ימי הפורים נקבעו בדווקא סמוך לפסח לכן בשנה מעוברת נקבע פורים באדר שני לסמוך גאולת פורים לגאולת פסח. הקשר בין הגאולות הוא בעיקר לשביעי של פסח ולא ליו"ט ראשון כי בשביעי של פסח עם ישראל עמדו בסכנה מיידית כמו בפורים שעיקר הגזירה היתה ביום אחד.
ימי הפורים נקבעו בדווקא סמוך לפסח לכן בשנה מעוברת נקבע פורים באדר שני לסמוך גאולת פורים לגאולת פסח. הקשר בין הגאולות הוא בעיקר לשביעי של פסח ולא ליו"ט ראשון כי בשביעי של פסח עם ישראל עמדו בסכנה מיידית כמו בפורים שעיקר הגזירה היתה ביום אחד.
עבודת ימי הפורים – ביטחון
ימי הפורים נקבעו בדווקא סמוך לפסח לכן בשנה מעוברת נקבע פורים באדר שני לסמוך גאולת פורים לגאולת פסח.
הקשר בין הגאולות הוא בעיקר לשביעי של פסח ולא ליו"ט ראשון כי בשביעי של פסח עם ישראל עמדו בסכנה מיידית כמו בפורים שעיקר הגזירה היתה ביום אחד.
עבודת עם ישראל על ים סוף היה חיזוק במידת הביטחון כך כתב בנפש החיים שער א' פרק ט' "שאם המה יהיו בתוקף האמונה והבטחון ויסעו הלוך ונסוע אל הים סמוך לבם לא יירא. מעוצם בטחונם שודאי יקרע לפניהם. אז יגרמו על ידי זה התעוררות למעלה שיעשה להם הנס ויקרע לפניהם."
גם בפורים היהודים בטחו בדברי מרדכי בצורה מפליאה. נצייר לעצמנו את עמידתו של מרדכי שלא להשתחוות הגם שהיה הוראת היתר ומיד נגזרה גזירה להשמיד את כולם ומרדכי אומר שזה בגלל סעודה שהיתה בעבר שהוא עצמו השגיח על כשרות המאכלים והיהודים מאמינים וחוזרים בתשובה על זה.
הישועה הניסית שהיתה על הים אמנם היתה גלויה אך עיקר ענינה שהטבע כפוף לקיומם של ישראל כך בפורים המציאות הטבעית היתה כפופה לקיום ישראל.
נמצאנו למדים שעבודה עיקרית בפורים הוא על מידת הביטחון עבודה זו חשובה עבורנו גם בימים אלו שנמצאים במיצר בלי ידיעה מה הצעד הבא, עבודה במצב כזה הוא על מידת הביטחון.
הבנה אמיתית בביטחון נמצאת בדווקא במושג הפשוט ביותר שלה, בישיבת מיר מסר פעם ר' חיים שמואלביץ שיחה ואמר ששמע מר' ירוחם שיבא יום ויצטרכו לדבר על ביטחון וכך היו דבריו: מעשה ביהודי שהחליט לבטוח לגמרי בהקב"ה בענין פרנסה וקרא תהילים במקום לעבוד לימים הוצרך למכור את העגלה בשביל פרנסה והוא בשלו ממשיך בקריאת תהילים אחר כך הוצרך למכור את הסוס והוא בשלו, יום אחד הוא רואה את הסוס והעגלה בפתח ביתו מלאים באוצרות עד כאן דבריו. סיפור כזה נראה לנו תפיסה ילדותית של ביטחון אך האמת היא שביטחון הוא בדיוק כך סמיכות מלאה על הקב"ה.
"בטח אל ה' בכל ליבך ואל בינתך אל תישען" (משלי ג',ה') וביאר שם הגר"א בתוך הדברים שיבטח בה' לגמרי שיעשה הטוב בעיניו ושכלו של האדם לא יתערב כלל.
הגר"א מדגיש שם שיבטח בה' שיעשה הטוב בעיניו ביטחון הוא השלכה גמורה על ה' שיעשה הטוב בעיניו ולא שימלא את משאלת האדם לפי הטוב בעיני האדם.
אנחנו רגילים בסיפורים שכשאדם בוטח במשהו מסוים הוא יקבל אותו אבל האמת היא שרק אם זה מה שטוב בעיני ה' יתקיים הדבר.
סוגיא זו של ביטחון מחייבת עבודה עצמית מקדימה, אדם צריך להתרגל לחשוב על צורך שיש לו בעינים אחרות לצאת מהתפיסה השטחית ולראות איך בנושא הזה יש מציאות של רבוי כבוד שמים אחרי הקדמה כזו האדם מוכן לקבל את הטוב בעיני ה' והוא בוטח לגמרי בהקב"ה שהדבר יצא לפועל.
לדוגמא אדם שמתפלל לזכות בעוד ילדים הוא יכול במשך שנים להיות תפוס ממחשבה שהוא רוצה עוד ילדים והוא לא חשב מעולם מה רצון ה' בזה שיהיה לו עוד ילדים, וודאי ילדים הם לא להראות ולהתכבד בהם אלא זה צורה בה האדם מרבה בעולם כבוד שמים יש עוד חיים שמבטאים כבוד שמים. יתכן גם ברובד פשוט יותר לחשוב שמשפחה גדולה יותר זה חוויה של משפחתיות ויתכן שמוטל עליו עבודה על שלום בית והעיקר הוא לא לחשוב על המציאות בצורה שטחית אלא להעמיק ועל ידי זה אפשר לבטוח שה' יעשה הטוב בעיניו.
שנוי תפיסה בצורה כזו משייך את האדם לפנימיות העולם ולכן אמרו חז"ל (שבת פח, עמוד א') שבפורים קיבלו את התורה מאהבת הנס כי התפיסה הפנימית שהעולם עומד לריבוי כבוד שמים ולא רק מה שנראה לעין זה מציאות של תורה.
העבודה המוטלת עלינו בימים אלו לקחת את הצרכים שלנו ולהבין אותם בצורה פנימית ובזה להגיע לביטחון גמור בה' שיעשה הטוב בעיניו ממש כמו בסיפור שסיפר ר' חיים שמואלביץ כי ביטחון זה דבר פשוט מאוד.
זה המכנה המשותף שיש בין פורים לקריעת ים סוף, שבשניהם העולם סגר על ישראל מכל כיוון, ובשניהם הביטחון בה' הוא סיבת ההצלה, והדבר שהוביל ובשניהם להישועה שהטבע מסתדר למציאותם של ישראל.