תנאי יסוד לכל עבודה מוסרית היא היכולת של האדם להכיר בחסרונותיו ופגמיו, ולהתבונן בהם בלי לטשטש או לברוח. אלא שהתבוננות כזו עלולה להביא את האדם לידי רפיון ידיים ולירידה בערך העצמי, ולהזיק יותר מאשר להועיל.

ובאמת זו הסיבה המרכזית שבגינה אנשים נמנעים מלימוד מוסר, כיון שבמקום שהלימוד יחזק את ליבם בעבודה – קורה ההיפך, והם באים לידי אמונה שלמרות כל המאמץ והיגיעה סופם להיכשל.

ועלינו להבין איך אפשר להצליח לעשות את שניהם, מחד להתבונן ביושר בחסרונותינו – ומאידך לא לאבד את הערכתינו העצמית.

חביבים ישראל שבשעת כעסו קרויים בנים

ובאמת התורה מלמדת אותנו שאדם שחוטא לא מאבד את מעלותיו, ועם ישראל נקרא בפי הנביאים 'בנים' גם כאשר השחית את דרכו, וישעיהו מתנבא ואומר "ה֣וֹי׀ גּ֣וֹי חֹטֵ֗א עַ֚ם כֶּ֣בֶד עָוֹ֔ן זֶ֣רַע מְרֵעִ֔ים בָּנִ֖ים מַשְׁחִיתִ֑ים" וכן אמרו חז"ל: אמר רבא חביבים ישראל – שבשעת כעסו קרויים בנים.

אבל אנחנו מבקשים דרך פעולה, שתיתן בידינו כלים להתמודד עם הקושי שלנו להכיר בחסרונותינו, בלי לאבד את הערכתינו העצמית.

 

בס"ד 

 האם יש קשר בין ביטחון עצמי למוסר

נפתח היום בסדרת שיעורים שיעסקו בעניין ביטחון עצמי מהיבטים שונים בחיים ובעבודת ה', ובמיוחד בעבודה המוסרית.  

חשיבות הביטחון העצמי

אחת מתכונות הנפש החשובות שכל מבנה האישיות עומד עליהם הוא בטחון עצמי, תכונה המשקפת את מידת הערך שהאדם מייחס לעצמו, ואת שיעור אמונתו ביכולותיו. כשלמעשה תכונה זו עומדת בבסיס היכולת של האדם לפעול בעולם ולהצליח.

אנו נעסוק בהיבטים של בטחון עצמי בהקשרים של עבודה עצמית ועבודת ה'.

לא ניתן לעשות עבודה מוסרית ללא ביטחון עצמי

תנאי יסוד לכל עבודה מוסרית היא היכולת של האדם להכיר בחסרונותיו ופגמיו, ולהתבונן בהם בלי לטשטש או לברוח. אלא שהתבוננות כזו עלולה להביא את האדם לידי רפיון ידיים ולירידה בערך העצמי, ולהזיק יותר מאשר להועיל.

ובאמת זו הסיבה המרכזית שבגינה אנשים נמנעים מלימוד מוסר, כיון שבמקום שהלימוד יחזק את ליבם בעבודה – קורה ההיפך, והם באים לידי אמונה שלמרות כל המאמץ והיגיעה סופם להיכשל.

ועלינו להבין איך אפשר להצליח לעשות את שניהם, מחד להתבונן ביושר בחסרונותינו – ומאידך לא לאבד את הערכתינו העצמית.

חביבים ישראל שבשעת כעסו קרויים בנים

ובאמת התורה מלמדת אותנו שאדם שחוטא לא מאבד את מעלותיו, ועם ישראל נקרא בפי הנביאים 'בנים' גם כאשר השחית את דרכו, וישעיהו מתנבא ואומר "ה֣וֹי׀ גּ֣וֹי חֹטֵ֗א עַ֚ם כֶּ֣בֶד עָוֹ֔ן זֶ֣רַע מְרֵעִ֔ים בָּנִ֖ים מַשְׁחִיתִ֑ים" וכן אמרו חז"ל: אמר רבא חביבים ישראל – שבשעת כעסו קרויים בנים.

אבל אנחנו מבקשים דרך פעולה, שתיתן בידינו כלים להתמודד עם הקושי שלנו להכיר בחסרונותינו, בלי לאבד את הערכתינו העצמית.

חינוך להסתרת הקשיים והבעיות מונע בניית ביטחון עצמי

בחברה שלנו בעיה זו קשה שבעתיים, שכן אצלנו כידוע הכול תקין.. ואם ישנה בעיה לא רגילים לדבר עליה, עוצמים את העניים ומתמקדים רק בדברים הטובים. מסיבה זו ביטחוננו העצמי בנוי כמגדל קלפים, וכל קושי שאי אפשר להתכחש אליו, מאיים לפרק את הבניין כולו.

תוצאה נוספת שיש לגישה זו היא: שאנו מורגלים לחשוב שהדרך להתמודד עם חסרון היא ע"י מציאת פתרון ברור, ודרך מהירה לצאת ממנו. אבל באמת לא כך הוא הדבר! אלא ישנם חסרונות שלוקח לאדם עשרים עד שלושים שנה לצאת מהם, והדרך היא התמודדות ארוכה עם החיסרון כחלק מהחיים.

בטחון עצמי אינו נבנה בזכות הצדדים החזקים שבי

ראשית עלינו להבין איך מבססים ביטחון עצמי בצורה נכונה הרי לכולנו יש גם חסרונות. ישנם כאלה שחושבים שדרך היא כך: אמנם בצד אחד במעשי ואישיותי אני חסר, אבל מאידך יש בי מעלות רבות אחרות ובגללם אני שווה ובעל ערך. אלא שגישה זו היא טעות, אלא אנו שווים (בין היתר) גם בגלל הצדדים החסרים שבנו ולא למרות, אדם שבונה את ערכו ממקום אחר יגדל בצורה לא נכונה, ועלינו לדעת שמסוכן לחנך כך את ילדינו.

מעלת החינוך בבית על פני החינוך במוסד הלמודים

בנקודה זו נבדלת צורת החינוך במוסד שבו הילדים לומדים לבין החינוך בבית, שכן המוסד מעצם תבניתו כמוסד חינוכי לתלמידים רבים, פועל לפי כללים קבועים שאינם מתגמשים בהתאם לצורך הפרטי של תלמיד מסוים, לעומת זאת החינוך בבית יכול לאפשר לעצמו גמישות מבלי להסתכן באובדן היכולת לחנך. הורים רבים טועים בזה וסוברים שנכון לנהל את הבית כמו מוסד וליישם בו את אותם כללים למען יציבות החינוך של הילדים, אבל כאמור דווקא בנקודה זו ישנה מעלה בבית שאין במוסד, שבו ילד יכול לקבל את אותו מקום שיכול להכיל את הקושי שלו להתיישר לגמרי ועם זאת לא לאבד את בטחונו העצמי.

האם ההלכה מחנכת אותנו לחיים של שחור ולבן

 הדברים שנאמרו מעוררים קושי, הרי אנו מחונכים לדקדוק הלכה, דבר שאין בו כל מקום לגמישות, שכן הלכה או שאנו מקיימים אות עד הדקדוק האחרון או שאנחנו בחוץ.

ובאמת אין כל מקום לומר שאין זה כך, אסור לומר חילול שבת אינו כל כך נורא ויש מקום להכילו ח"ו, והרי דינו ב"יהרג ואל יעבור". אסור לומר יש דברים קשים ו"אונס רחמנא פטריה" חלילה הדרישה של התורה הינה מאה אחוז.

א"כ יש כאן חידה סתומה כיצד ניתן לחנך לדבר כל כך מרכזי כבטחון העצמי במציאות של שחור ולבן שאין בה מקום לעיגול פינות?

נסכם: אנו מבקשים לדעת כיצד אפשר להיפגש עם החסרונות שלנו בצורה אמתית, בלא להסתכל הצידה לסגור את העיניים, והכול בסדר. לא! אנחנו רוצים להסתכל ישר ובכ"ז לא להישבר, ולא בגלל שבשטחים אחרים אנו בסדר. וכל אדם שעובד עם עצמו מכיר ומודע לבעיה זו. 

בשיעור הבא נלמד בס"ד כיצד נחנך את עצמינו לזה מתוך התורה.

2

בטחון עצמי – שיעור שני

עוד שיעורים בנושא

06/11/2023

י"א אדר תשע"ה

עיון בדברי ר' ישראל "שעל האדם להתייחס לעבודה (גם) כמו…

06/11/2023

ד' אדר תשע"ה

שרטוט קו אדום אישי בעבודת ה' – הכרחי     כדי לבנות…

06/11/2023

כ"ז שבט תשע"ה

איך חינכו פעם לעבודה בניגוד למקובל הדור שלנו אינו חלש…

22/10/2023

כ שבט תשע"ה

ר' איצלע כותב בהקדמה לנפש החיים שאביו ר' חיים היה…

17/10/2023

יג שבט תשע"ה

יודעים אנו כי אנשים גדולים שהיו מפורסמים בעבודה עצמית, עבודתם…

התחברות לאתר

ודאו כי סמל ההתחברות בראש העמוד השתנה ל:
"שלום... התנתק | החשבון שלי".
אם לא - יש לנסות להתחבר שוב.

רישום לאתר

שם פרטי*
שם משפחה*
שם משתמש*
אימייל*
סיסמה*
אימות סיסמא*