כתנאי, רבי אליעזר אומר: אם ישראל עושין תשובה – נגאלין, ואם לאו – אין נגאלין.
כתוב בפרקי דר"א שלא היה לעולם קיום עד שבאה תשובה. תשובה היא עולם ברור. שם כל פרטי המציאות, גם מה שנראה בעינינו רע, נכנסים בתכניתו של הבו"ע, או כהכנה לטוב, או כביטוי לטוב וכו'. משא"כ בעולם של שכר ועונש, שם יש דברים שנראים מחוץ לתכנית. המידה הכוללת הכל, גם את הרע, אצל הבו"ע, היא הנקראת תשובה. הפעולה שלנו לעורר אותה היא חזרה בתשובה.
גאולה מגיעה ממקום גבוה שהוא גם מקור התשובה. זוהי הסיבה שביציאת מצרים המרור הוא גם חלק מהגאולה, כי בעולם של גאולה מתגלה שגם הרע הוא חלק מהתכנית, גם הוא נותן את חלקו בגילוי. מאותה סיבה אנו אומרים בתפילה 'גאל ישראל' בלשון עבר, משום שהקב"ה גואל את ישראל למפרע, כשבאה גאולה מתברר למפרע שכל מה שהיה, גם הצרות והייסורים, גם הרשע והרע, היו לטובה ולברכה.
מסתבר שרבי אליעזר אינו מבקש תשובה פרטית. שכל אחד יעשה תשובה על העבירות שלו, כדי להביא גאולה לכלל ישראל נדרשת תשובה כללית של כל הציבור, של כל הדור. (גם נוסח הוידוי שתקנו לנו חז"ל הוא בלשון רבים. אשמנו, בגדנו כו', כדי לכלול בתוכו בחינה של תשובה כללית.)
אמר ליה רבי יהושע: אם אין עושין תשובה – אין נגאלין? אלא, הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן, וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב.
ר"א אמר שכדי להיגאל צריך לגעת בעולם התשובה, בראשית עולם ההנהגה, ור' יהושע אומר שאין צורך, אפשר לזכות לגאולה גם ממקום נמוך יותר. ודאי גם רבי יהושע מסכים שצריך לשפר את המעשים מכאן ולהבא, אך אין הכרח לגעת באותו מקום גבוה שבו הכל נתקן למפרע.
תניא אידך: רבי אליעזר אומר: אם ישראל עושין תשובה – נגאלין, שנאמר שובו בנים שובבים ארפא משובתיכם. אמר לו רבי יהושע: והלא כבר נאמר חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו, חנם נמכרתם – בעבודה זרה, ולא בכסף תגאלו – לא בתשובה ומעשים טובים.
תשובה ומעשים טובים מכונים 'כסף' מלשון כיסופים וגעגועים. הם שייכים לעולמות גבוהים שאין לנו אליהם שייכות מפורשת, רק געגוע וכיסופים. על משה רבינו נאמר 'אוהב כסף לא ישבע כסף' כי הוא רצה לקיים מצוות שאינן נוגעות אליו. מצוות שהיו חוץ ממנו, כי עוד לא הפרישו את שלשת ערי המקלט. 'לא בכסף תגאלו' פירושו שכדי להיגאל אין צורך באותם מעשים גדולים שאתה נכסף אליהם אך לא שייך אליהם.
אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע: והלא כבר נאמר שובו אלי ואשובה אליכם. אמר ליה רבי יהושע: והלא כבר נאמר כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון.
כאן רבי אליעזר אומר שהיחס בין כלל ישראל והקב"ה הוא יחס המבוסס על תשובה, ור' יהושע טוען ואומר שהוא יחס של בעל ואשה. הפסוק שר"א מביא אומר 'שובו אלי', תגעו בעולם של תשובה, אתם צריכים לעלות, אבל רבי יהושע מביא פסוק שנאמר בו: 'בעלתי בכם'. בבעילה האשה היא קרקע עולם והזכר כובש אותה, הוא בא אליה. גאולה יכולה לבא מלמעלה גם אם כלל ישראל יישארו במקומם. הם קרקע עולם ואינם חייבים לעלות ולגעת בעולם של תשובה.
אמר לו רבי אליעזר: והלא כבר נאמר בשובה ונחת תוושעון! אמר לו רבי יהושע לרבי אליעזר: והלא כבר נאמר כה אמר ה' גאל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו.
רבי אליעזר הביא פסוק שמשמע ממנו שהישועה באה על ידי תשובה שאחריה יש נחת, כל הקדושה נוחתת בצורה נכונה בעולם המעשה, אך רבי יהושע מביא פסוק שגם אם אנחנו במדרגה של 'בוזה נפש' במדרגה של 'מתעב גוי' עדיין אנו יכולים לזכות ל'גאל ישראל'.
אמר לו רבי אליעזר: והלא כבר נאמר אם תשוב ישראל נאם ה' אלי תשוב. אמר לו רבי יהושע: והלא כבר נאמר ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה וגו'.
כאן רבי יהושע מביא פסוק שיש מועד לגאולה, יש תאריך לפגישה שלנו עם הבו"ע. איננו צריכים לעלות למעלה כדי להיגאל, הקב"ה וכלל ישראל הם כמו חתן וכלה שיש להם כבר תאריך לחתונה. אולם לפי רבי אליעזר שנדרשת תשובה לא שייך לדבר על מועד, על תאריך לפגישה. תשובה היא למעלה מהזמן, היא לא דבר שצריך הזמנה, היא הרבה יותר גבוהה, היא בעולם שהוא שורש של הכל, היא בעצמה קובעת הכל. בעולם של תשובה אין בכלל ענין של פגישה מרוב גבהותה. קובעים פגישה רק אם אני צריך לבא אליך, אבל בעולם של תשובה זה לא שייך כי הוא למעלה ממערכת הזמן, ממערכת של הזמנה של זכר ונקבה.
ושתק רבי אליעזר.
שמעתי מראש הישיבה הג"ר יונתן שלא תמיד השותק מודה, לפעמים הוא שותק כי התשובה נוגעת לסוגות עמוקים שהוא לא רוצה לגלותם. גם כאן נראה שר"א עדיין סובר שיש גאולה שבאה מכח תשובה, הוא לא חזר בו, אלא שהוא אומר שאין לו אפשרות לגלות. תשובה קדמה לעולם הזה היא נוגעת לשרשי הבריאה.
