פעמים רבות נפגוש בחור שאינו רגיל לחשוב על עצמו, כשננסה לדבר איתו על רצונותיו ועל העדפותיו נגלה שהוא אינו מסוגל לומר עליהם מאומה. הוא לא התרגל לחשוב על עצמו בצורה בהירה.
פעמים רבות נפגוש בחור שאינו רגיל לחשוב על עצמו, כשננסה לדבר איתו על רצונותיו ועל העדפותיו נגלה שהוא אינו מסוגל לומר עליהם מאומה. הוא לא התרגל לחשוב על עצמו בצורה בהירה.
להקשיב לחניך
הדבר המשמעותי לצמיחה ולגדילה של בחור הוא המחשבה שחייו חשובים. זהו יסוד שרק עליו ניתן לעבוד וממנו להיבנות, משום שרק חיים חשובים ומשמעותיים ראויים להתייחסות ולשימת לב.
כשמחנך מעוניין להיות משמעותי בחייו של בחור ולהשפיע עליו לטובה, עליו לשקף לבחור את עובדת היות חייו משמעותיים.
הדבר נעשה על ידי הקשבה כנה ומתעניינת בחיי הבחור לדברים שהוא מספר, גם אם הם לא אינפורמטיביים עבור המחנך.
כיום, אחד מהאתגרים שישנם לאנשים, בחורים כאברכים, הוא הבדידות. אומנם אנשים נמצאים בתוך חברה תוססת, אך אין הם חשים שהם מעניינים מישהו אחר, ומתוך כך אין הם מייחסים חשיבות לחייהם.
זהו דבר בעל השלכות משמעותיות. אנשים בודדים גם לא יודעים כיצד הם יכולים להשפיע על אחרים ומה נקודות החוזקה שבגינן העולם זקוק להם.
משום כך, ההתעניינות וההקשבה לבחור ששח את חייו, חשובה לאין שיעור.
כיום בחור חי באנונימיות בתוך מקום לימודו. לעיתים קרובות אין הרב יודע אפילו את שמו, ועם חבריו הקשר הוא שטחי ולא משמעותי מספיק.
זהו דבר שעלינו להקדיש לו מחשבה – כיצד נשדר מסר כזה לבחור? לא בשקר או באופן שטחי, אלא באמת ממש. החיים שלו, כפי שהם, מעניינים מאד!
ישנם מקרים בהם אנו מבינים כי החניך משקר כשהוא מספר עליו ועל חייו, הוא אינו מציג את הדברים כפי שהם. כיצד עלינו להתייחס למקרים אלו? הרי מטרתנו לשקף לבחור את הערך שיש לחייו ומקריו?
במקרים אלו עלינו לזכור כי הקשבה לזולת צריכה תמיד להיעשות בחכמה. כשיש לבחור רקע קשה עם הוריו ומשפחתו, אנו מצפים כי הוא יספר לנו על כך ואולי נוכל אף לעזור לו.
אך הנכון הוא כי בריא יותר לבחור להתייחס להוריו מתוך היחס של בן-הורים, ולא להביט בהם במבט אובייקטיבי, כשהוא "מבין" את הבעיה שלהם.
אומנם המצוקה של הבן יכולה להיפתר כשבן יביט על עובדת חייו מבחוץ, אך בכך הוא יפסיד את היחס של הורים – ילדים.
עם זאת, גם שהקשר מפותל ורעיל, עדיין יש כאן יחס של הורים-ילדים, ולעיתים חשוב שהיחס יישאר כזה.
לגרות את החשיבה העצמית
פעמים רבות נפגוש בחור שאינו רגיל לחשוב על עצמו, כשננסה לדבר איתו על רצונותיו ועל העדפותיו נגלה שהוא אינו מסוגל לומר עליהם מאומה.
הוא לא התרגל לחשוב על עצמו בצורה בהירה.
במקרה כזה עלינו לעזור לבחור לגרות את החשיבה העצמית שלו, לפתוח בפניו אופני מודעות עצמית כדי שיוכל לגבש עליהם ועל עצמו דעה.
זהו שלב המוקדם להקשבה, ללמד את הבחור לחשוב על עצמו.
לפעמים, אם רק נגיב לחיים עצמם נעורר בו אמון ומחשבה על חייו. למשל, כשרב רואה בחור כשהוא מעשן ושואל אותו – 'ממה אתה כל כך עצבני שאתה צריך לעשן כל כך הרבה?' שאלה זו נותנת תחושה לבחור שמישהו מבוגר מגיב לעובדה מתוך חייו.
אין זו מחשבה טקטית של הרב, הוא לא חותר למשהו, אלא פשוט מגיב לדבר מה שראה בחיי הבחור.
גישה כזו והתעניינות מסוג זה מסוגלים לייצר רושם עז על בחור ולתת לו תחושה שהרב חושב עליו ו"רואה" אותו.
להיות מופתע תמיד
לפעמים הבחור משתף מחייו אך השיח והחשיבה רדודים ושטחיים. באופן כזה המחנך יתקשה להתעניין ולהגיב כראוי לדבריו.
במקרה זה על המחנך לחפש היכן הוא מצליח להיות מופתע מנקודה כלשהי בשיחה עם הבחור. אין זה צריך להיות דבר מעניין או דבר חכמה, מספיק שהבחור הפתיע אותו בחשיבה שלו, משום שהציפיות ממנו היו כה נמוכות.
גם הפתעה כזו מייצרת עניין אצל המחנך, ומשדרת לבחור תחושת ערך לחייו, כזה שנבנה מההקשבה של המחנך ומהעניין שהוא מוצא בדבריו.
כל אלו חשובים על מנת לייצר לבחור ולחניך אמון בעצמו ובמחנך. זהו דבר יסודי גם ככלי חינוכי וגם כערך של 'נושא בעול עם חברו'.