כדי להשתנות לנצל העובדה שיש אזורים שונים בחיי האדם

אדם העובד עם עצמו כראוי מבין שנדרש ממנו לשנות את המקום שבו הוא נמצא ובכדי לשנות מוכרחים להבין שאין בו מתום מכף רגל ועד ראש הוא צריך שינוי.

בכדי שאדם לא ישבר מהכרה זו הוא מוכרח להעמיד רובד אחר יציב שבו הוא נאחז. והראו לי בשם הרב וולבה שאמר בזמני קושי הוא נאחז בהיותו יהודי שזה מציאות גמורה ופשוטה שאינה ניתנת לשינוי.

נעמיד כעת שני אזורים מחולקים לגמרי באדם והם בין אדם לחבירו ובין אדם למקום. בכל מקום בתורה הנושאים הללו חלוקים אחד מהשני.

חלוקה זו במבט שטחי מאפשרת השקעה ומאמץ ברובד אחד בלי שייכות כלל לחלק השני למשל יתכן  אדם שבנושאי בין אדם למקום הוא חזק מאוד אך במפגש עם אנשים הוא לקוי מאוד וכן להיפך.

חז"ל אומרים 'כל הכופר בטובתו של חבירו לסוף כופר בטובתו של מקום' מתגלה בזה יחס גומלין בין שני האיזורים שאם אדם איננו מכיר טובה לחבירו הרי הוא לא מכיר טובה גם לבורא.

למרות שדבר זה נאמר בצד השלילה נוכל להשתמש ביחס זה לצד החיוב גם כן כלומר אם אדם מגיע להכרה מסוימת בנוגע לבין אדם לחבירו הכרה זו משליכה גם על עבודתו בין אדם למקום.

כשאנו מבינים את הצורך בשינוי לא חסר לנו דבר בגודל ההבנה שהרי אנו מבינים היטב את הריקבון השולט בנו ואת הצורך לצאת מהר מאוד מהאזור בו אנו נמצאים אך העבודה לא מועילה ניזכר בכמה ימי כיפור בהם היה ברור מאוד הצורך להשתנות ומנסים לקבל קבלה באזור זה שבו אנו נגועים אך הקבלה לא מחזיקה ולא מביאה שינוי דבר זה מייאש מאוד אדם הרוצה לעבוד.

ניקח לנו ציור של אדם שאוהב מאוד לחשוב על דברים ולייצר דברים חדשים ואדם זה עומד בנסיעה ארוכה שבמשך זמן הוא אינו יודע האם הוא יחזור לפני שבת או אחריה וחוסר ידיעה זו מונע ממנו לחלוטין לחשוב על דברים אחרים מפני שכל הזמן טורדת המחשבה האם יחזור לפני שבת או אחריה, אם ינסה לעבוד על ריכוז המחשבה זה לא יצליח משום שיש כאן דבר אחר שמטריד אותו.

לכאורה עבודה בזמן כזה היא להבין שהוא לא מנהל את הדברים אלא הוא בידיים של הבורא והוא מנהל את הזמנים והכל בידיו, אך הבנה זו לא מתאפשרת משום שיש כאן צורך בריכוז ועוד הרבה דברים שדורשים עבודה, ובתוך הסערה שבה הוא נתון לא מתאפשרת עבודה.

אם נבין היטב את מאמר חז"ל 'כל הכופר בטובתו של חבירו וכו" וניקח את זה לצד החיוב שעבודה במקום אחר יכולה להשליך על דבר אחר אם כן עבודה בעניין זה שהבורא מנהל את הדברים, יכולה להיות במקום שהוא כסבא לנכדים שטובתם חשובה לו מאוד והוא מדבר איתם ומייעץ להם, אך כל זה בלי היכולת להתערב באמת משום שהוריהם הם האחראים עליהם. בכך אפשר לעבוד על הנושא שמבינים שהבורא הוא מנהל את העניינים והבנה זו משליכה גם על היכולת להתרכז במצב שהוא מסופק מתי חוזר כאשר מבינים שהבורא מנהל את העניינים.

אנו רגילים בחיים שלנו לחיות במקום אחד למשל בחור ישיבה הרובד של בין אדם לחבירו לא מפותח כלל ואין לו אזור גדול וחשוב שנקרא 'בין אדם לחבירו' אך אדם בחייו מוכרח למצוא אזורים אחרים וליצור יחסי גומלין ביניהם.

בכדי לעבוד בצורה זו צריך להיות בעל חשיבה יצירתית לחשוב על מקום אחר בו הסוגיא מופיעה ללא כל רעשי הרקע מסביב ובמקום השונה הזה לעבוד על הנושא בו הוא צריך שינוי ועבודה זו תשליך בהכרח על האזור שבו הוא נגוע בצורה שמרגיש הכרח גדול לשינוי.

הנסיון לעבוד רק באותו מקום בו אנו נגועים לנסות להתחזק יותר, מעמידה את עבודת ה' בצורה מאוד יבשה ומייאשת. אך עבודה כמו שאמרנו מעמידה את עבודת ה' במקום יצירתי ומעניין לחשוב היכן נמצא מקום אחר שבו האדם נפגש באותה סוגיא שתוכל להשליך על הנושא הזה.

כשאנו אומרים שצריך לעבוד על המקום הנכון הכוונה הפוכה מהמושכל ראשון שחושבים שצריך לעבוד במקום הנגוע אלא המקום הנכון הוא בדווקא מקום אחר שיוכל להשליך על המקום שבו האדם נגוע.