וזו – נוצרת על ידי משחק.

משמעות הטיפול במידות הילד בגיל צעיר היא לא לגרום לכך שהילד יהיה בעל חסד וכדומה. בגיל זה דווקא ילד שנותן לשני יותר מדי זו סיבה לדאגה. זוהי התנהגות המעידה כי הוא לא מעריך מספיק את מה שיש לו. 

את הילדים לא ניתן לשפוט בגיל צעיר על פי מעשיהם, משום שאנו לא יודעים מספיק על תכונת נפשם הבסיסית. זאת בשונה מאדם מבוגר, שאם נראה אותו מוותר על שלו באופן יוצא דופן, הדבר יעורר בנו התפעלות משום שאנו מניחים הנחה ברורה על מידת האגו שלו והחשיבות שהוא מייחס לדברים השייכים לו. לעומת זאת, אצל הילד תחושת הבעלות שלו והיחס לאחר עדיין לא מעוצבים דיים, ועל כן אין משמעות למעשיו כפי שהם.

תיקון המידות בנוגע לילדים הוא פיתוח הגמישות, ועליה ניתן לעבוד בגיל צעיר ממש. 

העבודה הנכונה על גמישות נמצאת במשחק. אומנם ישנם חוקים במשחק, אך יש בו גם מרחב למופעי נפש שונים כמו ויתור, יכולת להפסיד וכדומה.

גדולים וטובים אמרו כי את המידה של 'הוגנות' בחיים, הם למדו במשחקי כדור, יותר מכל שיחות המוסר. המשחק מדמה את מגרש החיים עצמו. שם לפעמים יש לוותר, להתאפק, לדעת להפסיד בכבוד ועוד סיטואציות ותגובות שונות.

כשילד מוותר במשחק, הוא לא עושה זאת מתוך חישוב ריאלי של 'אני אוותר עכשיו כדי שהוא יוותר לי מאוחר יותר'. הילד חי את ההווה, וכשהוא מוותר זו התנהלות של החיים כפי שהם מתקיימים.

משחק נועד על מנת ללמוד דרכו כישורי חיים נכונים, איזון נפשי ותגובות נכונות בתוך סיטואציות שונות בחיים. הוא לא נועד רק כדי להוציא מרץ. גם כשמשחק ילדים נראה לא מאורגן ולא מוסדר, יש בו אלמנט שמאפשר לחוות את החיים ולתרגל אותם באופן שונה ומשחקי.

יוצאי דופן הם משחקים שנועדו להקניט את השני ולגרום לו להרגיש רע, אך אפילו בהם ניתן למצוא מרכיבים מחכימים לחיים.

משחק כדור הוא דוגמא מובהקת ליכולות של אינטראקציה בריאה ונכונה בין אנשים, כאשר המטרה הינה למסור את הכדור הלאה, ובהמשך לקבל אותו חזרה ולא לשמור אותו כל הזמן בלי להעביר ליתר המשתתפים. 

לילד קטן יהיה קשה למסור את הכדור, הוא חי את ההווה בצורה חזקה ובלי יכולת להבין את הדינמיקה של החיים, שפעם מוסרים בהם ופעם מקבלים. זהו דבר שניתן ללמד ולתרגל עם הילד: את הגמישות ואת התנועה בתוך החיים.

לצורך אימון נכון לגמישות, על המבוגר 'לרדת' לרמתו של הילד ולשחק איתו מהמקום שלו ממש, לפי הכללים כפי שהם בעיניים של הילד. עלינו להיכנס ממש לחוויית המשחק, ולא רק להשתתף בו מרחוק.

אומנם יש לשמור על כללי המשחק, אך גם הם לא קודש קודשים. לעיתים לילד ישנה יצירתיות ביצירת כללים שונים מהוראות המשחק, וזהו חלק מהגמישות המבורכת. העיקר הוא שישנם כללים, והמשתתפים משחקים בתוכם גם אם הם יצרו אותם. 

המידות של הילד יוצאות אל הפועל ונראות שונה בין משחק עם מבוגר או הורה לבין משחק עם בני גילו, משום כך חשוב שהוא ישחק גם עם בני גילו במעמדו, שם ירכוש כלים שיהלמו ממש את המקומות בתוך החיים ה'אמיתיים'.

תוך כדי משחק ישנם מצבים בהם הילד משחק לא כפי הכללים, ולעיתים משתמש בכוח, במקרה כזה אל לנו להתערב מהר מדי, עלינו לאפשר לו להתמודד גם במצבים אלו. הגנה עצמית זו אינטראקציה בריאה לילדים. באופן זה נבנה אצל הילד בטחון עצמי בריא ויכולת להתמודד כראוי בהמשך החיים. כמובן שאלו דברים שאמורים להיעשות בגבול ובמידה, כשלפעמים צריך לאפשר ולפעמים ללמד לוותר.

כשילד מרביץ הוא לא הופך לאכזרי, אל לנו לחשוש מכך, זוהי הדרך בה המידות שלו מתעצבות באופן נכון ומאוזן. גם למבוגרים ישנם רצונות אלימים ומה שהם כובשים ומפנימים הילד עושה. אך זהו דבר נורמלי לגמרי. ילד שהוא אלים במיוחד – הבעיה תהיה בדרך כלל בבית ולא בכוחות הנפש שלו.

יוצאת דופן היא אלימות בין ילדים בבית, שם עלינו לעצב כללים ונורמות התנהגות נכונים, זהו חלק מתחום החינוך ולא שייך לכישורי החיים.

כללו של דבר, תפקידו של המשחק הוא לדמות את מגרש החיים האמיתיים – בהם נדרשים וויתור, גמישות ויצירתיות. המשחק לא נועד רק כדי לפרוק את המרץ, אלא יש בו תועלות רבות נוספות.