הקשבה כנה מחזירה אמון – חלק שני – להקשיב בחכמה

להקשיב בחכמה

כשמחנך משוחח עם חניך צעיר, ההקשבה היא יסוד לקשר ביניהם ולערך שחייו יקבלו בעיניו. היכולת ליצור הקשבה עוברת דרך ההפתעה שיש למחנך מתוך דברי החניך. 

לעיתים אין זו הפתעה מהתוכן, אלא הפתעה מכך שהחניך אמר את מה שאמר, חשב כפי שחשב. לעיתים דווקא הציפיות הנמוכות גורמות למחנך להיות מופתע, מה שמייצר עניין בשיחה.

להקשיב באופן זה דורש מהמחנך חכמה גדולה ושימת לב. עליו לבוא לשיחה בלב פתוח לחלוטין.  

המנח של המחנך בשיחה אמור להיות של 'הקשבה' ולא של 'הבנה'. לא נדרש ממנו 'להבין' את דברי התלמיד. במקרה זה השכל הוא הכלי הלא נכון להכיר מישהו, משום שהוא עסוק בלנסות להבין אותו, ופחות להקשיב לו.

גם אם המחנך חש שהבחור מספר דברים שאינם תואמים את המציאות כפי שהייתה, עליו להעמיק ולהקשיב מדוע הבחור מספר את הדברים כפי שהוא מספר, מדוע הוא אינו נצמד לאמת? בדרך כלל, הסיבה שעומדת מאחורי הדברים שופכת אור על חייו לא פחות מהעובדות כשהן נאמרות ומסופרות כפי שאכן קרו.

ישנם מקרים אף חמורים מאלו, כשבחור משקר באופן פתולוגי ממש. 

יתכן שהדבר יושב על שבר גדול שהוא מחזיק בחייו. במקרה זה המחנך צריך להקשיב לדברים ולהבין: מדוע על הבחור לשקר? מדוע אין הוא יכול להחזיק את האמת כפי שהיא? 

התנהגות זו עשויה להיות הגנה עצמית מפני המקרים הקשים בתוכם הוא חי. לפעמים בלתי אפשרי עבור החניך להישיר מבט אל המציאות, וכך נוצר מצב שהשקר הוא המפלט שלו. 

במקרה זה אסור לדחוק אותו לפינה, משום שזהו צורך קיומי שלו בהתמודדות. כמובן שאלו מקרי קצה קשים, אך המסר הוא שתמיד הקשבה כנה לזולת מלמדת אותנו משהו עליו.

לפעמים, צורך כזה של 'החזקת' מיצג שקרי שאינו נצמד לאמת, שואב אנרגיות עצומות מהאדם, וכך אנו יכולים לפגוש אותו עם אנרגיות מאד נמוכות בחיים, ובהתעייפות מהירה מאד במהלך היום. הסיבה היא משום ש'החזקה' של סיפור אלטרנטיבי שואבת המון כוחות מיותרים – על החניך להחזיק ראש למי סיפר מה, וכדומה. 

למעשה, הקשבה נכונה היא מפתח בקשר שצריך להיות בין החניך למחנך ובין הרב לתלמיד.