תשובה – לחשוף את המניע

כוחה של התבוננות

חודש אלול הוא הזמן בו אנו מחפשים ללא הרף כיצד לתקן את עצמנו, להשתנות ולהיות טובים יותר. 

ה'מסילת ישרים' פותח לנו פתח גדול בשינוי עצמנו, אך שומה עלינו לחשוב כיצד אפשר ונכון ליישמו.

וכך הוא כותב (פרק ב):  "זאת באמת אחת מתחבולות היצר הרע וערמתו להכביד עבודתו בתמידות על ליבות בני האדם, עד שלא יישאר להם רווח להתבונן ולהסתכל באיזה דרך הם הולכים, כי יודע הוא שאלולי היו שמים ליבם כמעט קט על דרכיהם, ודאי שמיד היו מתחילים להינחם ממעשיהם, והייתה החרטה הולכת ומתגברת בהם עד שהיו עוזבים החטא לגמרי".

הרמח"ל מעמיד את השינוי על התבוננות המעשים. התבוננות היא היפך מ'הרגל', כפי שכתב קודם לכן ש"ההתבוננות צריכה להיות בין טוב לרע, וכי האנשים לא מתבוננים משום שהולכים אחר ההרגל".

התבוננות זו, גם אם היא קטנה מאד, בכוחה לשנות את האדם – "היו שמים ליבם כמעט רגע קט". אך אנו לא מתבוננים ואף לא מאמינים באפשרות זו. הסיבה לכך היא חוסר היכולת להתבונן, שגורר אף חוסר אמון בשינוי זה.

התבוננות צריכה להיות לא רק במובן המופשט מה טוב ומה רע, מה שמחזק את הידיעה בדבר, אלא על ההתבוננות להיות על דרכי האדם, על אופני הפעולה שלו והאם הם טובים ויעילים או לא. התבוננות זו בכוחה לגרום לאדם להסיק מסקנות בדבר אופן עבודתו ושיטת הפעולה בה הוא פועל.

אנו רגילים לשמוע כי הדור הצעיר חלש וירוד, אך אם נתבונן סביבנו נראה כי בעולם כולו הדור הצעיר חזק, הוא לומד במרץ רב ומשקיע כוחות לבנות ולפתח דברים שונים. הדור הצעיר כלל לא עושה רושם של חסר יכולות. אם כן, מדוע בציבור שלנו הדברים נחווים כך?

חולשת הציבור נעוצה באופן הפעולה ובשיטת העבודה שלו. עלינו להאמין כי ביכולתנו להשתנות ולהיות 'אדם אחר' כמו שאומר הרמב"ם. אך עבודה לא נכונה בתורה ובתפילה, מביאה איתה לצד הכשלון גם ביטחון עצמי ירוד, וכך הדבר מזין את עצמו ככדור שלג.

הרמח"ל כותב כי אחת מתחבולות היצר היא 'להכביד עבודתו'. משמעות הדברים היא שהיצר שם את עבודתו כמרכז בחיי האדם, וכך חייו נסובים סביב דברים רעים או בלתי חשובים. 

התבוננות אמורה לחשוף בפני האדם את המניעים והדברים החשובים לו, העומדים במרכז מעשיו ופועלו. 

לעיתים האדם פועל רבות ועמל על דברים חשובים וטובים, אך בקצה המבט שלו ישנה מטרה פסולה או לא חשובה. גם בתוך מעשה טוב עלולה להסתתר מטרה אחרת. 

באופן זה האדם לא שם את ליבו למה שבאמת מנהל אותו. הוא אינו מודע לדברים הבלתי חשובים שסביבם הוא נסוב. 

אלו דברים הנכונים למעשים טובים ולקיום מצוות – כמו גם ללימוד תורה. תיתכן פרקטיקת לימוד טובה וראויה, אך המניע שלה יכול להיות מעמד חברתי. הדבר כשלעצמו אינו פסול בהכרח, אך שלא במודע הדבר הבלתי חשוב מסובב ומנווט את החיים. הוא שואב את האנרגיה הרצויה וגורם לאדם שלא להיות ממוקד במטרה החשובה.

זו היא עבודת היצר – להכביד על האדם. בחורי ישיבה בעבר היו עסוקים בחשיפה של המניעים והסיבות הטמונות במעשיהם וכך הם התקדמו והתפתחו. מסופר על ר' לייב מלין, כי כשהיה פותח ספר מוסר פניו היו מאדימים מבושה. 

אין תפקידה של התבוננות לסכם ולשחזר את המעשים הטובים מול הרעים. אלא להתבונן על מכלול החיים ולהבין מה באמת מניע אותנו.

כשהחיים זורמים בלא התבוננות, הם לא מגיעים אפילו למעלת 'מתוך שלא לשמה בא לשמה'. כשאין התבוננות במה שמניע את המעשים והאם הדברים הנמוכים הם שמנווטים את הספינה, אין יכולת לייצר פרקטיקה נכונה של עבודה.

התבוננות זו, אף אם היא קלה וקטנה בכוחה לשנות את האדם. על ידה האדם עוזב את הדברים הירודים ומשקיע את מרצו ועשייתו בדברים החשובים שהוא רוצה שיהיו מרכז חייו.

אנו אנשים חזקים ביכולותינו, אך עלינו להתבונן כראוי כדי לדעת מה מנהל אותנו וכך לבחור לנו דרך טובה ומאתגרת. 

חשוב להבין כי ההתבוננות האמורה אינה דורשת שינוי מהותי במעשינו. עלינו להמשיך בכל מה שאנו עושים, אך ראוי שהדברים ייעשו מתוך התבוננות. אנו צריכים לעשות את אותם הדברים, אך לחשוף את המניע שלנו לכל הפעולות.

חשיבות הדברים בחיינו נגזרת מרמת ההשקעה. אם נשקיע בדברים נמוכים וצדדיים, הם אלו שיקבלו חשיבות ויגררו אותנו למקומות חלשים. אך כשנחשוף מה המניע למעשים ונתמקד בדברים הטובים והחשובים לנו, הדברים הטובים יקבלו חשיבות ויגררו אותנו למעלה.