הכרה הוא היסוד לגדלות – פרשת חיי שרה

הכרה הוא היסוד לגדלות – פרשת חיי שרה

היסוד של גדלות הוא הכרה 

התחלנו ללמוד את הענין של הכרה, שצריך להכיר דבר שעובדים עליו, להכיר את בוראו, להכיר מעלה או מצוה שעסוקים בה, ויש להתבונן עוד בענין זה של הכרה, ונראה שהכרה היא היסוד לגדלות.

הצורך לגדול הוא דחף בסיסי אצל האדם, שרוצה להתרחב, להתפתח, לא לעמוד במקום, אך ישנן שתי אפשרויות של גדלות, יש אפשרות לגדול ע"י היצר הרע, אך זו אינה גדלות אמיתית אלא רק עושה רשום של גדלות. ויש אפשרות לגדלות אמיתית, והיסוד שלה הוא הכרה, כי הענין של גדלות הוא לתפוס ולחיות את הדברים שנראים פשוטים ברובד יותר מרומם, ולדוגמה רובד עמוק של חסד, להבין שמעשה פשוט של חסד אינו חסד סתם אלא יש בו גם מעלה גדולה בנפש, תיקון העולם או מצוות הבורא, יכול לבוא מתוך התבוננות, מתוך הכרה עמוקה של החסד.

וכל מעלה כאשר מתבוננים בה מתוך עולם של לימוד תורה היא יכולה להיראות גם אחרת ממה שנראה בהסתכלות הפשוטה, ולדוגמה האופן הפשוט של מידת החסד הוא להכניס אורח לבית ולתת לו לאכול, אך כשהאדם גדול יותר, ורוצה לתת לאחרים גם תועלת רוחנית, לעיתים החינוך הנכון הוא דוקא להתנהג בצורה קשוחה יותר, וכדי להבין שזה חסד של תורה ולא סתם מידות רעות של כעס וקפדנות צריך להבין מהו חסד ולהכיר אותו, ואז אפשר לראות שיש עוד הנהגות שגם הם של חסד. 

וכמו כן במידת האמת, בהסתכלות הפשוטה על הנהגת יעקב אבינו עם לבן הארמי נראה כי מה שעשה עמו ברמאות אינו מתאים למידת האמת של יעקב, אך כאשר מכירים את מידת האמת אפשר לדעת שכאשר פוגשים בלבן הארמי מצד מידת האמת עצמה צריך ללכת איתו ברמאות, וההנהגה של אמת ליעקב היא הסיבה ללכת ברמאות עם לבן, אך בשביל להבין את זה צריך להכיר מהי אמת, ואדם שלא מכיר את האמת לא יכול לגדול במידה הזו של האמת, כי הגדלות מחייבת הכרה ברמה הגבוהה יותר, ועמוקה יותר, של האמת.

גם לצד הרע צריך הכרה כדי להתמודד עם היצה"ר

גם לצד הרע צריך לעבוד על הכרה, צריך ללמוד להכיר את היצר הרע, אך הכרה זו אינה בשביל לגדול אלא כדי שהאדם יהיה מוכן להתמודד עם הנסיונות גם בנסיבות שאינן צפויות.

ר' ירוחם סיפר שהאלטער מקעלם אמר לו שאם היה נכנס לחדר והיה רואה שעל השולחן מפוזר כסף שאינו ספור, הוא הי' בורח החוצה כי זה איסור ייחוד עם הכסף שאינו שלו. ואמר ר' ירוחם כך היה נוהג הרבי שלי, אבל אני הייתי גונב. ולכאורה התמיהה עולה, האם באמת הוא היה גונב. אך זה נראה תמוה כי לא מכירים מה זה גניבה, אלא רגילים להסתכל על הרובד הנמוך של גניבה, אך כאשר מכירים מהי גניבה, יודעים כי אדם הנוגע בדבר ששייך לאחר זהו העומק של גניבה, גם בלי שלקח בפועל את הדבר לעצמו, וזה מה שהתכוון ר' ירוחם, הוא לא היה יכול לראות את כל הבלגן אלא היה מסדר את הכסף וממיין אותו, ובמדרגה שלו, בהכרה שלו, זו גניבה. 

לעפרון היה כעין גדלות – משיכתו של היצר הרע

עפרון היה אדם שהיה גדול ביצר הרע שלו, ולכן ביקש סכום מופרז של ארבע מאות שקל כסף על חלקת קבר, ובתחילה אמר שאינו רוצה כלום, אך לאחר שאברהם רצה לקנות דוקא בכסף, נמשך עפרון מעצמו עד הסכום הגדול הזה, כי עשרה שקל כסף וארבע מאות הם אותו הדבר, בגדול יותר, ובשביל לגדול לצד הרע לא צריך מאמץ והתבוננות, אלא זה קורה מאליו, כי כך הוא דרכו של היצר הרע, כמו שאומרים חז"ל (סוכה נב.) שבתחילה דומה כחוט של בוכיא ולבסוף דומה כעבותות של עגלה, הוא מושך את האדם בתוך אותו הענין יותר ויותר, וזה נותן לאדם תחושה של גדלות, אך זו לא גדלות אמיתית.

ולעיתים אדם מחכה שגם ברוחניות יקרה לו כך, שמישהו ימשוך אותו להיות יותר ויותר מתמיד, יותר ויותר תלמיד חכם, אבל זה לא כך, גדלות לא נמשכת לאדם מאליה, אלא רק על ידי התבוננות והכרה של הדברים שהוא רוצה לגדול בהם. 

גדלותה של רבקה – התבוננות והכרה

ובפרשה נמצא כנגד עפרון גם האופן השני של הגדלות, וזה רבקה, ויש להתבונן בפסוקים ולראות כמה הכרה היה לרבקה במידת החסד.  אליעזר התפלל שהנערה שיפגוש תאמר לו שתה וגם לגמליך אשקה, אך בפועל זה לא היה ממש כך, אלא בתחילה נתנה רק לאליעזר לשתות, ורק לאחר שכילה לשתות אמרה לו שתשאב גם לגמלים, והוא משום שהדבר הראשון, החסד' הבסיסי, הוא לתת לו מה שביקש, לשתות. ואח"כ התבוננה וראתה שלשאוב מים לגמליו זה אותו סוג חסד כמו שכבר עשתה איתו.

ובהסתכלות השטחית זה נראה דבר שונה לגמרי, אינו דומה שאיבת כוס מים משאיבה של כמות עצומה כל הגמלים, אך זוהי הגדלות של רבקה, שהכירה את המעלה של חסד ויכלה להתבונן ולראות שאין כאן משהו אחר של חסד, זה לא כמו להציע לאכול לאחר שביקש לשתות, אלא הוא אותו חסד, אותו חסד של שתה וגם לגמליך אשקה.

הכרה היא המפתח לגדלות – הן בשמירה מהרע והן בעשיית הטוב

ואדם שרוצה לגדול צריך לדעת כי המפתח הוא הכרה, ויש בזה שני חלקים, החלק הראשון הוא להכיר את היצר הרע, והחלק השני הוא להכיר את המעלה שרוצה לגדול בה.

והיצר הרע עצמו לא צריך שום התבוננות, הוא מושך וגדל מעצמו, יש לו מנה רוצה מאתיים, אך כדי להישמר ממנו צריך להכיר אותו, כי כאשר האדם גדל היצר הרע שלו נראה אחרת, וככל שאדם מתכונן לגדול כך צריך להתכונן למצב חדש של התמודדות, ואי אפשר לטעון שזה נסיון חדש ולא מוכר, כי תמיד זה אותו נסיון הישן, ורק כיון שאדם לא מכיר את היצר שלו הוא לא רואה אותו במצב החדש, בנסיבות החדשות, ולכן הכרת היצר הכרחית לאדם הרוצה לגדול.

ובעבודת ההכרה של הטוב צריך להתבונן ולהעמיק כדי להכיר את אותה מעלה שרוצה לגדול בה, ולאחר שבא האדם להכרה יכול לראות שגם דברים בלתי צפויים שייכים לאותה מעלה, וממילא עכשיו שייך לגדול בה, להגיע לעוד רבדים עמוקים של המעלה הזו

אך צריך לדעת שתחילה צריך להתבונן ולהכיר היטב את הדבר הגדול ששייך לאותה המעלה, ולא לעשות מיד. אם אדם עושה מעשה גדול לפני שהוא מכיר ומבין אותו, זה מעקם אותו, כי הוא לא שייך למדרגה הזו, ודבר זה הוא יסוד במוסר, כאשר רוצים לקנות משהו לא לעשות אותו מיד, אלא לקחת זמן להתבונן בו ולהתעמק בו עד שמכיר אותו, ולאחר ההתבוננות אפשר לאט לאט לגדול.

ועפרון גם גדל, אך גדל במה שהוא אהב, בתחילה אהב עשרה שקל כסף ולבסוף ארבע מאות, וזו לא גדולה אמיתית אלא משיכה של היצר, אבל הקדושה לא מגדלת את האדם על ידי משיכה אלא על ידי הכרה והתבוננות. וענין זה הוא המשך למה שנתבאר עד כאן מה נקראת הכרה, וכאן ראינו איך עומדים  זה כנגד זה גדולתו של עפרון מול גדלותה של רבקה, ומכוחה של רבקה, שהיתה מאמהות עם ישראל ושתלה בכל יהודי את תכונותיה, אפשר לקנות גם את המעלה הזו, שאפשר להכיר, להתבונן ולגדול.