כשנגזרה גזירה על היהודים המהלך הפשוט והנראה לעין היה שמרדכי לא השתחווה להמן כאשר על פי הלכה היה מותר להראות כלפי חוץ, וכך פרסם המן עצמו שחרה אפו על מרדכי ומשום כך מבקש לשלוח יד בכל היהודים.
כשנגזרה גזירה על היהודים המהלך הפשוט והנראה לעין היה שמרדכי לא השתחווה להמן כאשר על פי הלכה היה מותר להראות כלפי חוץ, וכך פרסם המן עצמו שחרה אפו על מרדכי ומשום כך מבקש לשלוח יד בכל היהודים.
ועד על פורים – תשגה תמיד
בימי הפורים נדרש מאיתנו עבודה על דרך מה שהיה בזמנים אלו של פורים נתבונן במאורעות הללו ונלמד דרך עבודה יסודית מאוד.
כשנגזרה גזירה על היהודים המהלך הפשוט והנראה לעין היה שמרדכי לא השתחווה להמן כאשר על פי הלכה היה מותר להראות כלפי חוץ, וכך פרסם המן עצמו שחרה אפו על מרדכי ומשום כך מבקש לשלוח יד בכל היהודים.
אך מנגד מרדכי אמר שהסעודה שהיתה שתים עשרה שנה קודם היא סיבת הגזירה ועמידתו כנגד היא ההצלה, ומעלתם של ישראל שהם האמינו לדבריו והסכימו לראות את המציאות בצורה שונה. נראה שמונח כאן מהלך בעבודת הימים הללו להסכים בעצמנו לראות את הדברים הפשוטים במבט שונה.
מהלך זה נראה מתוך הפסוקים במשלי פרק ה' פסוקים יב עד יד 'יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד ולמה תשגה בני בזרה תחבק חק נכריה' הגר"א מבאר את מהלך הפסוקים 'יהי מקורך ברוך' שיחדש חידושים בתורה 'ושמח מאשת נעוריך' זה לימוד פשט התורה שבסוף יראה איך כל העומק נמצא בפשט 'באהבתה תשגה תמיד' זה מדבר על פשט התורה 'ולמה תשגה בני בזרה' זה ההולך אחר החמדה שאין לו הנאה כי הוא רודף תמיד.
מבואר שאדם המתעסק בלימוד הפשט עליו נאמר 'באהבתה תשגה תמיד' ובכך הוא עומד נגד 'תשגה בזרה' והרי שם אין הנאה משום שהוא רודף כל הזמן ומדוע זה עומד כנגד 'תשגה תמיד' שבפשטות הכוונה שהוא נהנה כל כך עד שהוא מאבד את דעתו.
אבל האמת שאחר שהקדמנו ש'באהבתה' הוא לימוד הפשט הרי ששם לא מונח בטבע החידוש וההנאה אבל מוטל על האדם למצא דברים חדשים בתוך הפשט וזה ממש כמו חמדת ממון שאדם רודף ומנסה למצא מכיוונים שונים ובלתי צפויים רווח ממון כך בתורה הוא לא נשאר בהבנה הראשונה אלא מנסה למצא כיוונים חדשים באותו עניין.
מכח מוכנות זו לראות דברים בצורה שונה מגיעה אהבה אין סופית לתורה, ועל זה נאמר 'באהבתה תשגה תמיד' ששגיון הכוונה שהוא שוגה בפשט והוא מוכן לחשוב בצורה אחרת כך יוצרים פתח לחידוש בלתי פוסק.
מתוך עבודה זו יכולים אנו לגשת לעבודת הימים הללו שתוכנם מוכנות זו לראות דברים פשוטים בצורה שונה ממושכל ראשון.
עבודה זו פוגשת אותנו בין אדם לחבירו, עיקר ההתייחסות לאדם אחר היא מתוך הבנה שהמוכר והידוע לא בהכרח נכון ויתכן שמתוך הנתונים הפשוטים ביותר מגיעים להבנה אחרת בעולמו של השני.
גם בין אדם לעצמו אנו מניחים על עצמנו הנחות קדומות ולא מוכנים לעזוב אותם ולחשוב בצורה אחרת על אותם הדברים, אך לפי האמור על יסוד זה קיים נס פורים שהיו מוכנים לראות אחרת דברים שנראים פשוטים ומוסברים היטב לפי הפשטות אך הם ראו בעין אחרת ובכך ניצלו.
עניין איבוד הדעת בפורים בנוי על נקודה זו משום שהדעת מושכת אותנו ללכת עם ההבנה המוקדמת ומוכנות לשינוי זה תכונה עמוקה יותר מהדעת כשאדם שותה בפורים הוא מעמיד את עצמו מוכן לגשת לאותם דברים המוכרים בצורה אחרת.
בלימוד התורה אנו צריכים לשאול את עצמנו האם אנו מקבלים רק גישה אחת של חיבור לתורה על ידי עמקות העיון בלבד אך כשמביטים בגדולי עולם רואים שיתכן חיבור גם על ידי ידיעת התורה או בצורות שונות. מוכרחים למצא מוכנות לשנות את הדברים הפשוטים.
יתכן לראות יסוד זה גם בעניין מחיית עמלק בפרשת בשלח אומר רש"י שידי משה היו כבדים משום שהתעצל במצווה שהיה צריך הוא לרדת למלחמה ולא לשלוח את יהושוע אך הדבר צריך ביאור שהרי הצורה הנכונה שמלחמת עמלק מתקיימת היא שמשה רבנו למעלה בתפילה והמלחמה נעשית למטה ואיך יתכן לדרוש ממשה רבנו להיות באותו זמן גם למטה וגם למעלה.
אבל העניין שרש"י לומד את עניין הזריזות שאדם צריך לקחת אחריות על כל הדבר ורק אחר כך לחשוב איך לקיים בפועל כך כתב אצל הנשיאים שהתעצלו להביא תרומה למשכן ונשארו להם האבנים וצריך להבין הרי שיטתם היתה לחכות שישראל יביאו ובאמת זה מה שנשאר להם להביא, ולמה נחשב שהתעצלו אלא שהעצלות בזה שהם לא חשו שכל האחריות עליהם.
כך אצל משה רבנו חז"ל מלמדים אותנו שהיה צריך להזדרז וליכנס כולו למלחמת עמלק שהוא גם למעלה וגם למטה אלא שבמציאות צריך לשלוח את יהושוע למטה.
העניין במלחמת עמלק שהעליון והתחתון באותו מקום ועמלק בא להפריד ביניהם והם הדברים שנאמרו מקודם משום שעליון ותחתון באותו מקום הכוונה שבמקום הפשוט למטה נמצא כל העומקים של העליון וזה רק על ידי מוכנות לראות את הפשט בצורה שונה.
גם בעבודת יום הכיפורים מתגלה על ידי תשובה שיתכן למצא מהלך באותו מקום שנראה רחוק מהקב"ה אך בפורים מוצאים במקום הפשוט מהלך חדש ובכך מתגלים סודות התורה.