חשיבה יצירתית – 7

חדש!

כלי חשוב וקריטי לפיתוח מחשבה יצירתית הוא שחרור המחשבה. המשגיח – הרב וולבה היה מספר על משורר שכתב על דלת ביתו כשהלך לישון – 'המשורר בעבודה, נא לא להפריע'. המשגיח הוסיף שלו עצמו יש את הכוח הזה.

מהו הכוח הזה? במשפט שכתב ותלה על דלתו המשורר מהסיפור, ישנו סוד עמוק. 

 

לחלום וללמוד

 

כלי חשוב וקריטי לפיתוח מחשבה יצירתית הוא שחרור המחשבה. המשגיח – הרב וולבה היה מספר על משורר שכתב על דלת ביתו כשהלך לישון – 'המשורר בעבודה, נא לא להפריע'. המשגיח הוסיף שלו עצמו יש את הכוח הזה.

מהו הכוח הזה? במשפט שכתב ותלה על דלתו המשורר מהסיפור, ישנו סוד עמוק. 

המחשבה שלנו היא תבניתית, אנו חושבים בצורה לוגית ויזומה. במחשבה שכזו מנעד אפיקי החשיבה יהיו מוגבלים מטבע הדברים – להיגיון, למוכר, להקשרים שכבר קיימים ושנחשבו בעולם. 

בשעת שינה לעומת זאת, המח משוחרר מההיגיון המעכב, מכל מה שמוכר, וכך ההקשרים במוח עובדים בצורה חופשית. זהו פלא שקיים בחלום – מתקיימות בו סיטואציות בלתי אפשריות, מכיוון שהוא לא מוגבל למה "שיכול להיות". בשינה המוח מחבר ומייצר גם דברים "שלא יכולים" להתרחש או להיחשב בתוך מציאות מוכרת.

לכוח הזה אנחנו צריכים לחבור, להשתמש בו לצורך פיתוח מחשבה פורה בלימוד התורה.

גם בעודנו ערים אנו יכולים להשתמש וליהנות מאותן איכויות שקיימות בשינה. אם נשחרר את המחשבה, ניתן לה דרור, נקשיב למה שעובר בה בלי ה"מישטור" של השכל, נגלה דברים נפלאים.

נדמיין שוטר עומד לנו במפתן היכל המחשבה וכל מי שהוא לא מכיר או שנראה לו קצת חשוד – לא לבוש בצורה המוכרת או לא הולך בקצב הרגיל – מיד נזרק החוצה. מטבע הדברים נישאר בפנים עם המוכר והידוע מראש.

המחשבות עוברות לנו בראש בצורה אוטומטית, וכך גם ההקשרים שהמוח עושה לנו בנוגע ללימוד סוגיה, אינם תמיד רגילים. אם נאזין להם בלי להדוף אותם מיד, נגלה מחשבות מעניינות, כיוונים שונים, צירופים חדשים ולא צפויים שבסוף מכוונים אותנו לאמיתה של תורה.

אומנם, לעלות על נס את המחשבות האינדיווידואליות שלנו זה היפך מעשה לימוד תורה, אך כדרך וכתחילת חשיבה אנו צריכים לאמץ ולהשתמש בהן, ובלבד שהן לא מחשבות פורחות באוויר, אלא מחשבות שנחשבות בתוך מרחב של תורה, כשהחתירה לאמיתה של תורה היא מה שעומד לנגד עינינו. 

מחשבות אלו יכולות להגיע ממקומות לא צפויים. גם דברי חולין סתמיים יכולים לתת לנו כיוון. אם נקשיב להם נוכל אח"כ להשתמש בהם בתוך בית המדרש ולחקור אותם בקפדנות – האם הם יכולים לשמש אותנו בדרך לאמת הנדרשת.

דוגמא לכך ניתן לראות בספר "אור ישראל", בפירוש שכתבתי על סיפורו של רבי עקיבא שלקח מוסר מהאבן שנשחקה על ידי המים. הפירוש האמור אחר מהמקובל לחשוב. 

ההסבר המקובל רואה במים כמייצגים משהו חלש, כשהאבן הרי חזקה ממנו, ואם בכל אופן על ידי התמדה החומר החלש הצליח לחורר את האבן, גם האדם יכול להשתנות. 

אני, לעומת זאת, פירשתי את התמיהה של רבי עקיבא כך – הוא ראה אבן שנעשה בה חור על ידי המים. מה שתפס את תשומת ליבו זה חלקות החור שנוצר. המראה שלו היה חלק ונראה ממש טבעי כאילו כך נברא. לעומתו, חור שנעשה בידי אדם ועל ידי כלים כבדים, משאיר רושם, רואים שמישהו פגע באבן הטבעית.

מראה זה לימד את רבי עקיבא שמעשה קטן ועקבי מייצר תוצאה טבעית לסביבה, בשונה מעשייה חד פעמית ואגרסיבית.

פרשנות זו אכן שונה מהמקובל, משום כך היו שהגיבו לפירוש "אומנם הוא לא אמת אבל יצירתי".

הסיפור מאחורי הפרשנות זו הוא מחשבה שניטעה בי בעקבות תמונה שראיתי בספר ילדים – צילום של באר מים באפריקה. מה שתפס את תשומת ליבי הוא שהמים יצרו בה פתח חלק ויפה. התמונה נטעה בי תחילת מחשבה לפרש כך את סיפור ר' עקיבא. 

כששיתפתי את המשגיח בפירוש זה, הוא אמר לי: 'אתה חייב לכתוב את זה'. זו לא בהכרח אמת אבל זה כיוון חדש, והוא הגיע באקראי ממשהו חיצוני לגמרי.

זה כוח שצריך לתרגל אותו – להיות פתוחים תמיד לתדר ה"חולמני" הזה.

שוב נדגיש, זהו אך ורק כלי. אין ערך במחשבות עצמיות ואינדיבידואליות, הן הפך ממה שאנו עושים כשאנו שמים את כל עמלנו בתורה. שהרי עמל התורה הוא להשיג את מחשבת התורה – מחשבת הקב"ה.

בחשיבה יצירתית אנו צריכים שתהיה אמת בסופה. שהיא תיחשב בתוך מרחב משמעותי. לכן, יצירתיות לכשעצמה יכולה להיות חסרת ערך לחלוטין.

לדוגמה – כתרגיל, ננסה לחשוב מה נעשה אם יתנו לנו גיטרה וגבינה? חשיבה יצירתית עשויה לומר – נחתוך את הגבינה עם מיתרי הגיטרה.

לכאורה זו אכן תשובה מחוץ לקופסה. אבל משום שהיא חסרת תוכן במהות אין לה שום ערך. אנו חותרים למחשבה יצירתית בתוך נושא שהוא בעל ערך. שיש בסופו אמת.

יותר מזה, כבר במחשבה עצמה אמורה להיות אמת, לא רק בסופו של דבר. כבר בדרך נחתור לזהות שם אמת.

זיהוי של אמת לאורך כל הדרך הוא גם מה שמאותת לנו על מה להתעכב, על מה לעבוד, איך לזהות נקודה משמעותית שאותה כדאי לנו לפתח ולעבוד עליה.

עלינו להקשיב לתדרים ולגלים שבתוכנו. ברגע שנחוש ש'עלינו על משהו', שמשהו שם 'מצפצף', נדע שכדאי לתפוס את המחשבה הזו. להעמיד אותה, לברר אותה מסיגים ולפתח אותה. יתכן מאד שהיא תהיה המפתח לאמת המיוחלת שלנו בתורה.

בן תורה – לומד תורה – צריך להיות בלתי צפוי. אסור שהוא יהיה ידוע מראש, ידוע לאחרים וגרוע מכך ידוע מראש לעצמו.

האדם צריך להפתיע אפילו את עצמו, לגשת לדברים בסקרנות בלי לדעת מה הוא צפוי לומר ולחשוב. באופן זה נגיע למחשבות חדשות ויצירתיות בתוך הלימוד.

 

6

חשיבה יצירתית – 6

8

חשיבה יצירתית – 8

עוד שיעורים בנושא

25/10/2023

כסליו תשע"ב

אסור לנו לתפוס את היחסים באופן שבו התורה והפרשנות האמיתית…

25/10/2023

אדר תשע"ב

"אמונה פשוטה", זהו מושג שהעסיק את המשגיח הרב וולבה זמן…

25/10/2023

שבט תשע"ב

מה דרוש לנו כדי למצוא מטמונים? כשיש מקום מסוים וידוע…

25/10/2023

שבט תשע"ב

לפעמים, וכך הוא לרוב, כל ידיעה שלנו מחזיקה באופן פוטנציאלי…

25/10/2023

טבת תשע"ב

ישנה תופעה המתרחשת בתוך דינמיקה של קירוב רחוקים, בה, כאשר…

25/10/2023

טבת תשע"ב

ההבדל היסודי שיש בין צומח לדומם הוא שלצומח יש מבנה…

25/10/2023

כסליו תשע"ב

הכלי החשוב ביותר הוא שיח משמעותי בין הלומדים. כלומר: מרחב…

25/10/2023

כסליו תשע"ב

משפטים כמו "הדור חלש" וכדו', נשמעים הרבה בהקשר של אתגרים…

25/10/2023

חשוון תשע"ב

האדם יכול לראות את עצמו לכוד בין רצון ה' כפי…

25/10/2023

חשוון תשע"ב

איך מתחילים לפתח מחשבה יצירתית בתוך לימוד התורה שלנו? ואיך…

22/10/2023

חשוון תשע"ב

חשיבה יצירתית היא תחום שצריך ללמוד ולפתח בתוך בית המדרש….

התחברות לאתר

רישום לאתר

שם פרטי*
שם משפחה*
שם משתמש*
אימייל*
סיסמה*
אימות סיסמא*

קבלו את השיעור במייל

מה תרצו לקבל?