שאלו תלמידיו את רבי יוסי בן קיסמא: אימתי בן דוד בא? – אמר: מתיירא אני שמא תבקשו ממני אות. אמרו לו: אין אנו מבקשין ממך אות. – אמר להם: לכשיפול השער הזה ויבנה, ויפול, ויבנה, ויפול, ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא.
מופת הוא ראיה מתוך הדבר בעצמו. מגוף הדבר. אות הוא דבר שאינו קשור לזה אלא הוא סימן מעולם אחר שמופיע בעולם שלנו. ברגע שיש אות הציפיה נפגמת. הם שאלו איזה מצב בעולם צריך להיות שאז יודעים שבן דוד בא.
כלל ישראל מסוגל לחדור את כל הטומאה שיש בעולם בבת אחת ואז משיח יבא.
גם אם משיח יבא היום אתה לא יכול לדעת כי הוא מגיע מעולם אחר. אפי' רגע לפני זה לא יקרה כלום. פתאום הוא יבא. בלי שום הכנה שנראית כאן בעולם.
הבנין הראשון לא בא על רקע של חורבן. הווארט כאן הוא פעם שלישית. הבנין הראשון אינו מן המנין. הנקודה כאן היא שבנין אחר חורבן מראה על חיות בעצם, על רצון בעצם. בנין לפני חורבן מראה שיש כאן משהו טוב אבל לא יותר. ברגע שדבר נחרב ובונים אותו שוב זה מראה שצריך להיות כאן משהו. אם שלש פעמים אומרים שצריך להיות פה שער, זה חיות בעצם.
אצלינו גם הבית הראשון בא על רקע של חורבן, כי אנחנו מתקנים את כל העולם לפני זה, אבל בשערי רומי, לשער הראשון אין משמעות כי הוא לא נבנה כדי לתקן את התקופות הקודמות. לכן שם צריך ארבעה שערים.
בית שלישי לא יכול להחרב, כי דבר שלישי שמגיע הוא בנוי ומשוכלל, הוא כולל בתוכו את כל האפשרויות של חורבן שגם עם כל האפשרויות הללו הוא קם. לרומי אין חיות בעצם, יש לה חיות חשובה כפי שנראה בהמשך אך לא חיות בעצם. משיח בן דוד לא נותן שרומי תחיה בעצם, ולכן אז הוא מגיע לפני שבונים את השער פעם רביעית.
השער של רומי הוא המקום שבו מתחילה הרשות של רומי, והתחלת הרשות כבר היא מקולקלת. שער של עיר הוא המקום החשוב של העיר. שם בית דין יושבים. שם מתחילה העיר.
אמרו לו: רבינו, תן לנו אות! – אמר להם: ולא כך אמרתם לי שאין אתם מבקשין ממני אות? – אמרו לו: ואף על פי כן. אמר להם: אם כך – יהפכו מי מערת פמייס לדם, ונהפכו לדם.
דם הוא חיים בעצמו ומים נותנים חיים. כשהדם יוצא לאויר העולם אי אפשר לחיות. הירדן הוא הגבול של ארץ ישראל, שהיא למטר השמים תשתה מים, הוא מוביל מים שמובילים חיים לעולם. הירדן לא שייך רק ליהודים. כל מי שנמצא שם יכול לשתות מהמים. הירדן הוא גבול שבו נוזל מים שנותנים חיים. כך ארץ ישראל בנויה. משיח בא כשהוא לא נותן חיים בעצם לאלו שמבחוץ, הם רוצים חיים בעצם. הם רוצים לבנות את השער פעם שלישית ואין מספיקין כי אנחנו לא רוצים שיהיו להם חיים בעצם. לא שייך שיהיה להם חיים בעצם. יש להם מקום בעולם אבל לא מקום בעצם. החיות של אומות העולם שהיא מחוץ לקדושה היא כמו שיריים מהקדושה והחיות שבאה אלינו.
ירדן זה חיות שיורדת בגבול ארץ ישראל שממנו גם אומות העולם יכולים לשאוב מים. לשאוב חיות. אני מראה לכם שאין להם חיות בעצם, על ידי זה שיש דם בירדן, דם זה חיות בעצם. מים רק נותן לחיות אבל דם הוא החיות בעצמה. ואתה תראה שכשיש להם חיות בעצם אי אפשר לחיות. זה לא מכת דם.
בשעת פטירתו אמר להן: העמיקו לי ארוני, שאין כל דקל ודקל שבבבל שאין סוס של פרסיים נקשר בו, ואין לך כל ארון וארון שבארץ ישראל שאין סוס מדי אוכל בו תבן.
בגלל שגילית יותר מידי, גיליתי לכם מתי בן דוד בא שזה נוגע לפנימיות העולם, בגלל זה אולי יוציאו אותו מהפנימיות שלי, מהמקום הטמון שלי בפנימיות המקור. הוא חשש למידה כנגד מידה.
אמר ליה אביי (לרבא) [לרבה]: מאי טעמא? אילימא משום חבלו של משיח – והתניא, שאלו תלמידיו את רבי אלעזר: מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? – יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. ומר – הא תורה והא גמילות חסדים! – אמר [ליה]: שמא יגרום החטא. כדרבי יעקב בר אידי. דרבי יעקב בר אידי רמי: כתיב והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך, וכתיב ויירא יעקב מאד ויצר לו – שהיה מתיירא שמא יגרום החטא.
'אנכי עמך' זה לא זכות אלא מצב שאתה שמור וגם תורה וגמילות חסדים יוצרים מצב שאתה שמור, זה לא זכות. לכאורה בחבלי משיח זכויות לא עוזרות, צריך מצב אחר כדי שיעזור. צריך כמו חדר אטום. זה תורה וגמילות חסדים. כמו יעקב אבינו וכמו עד יעבור עמך ה'.
כשיעקב עם עשיו הוא אמור להנזק. הוא צריך זכות כדי לצאת משם. ע"ז אומרים שמא יגרום החטא, גם אחרי הבטחתו של הבו"ע עדיין יש חשש שינזק בגלל שהפשטות של עשיו גוברת. אצל יעקב אבינו אחרי ההבטחה של הבו"ע הפשטות היא עדיין שיהיה נזק, כמו שבאמת קרה שפגע בכף ירכו.
וכן אמר רבי יוחנן: ייתי ולא איחמיניה. אמר ליה ריש לקיש: מאי טעמא? אילימא משום דכתיב כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב [ובא הבית] וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש – בא ואראך דוגמתו בעולם הזה: בזמן שאדם יוצא לשדה ופגע בו סנטר – דומה כמי שפגע בו ארי, נכנס לעיר פגע בו גבאי – דומה כמי שפגעו דב, נכנס לביתו ומצא בניו ובנותיו מוטלין ברעב – דומה כמי שנשכו נחש.
כדי שלא תרצה לראותו, צריך שיהיו ייסורים שלא מהעולם הזה, ואילו הייסורים שאתה מפחד מהם קיימים גם בעולם הזה. אני מראה לך שבכסף יש את אותה הידרדרות.
הקב"ה נתן גדלות לאומות העולם. אולי יש גם משהו רוחני בפנים. לא רק מצד שהם בנו גשרים. נגיד בדעות, שזו בעצם גדלותם של ישראל, האם יש גדלות בדעות לגויים? כולם אומרים: קבל את האמת ממי שאמרה? האם יש לך הו"א שגוי יכול לומר דבר שתורה לא אומרת על תיקון האדם. הרמב"ם בתחילת שמונה פרקים אומר קבל את האמת ממי שאמרה, האם בכוונתו שיש להם מה לחדש משהו שהתורה לא חידשה?
