בעולם העסקים ברור כי עסק הוא דבר להשקיע בו ולעבור תהליך. עסק גם לא רק מרוויח, כחלק מתהליך יש בו עליות ומורדות. איש עסקים טוב לעיתים מצליח ולפעמים פחות. הצלחתו נמדדת לאורך הזמן ובתהליך שהעסק שלו נבנה.
בעולם העסקים ברור כי עסק הוא דבר להשקיע בו ולעבור תהליך. עסק גם לא רק מרוויח, כחלק מתהליך יש בו עליות ומורדות. איש עסקים טוב לעיתים מצליח ולפעמים פחות. הצלחתו נמדדת לאורך הזמן ובתהליך שהעסק שלו נבנה.
רוחניות כעסק
אסון גדול מבקש שינוי
אחרי אסון מירון בו נהרגו ארבעים וחמישה אנשים קשה לשוב לשגרה, השינוי נתבע מאיתנו שוב ושוב. איננו יודעים במדויק מה הבורא רוצה מאיתנו, אך בלתי אפשרי להישאר שווה נפש מול הופעת מוות בממדים נוראיים כפי שהיו.
מצב זה זועק ודורש מאיתנו בחוזקה שינוי, אך זו דרישה שגם מכשילה את עצמה בכך שלא ייווצר ממנה שום דבר משמעותי. הסיבה לכך היא כי התפעלות יתר אינה מביאה לשינוי אמיתי ובר קיימא.
המוכנות והדחיפות הקיימות בציבור לכך שצריך שינוי, נובעות מכך שקרה משהו שאינו נתפס בכלים הרגילים שלנו ומשום כך נדרש שינוי, אך כאמור, שינוי כזה סופו להיכשל.
כיצד, אם כן, נגיב לאירוע זה באופן אפקטיבי?
דבר זה חושף כישלון שלנו בחינוך שמתרחש לאורך זמן. לאחר אסון כזה אנו מבקשים משהו ספציפי, קבלה לדבר מסוים. זו תגובה מהירה המספקת את תחושת הדחיפות לעשייה.
וכמו בעת הזו, כך ביום יום אנו מבקשים מחניכינו דברים ממוקדים, תוצאות ספציפיות כאילו המטרה היא להשיג משהו מדיד ונקודתי.
אך החינוך דורש מאיתנו משהו אחר.
יחס נכון לעבודה רוחנית
בעולם העסקים ברור כי עסק הוא דבר להשקיע בו ולעבור תהליך. עסק גם לא רק מרוויח, כחלק מתהליך יש בו עליות ומורדות. איש עסקים טוב לעיתים מצליח ולפעמים פחות. הצלחתו נמדדת לאורך הזמן ובתהליך שהעסק שלו נבנה.
לדוגמא, אצל מיידוף – הנוכל הסדרתי הידוע מארצות הברית, נוכלותו התבטאה בכך שהוא תמיד רק הרוויח. זו הייתה נורת האזהרה שנדלקה לאנשי עסקים ממולחים שלא נפלו ברשתו. עסק הוא תהליך ואין בו אפשרות תמיד להרוויח. מי שטוען אחרת ומכריז כי הוא תמיד מצליח, אות היא לנוכלות ולשקר.
נעבור לעולמות שלנו, ונבחן את הדברים בשאלה ההיפותטית – האם ראש ישיבה יוכל לשווק את ישיבתו ולמכור אותה למשקיע אם הוא יציג אותה רק כבעלת הצלחות? הוא יספר שתמיד היא מצליחה להוציא תלמידים טובים, וכולם עושים רק את מה שצריך לעשות, וכדומה. האם כשנתרגם את הישיבה לעסק נוכל לתאר אותה כפי שאנו מתייחסים אליה? התשובה היא כמובן שלא!
אם כן, מדוע אנו תמיד מתייחסים למעשים שלנו ולקבלות הטובות אותן אנו רוצים לקבל על עצמנו או לבקש אותן מתלמידינו, רק כדברים שחייבים להצליח כאן ועכשיו? אין זאת אלא כי אנו לא מתייחסים לרוחניות כעסק. וזו טעות.
גם לעולם הרוחני אנו צריכים להתייחס כעסק, וכך גם ולהתנהל בו, במובן החיובי של הדברים. עלינו להפנים כי בתחילה לא מרוויחים, לוקח זמן עד שעסק מניב פירות, בתחילה נידרש רק להשקיע בו, לעיתים יהיו עליות ולעיתים ירידות. והדבר החשוב יותר מכל – הוא לעולם לא ייבחן באופן מיידי.
הסיבה בגינה אנו מבקשים תגובה מהירה לאסון מסוג זה, נוצרת מתוך חשש שאם לא נעשה פעולה מיידית, נשכח את האסון. והאמת היא שאכן נשכח. הרי מדוע שנזכור אותו לנצח אם אנו לא מעורבים בו באופן ישיר?
השכחה אינה צריכה להרתיע אותנו אם אנו מכוונים לעשות משהו שייתן פרי רק לאורך זמן. גם משקיע עושה פעולות מסוימות, והן אינן עומדות בראש מעייניו לאורך זמן. הוא מניע תהליך שאת פירותיו הוא יקבל רק אחר זמן.
ליחס של עסק בדברים רוחניים ישנם מובנים נוספים. למשל, אם העסק של האדם הוא תחום לימוד מסוים או אפילו ספר ספציפי, היכולת שלו לחזור ולדוש בו שוב ושוב היא לא מכיוון שהספר מעניין, אלא משום שזהו העסק שלו.
אדם יכול לבחור לעשות מהתפילה 'עסק' או מהלימוד, כמו גם מ'בין אדם לחברו', וכך בכל תחום ונושא בעבודה הרוחנית.
כשהדבר הוא עסק של האדם ולא רק מטלות שעליו לעשות, זהו יחס משנה חיים במובנים רבים.
כך גם הדבר יכול להתבטא בבית, אם יש נושא חינוכי שחוזר על עצמו שוב ושוב הילד מבין ומפנים כי זהו עסק.
כשהאדם עושה מתחום מסוים עסק, הוא מסוגל לנסות שוב ושוב, כי כך היא הדרך כשרוצים לרכוש קניין כלשהו, כמו מיומנות מסוימת.
הדרך להגיב לאסון הנורא שפקד אותנו היא להחזיר את התפיסה הנכונה ולפעול על פיה. והיא, כי גם רוחניות צריכה להיבנות כעסק בצורת העבודה של האדם.
נלמד את הילדים כיצד לבחור משהו שתופס אותם ולעבוד עליו, ליצור ממנו עסק אותו הם יפתחו לאורך זמן וישקיעו בו רבות. לכל ילד ראוי שיהיה פרויקט אליו הוא יתייחס כעסק לכל דבר ועניין.
בלי להתייחס לתחום העבודה הרוחנית כעסק, אי אפשר לגדול ולצמוח.
למשל, כשרוצים לעבוד על נושא התפילה על האדם לברר לעצמו ולחוש את המקום בו הוא מרגיש כי הוא מדבר עם הקב"ה. לכל אדם ישנו מקום שונה וצורת תפיסה שונה.
האדם יכול למצוא חלק קטן מסוים, כמו ברכה שמדברת אליו יותר מכל, ולהתמקד בה ממש. בלי לחץ אלא מתוך עניין אישי. באופן זה לעבוד ולהתבונן ברגשות סביב התפילה ודרכם להתפתח ולהתקדם בתפילה. המפתח לעסק בתפילה, כפי שהמשגיח אמר, הוא 'דרך החוויה שהבחור עובר בתפילה'.
דברים ברוח זו אומר ר' ישראל שמדריך לעבודה: 'כי אדם שמתעורר והולך ללמוד מוסר, הליכה זו בכוחה לגרום לו לשינוי'. זו המשמעות של 'לעשות עסק מהעבודה' – התוצאות אינן מיידיות.
בגיל צעיר מאד הילד כבר מסוגל לחוש את החשיבות שאנו נותנים לדברים, אך בשלב שילד עובר ללמוד בישיבה הוא אף מסוגל לקחת לעצמו תחום ולעבוד עליו כמו על עסק.