אלול ועד שלישי – שמעו- חזרה בתשובה בלי הלקאה עצמית

אלול ועד שלישי – שמעו- חזרה בתשובה בלי הלקאה עצמית

בעבודתנו לחזור בתשובה עומד לנגד עינינו דבריו של ר' ישראל שעיקר המגמה לבא ליום הכיפורים כשהוא בכלל 'עושין תשובה', כלומר אף שאינו מתוקן לגמרי בכל מעשיו הוא נמצא במהלך של תשובה ויחד עם זה יום הכיפורים מכפר.

אולם דבריו של ר' ישראל בשלמותם קשים לעבודה לקטני ערך כמונו, משום שהוא מעמיד את העבודה על הפסוק (יחזקאל לג, י) 'פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנו נמקים ואיך נחיה', כלומר שאדם מגיע להכרה שחייו אינם חיים כשיש בו עבירות.

אמנם יש הרבה נקודות חוזק גם לבני הדור שלנו אך דבר אחד קשה לנו מאוד, עמידה בביקורת נוקבת עד כדי צעקה אפילו מאדם גדול, ואם כן אין תועלת לנסות לעבוד על דרך 'ואיך נחיה' שהרי כשם שאין בנו כח לעמוד בביקורת מאחר כן גם ביקורת עצמית אינה תועלתית.

בדורות קודמים אנשים היו מסוגלים להיבנות מביקורת נוקבת, אבל אצלנו הדבר לא מקדם אותנו, המשגיח ר' שלמה וולבה הוכיח בצורה חריפה מאוד אדם שביקש תוכחה אך התוכחה לא הביאה תועלת רק הרגשה רעה. 

ישנו עיקרון חשוב מאוד בעבודת ה' שהמהלך יעבוד וגם אם יש מסורת על דרך מסוימת אם ברור שזה לא עובד אצלנו מוכרחים לחשוב יצירתי, כשם שהנביאים חידדו בדרך שלהם אזהרות שנאמרו בתורה משום שהאזהרה כמו שהיא לא עבדה והוצרכו לחידוד נוסף בדברי הנביאים.

הגמרא בעבודה זרה (יט עמוד א') אומרת אשרי איש ירא את ה' – אשרי איש ולא אשרי אשה? א"ר עמרם אמר רב: אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש. ופירש רש"י כשהוא איש – כשהוא בחור בכחו כלומר ממהר להכיר בוראו קודם ימי הזקנה.

החידוש בדברי רש"י שאפשר להיחשב 'עושין תשובה' גם בלי התעסקות עם עבירות אלא עם הכרת הבורא, שהבחור מכיר שהכח שיש בו הוא ממנו ועבודתו הינה לשייך אליו כח זה.

אדם בר מעלה פעל על פי דברים אלו וקיבל על עצמו לסייע לשכנו המבוגר בהנחת תפילין יש כאן הבנה נפלאה משום שהוא לקח כח פשוט וקישר אותו לעבודת ה' בצורה שמחייבת אותו לגייס כוחות חדשים כמו עקביות והתחשבות בזולת אך יחד עם זאת העבודה היא חשובה שהרי הנחת תפילין היא מצוה חשובה מאוד.

ההכרח בחשיבותה של העבודה משום שאם אדם ישקיע כח חדש בדבר שאינו חשוב מספיק הוא לא יוכל להוציא לפועל את כל הכוחות הנצרכים ביחס לעבודה זו, שהרי הכרח לעבודה הוא שמוציא כוחות חדשים, כשם שבחור מתחתן אם עד החתונה השיח לא היה מחייב ומשום כך לא יצאו כל כוחותיו לפועל, הרי שבשעה שהוא מחויב לקשר יוצא ממנו כוחות חדשים שלא הכיר.

החיפוש אחר כוחות חדשים בכדי להעמיד את העבודה שאדם קיבל על עצמו היא נקראת 'שמיעה', בכך הוא מקשיב לעצמו ושומע ביותר מקומות את דבר ה'.

אנו רואים פעמים רבות אדם שעובד על תחום מסוים והעסק היחיד שלו הוא ביטוי עצמי והוא שואל את עצמו האם בזה הוא מוצא את מקומו המיוחד לו, האם הדבר מתאים לכוחות הנפש?. אך כשנתבונן בדבר נראה שהוא רחוק מאוד משמיעה כי דווקא כשהוא מוצא לעשות דבר פשוט לכבוד ה' בהבנת המחויבות שלו לעניין, בכך הוא ימצא בעצמו כוחות נפלאים ובכך הוא העמיד את עצמו במקום של 'שמעו'.

נמצינו למדים שאדם מגיע למצב של 'עושין תשובה' גם בלי התעסקות בעבירות אלא על דרך רש"י בעבודה זרה שהוא ממהר להכיר את בוראו בעודו בחור, משום שהכח החדש שמתגלה מתקשר אל הקב"ה ובכך הוא מגלה בעצמו מערכת שלימה של כוחות שמתגייסת לטובת הצלחת עבודתו.

עבודה על דרך זה מוכרחת לבא עם הכרה במלכות שמים זה מה שנותן את החשיבות למעשים שהוא חלק ממציאות של גילוי מלכות שמים, אמנם בנפש החיים העמיד את קבלת מלכות שמים להעלות את מעשיו למדרגה יותר גבוה וזה על ידי שאומר 'איך נחיה' שהחיים עד עכשיו לא ראויים, אך כמו שנוכחנו לדעת הכרה זו אינה שימושית עבורנו, ומשום כך כדאי להעמיד את העבודה על 'שמעו' שמגלה על ידי התמסרות לדבר מסוים לכבוד ה' כוחות גדולים וחשובים כחלק מגילוי מלכות שמים.