העיקר ברוחניות הוא העבודה הפנימית של האדם והיכולות הרוחניות אותן הוא רוכש בעקבות עבודתו. כך, באומרנו כי הרוחניות היא עסק, הכוונה כי האדם הוא עצמו העסק.
העיקר ברוחניות הוא העבודה הפנימית של האדם והיכולות הרוחניות אותן הוא רוכש בעקבות עבודתו. כך, באומרנו כי הרוחניות היא עסק, הכוונה כי האדם הוא עצמו העסק.
עסק התורה
צורת העבודה ברוחניות היא על ידי התייחסות לדברים כעסק. 'עסק' במובן שיש לאדם פרויקט אישי שעליו לקדם. יחס כזה לעבודת ה' מספק לאדם מימד ארוך טווח בין ההשקעה לתוצאה, וכמו כן מעניק מסוגלות לחזור שוב ושוב על ניסיונות להגיע ולהתפתח סביב העניין נשוא העבודה.
ישנן כמה נקודות שעלינו לחדד סביב עניין חשוב זה.
האדם הוא העסק
כשאנו אומרים כי אף ברוחניות היחס אמור להיות כשל עסק, אין הכוונה היא שישנו פרויקט חיצוני אובייקטיבי, כזה שנמדד רק על פי תוצאות, אותו על האדם לקדם. מטרות ותוצאות מסוג זה אין לעבודת ה' עניין בהן.
העיקר ברוחניות הוא העבודה הפנימית של האדם והיכולות הרוחניות אותן הוא רוכש בעקבות עבודתו. כך, באומרנו כי הרוחניות היא עסק, הכוונה כי האדם הוא עצמו העסק.
היכולות של האדם להתפלל, למשל, הן לב העניין. האדם יכול לפתח בעצמו מגוון צורות משמעותיות בתפילה, ובכל זמן ייתכן שעליו להשתמש בצורה שונה.
התפילה היא עבודה גדולה, ולעיתים דווקא בשעת הצורך קשה לאדם להתפלל. עינינו הרואות כי כשהאדם נמצא בגדלות מוחין קל לו יותר להתפלל מאשר כשהוא נתון במיצר ובמצוקה. לאדם המחזיק לעצמו כלים שונים בעבודת התפילה, כמו תפילה דרך התפעלות או דרך התבוננות – ואפילו דרך מילים, כל אלו הם כלים בהם האדם משתמש על מנת להתפלל כראוי מתוך משמעות עמוקה.
התפילה אף דורשת מהאדם להיות ראוי על מנת שישמע ה' תפילתו, וכפי שאומר ה'ספר חסידים' – כי הקב"ה מסרב לשמוע ולהקשיב למי שאינו קשוב לאחר ואינו שומע את הזולת, וכפי הנוסח בברכת רפאינו – 'רפאנו ה' ונירפא', רפאינו – מלשון רבים. אם כן, האדם צריך להשקיע בעצמו באזורים שונים על מנת להיות ראוי ומסוגל להתפלל באופן משמעותי.
הקשבה לעצמנו
כשאדם ניגש לעבודה, האינסטינקט שלו הוא לייצר לחץ בלתי פוסק ומאמץ רב עד להצלחה המיוחלת. כשצורת העבודה של האדם היא כשל עסק ולא משימה נקודתית ושטחית, עליו לראות את אופן עבודתו כתהליך למידה.
הצורה הנכונה בעבודה מסוג זה היא לנסות, להתקדם ולאחר זמן לחדול ולבחון מה הייתה התחושה באותה העשייה, מה הועיל יותר ומה פחות. כך ישנה הסקת מסקנות יחד עם תובנות שונות שעולות במהלך ההתבוננות פנימה על דרך העבודה. צורת עבודה זו גורמת לאדם להפיק לקחים ולחדד את הדרך באופן מיטבי.
בנוסף, אף במובן הפיזי, הפעלת כוח רציף אינה בהכרח משיגה את המטרה, לעיתים נדרשות תנועות של הלוך ושוב על מנת שהניסיון יצליח. אך כאמור, הדבר החשוב ביותר לעבודה הוא ההפסקה לצורך התבוננות פנימה.
כאמור, האדם הוא העסק – בו צריכה להיות כל ההשקעה.
עלינו להתרגל לשאול את התלמידים ואף את עצמנו – 'מה הדבר עושה לנו'? 'כיצד אנו מרגישים בתוך הדבר'? להסיט את המחשבה של 'מה מעשינו גורמים למשגיח או לאנשים אחרים?' לכיוון של 'מה הדברים גורמים לנו?'
כי אנחנו העסק האמיתי.