תנא משום רבי פפייס: גנאי הוא לחזקיה וסייעתו שלא אמרו שירה, עד שפתחה הארץ ואמרה שירה שנאמר מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק וגו',
חזקיהו לא אמר שירה כי הוא ראה שהמציאות ביררה את עצמה. התרחשו ניסים גלויים כל כך עד שכולם ראו בחוש שהמציאות קשורה לבו"ע. לכן הוא חשב שכאן המציאות מדברת בעד עצמה, היא עצמה משוררת ומגלה את הקשר שלה לבו"ע ואין צורך לשיר. אולם אעפי"כ יש כאן גנאי, כי אין גבול לגילוי הקדושה בתוך המציאות. גם במצב של ניסים גלויים, של גילוי שכינה, יש אפשרות לומר שירה ולגלות עוד ועוד מדרגות. לכן גנאי הוא לחזקיה שלא אמר שירה.
כיוצא בדבר אתה אומר ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם. תנא משום רבי פפייס: גנאי הוא למשה וששים ריבוא שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך ה'.
עיי' ב'נפה"ח' (ריש ש"ב) ש'ברוך' הוא מקור כל הברכות הנכנס אל תוך המציאות של כלל ישראל ומקשר אותם למעלה. משה וישראל סברו שכעת אין צורך לומר 'ברוך' כי יש תורה ויש כלל ישראל. משה ושישים ריבוא הם התכלית, משה רבינו הוא ה'דעת העליונה' ושישים ריבוא הם המציאות המתוקנת של הבריאה. כשמשה נמצא בתוך כלל ישראל הרי הם במעלה עליונה, זה המצב המושלם של כלל ישראל וממילא של הבריאה כולה. אולם יתרו חידש שגם במצב של שלמות יש מקום להוסיף שלמות על שלמות ולכן הוא אמר 'ברוך ה' אשר הציל אתכם גו'.
ויחד יתרו, רב ושמואל, רב אמר: שהעביר חרב חדה על בשרו, ושמואל אמר: שנעשה חדודים חדודים כל בשרו. אמר רב, היינו דאמרי אינשי: גיורא, עד עשרה דרי לא תבזה ארמאי קמיה.
עיי' ברבינו בחיי שיתרו היה דור עשירי לחם בן נח. יתרו ראה שהמפלה היתה לא רק כלפי המצרים שמתו היום בלבד, אלא על השורש של מצרים, על כל השיעור קומה, עשרה דורות, לכן הוא נעשה חידודים חידודים.
לכן ישלח האדון ה' צבאות במשמניו רזון, מאי במשמניו רזון? אמר הקדוש ברוך הוא: יבא חזקיהו שיש לו שמונה שמות, ויפרע מסנחריב שיש לו שמונה שמות.
שמונה שמות הן ביטוי לכך שחזקיהו כולל בתוכו לא רק את כל צדדי ההנהגה והמציאות אלא גם את המוח והרעיון של ההנהגה (בינה). גם אנו מתעסקים ומשפיעים במעשינו ותורתנו על הנהגת העולם אך לא עם הרובד הגבוה יותר שלה שהוא הרעיון של ההנהגה, אולם למי ששייך לשמונה יש גישה גם לשכל של ההנהגה. חזקיהו בכח תורתו כלל בתוכו גם את השכל של ההנהגה.
החידוש היותר גדול הוא שגם לרע יש נגיעה בבינה (כהמן שהכין עץ גבוה חמישים אמה כי הוא רצה לינוק מחמישים שערי בינה). גם לרע יש תוכנית. גם לרע יש פנימיות שנלחמת עם הפנימיות של הקדושה. וסנחריב כולל בתוכו גם את המוח, הפנימיות של הרע, גם את התכנית של כל הרע שבעולם. בגלל זה הוא יכול להיות גוג ומגוג, כי אם הקדושה מנצחת את אותו רשע הכולל בתוכו את השכל של הרע, את המוח של הרע, אז ודאי יכול לבא משיח.
חזקיה דכתיב כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום – והאיכא חזקיה! – שחזקו יה. דבר אחר: חזקיה – שחיזק את ישראל לאביהם שבשמים.
'פלא' הוא כנגד מידת ה'חכמה' שהיא מופלאת מאיתנו. 'יועץ' כנגד 'בינה' שהיא היסוד של 'עצה' שבה אני לומד להתאים את מהלכי החכמה לחיים הפרטיים שלי או של אדם אחר. 'אל' זה חסד כמבואר בפסוק 'חסד אל כל היום'. 'גיבור' כנגד גבורה. 'אבי עד' זה ת"ת. 'שלום' זה היסוד (שכולל בתוכו נו"ה) שהוא משים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים (עי' שע"א ש"ג).
שמונת השמות הללו הם שמותיה של נשמת חזקיה המלך. רק הם נוגעים לביעור הרע ולמלחמה עם סנחריב. אולם 'חזקיהו' הוא שמה של הנפש והגוף (הנוק') שלו והיא נקראת כך משום שחזקו יה. 'יה' הוא שם של 'חכמה', היא עושה את המציאות, 'ה' בחכמה יסד ארץ', והיא נכנסת גם לתוך המקבל ובונה אותו כראוי.
סנחריב – דכתיב ביה תגלת פלאסר פלנאסר שלמנאסר פול סרגון, (סרגין), אסנפר רבא ויקירא. – והאיכא סנחריב! – שסיחתו ריב. דבר אחר: שסח וניחר דברים כלפי מעלה.
גם לסנחריב יש שמונה שמות שמבטאים את השורש הגבוה שלו בצד הרע, ועוד שם שמבטא את מציאותו התחתונה, 'שסיחתו ריב'. אצל חזקיה מציאות הקדושה נכנסת לתוך גופו ונפשו ומקשרת אותו למעלה, ואילו אצל סנחריב להיפך, היא גורמת ריב ופירוד בינו ובין הקב"ה.
אמר רבי יוחנן: מפני מה זכה אותו רשע לקרותו אסנפר רבא ויקירא – מפני שלא סיפר בגנותה של ארץ ישראל, שנאמר עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם. רב ושמואל, חד אמר: מלך פקח היה, וחד אמר: מלך טיפש היה. למאן דאמר מלך פקח היה – אי אמינא להו עדיפא מארעייכו אמרו: קא משקרת. ומאן דאמר: מלך טיפש היה, אם כן מאי רבותיה? להיכא אגלי להו? מר זוטרא אמר: לאפריקי, ורבי חנינא אמר: להרי סלוג.
שמו השמיני של סנחריב, 'יקירא', הוא שם של קדושה, הוא השם שנותן לו נגיעה בקדושה. המילה 'רבא' מבטאת מציאות גדולה ורחבה, ואילו תיבת 'יקירא' מבטאת ערך. הוא זכה שיקראו לו בשם של ערך, מאחר שהוא כיבד את ארץ ישראל.
שורשו של הרע מונח בקדושה, כי הבו"ע רוצה לגלות את ייחודו על ידי הרע. סנחריב שייך לשורש של הרע הנוגע לגילוי מלכות שמים כי הוא לא דיבר נגד ארץ ישראל. זה נתן לו נגיעה במדרגה של ארץ ישראל, ולכן כדי להביא משיח היה על חזקיהו לנצח אותו ואת הנגיעה שלו בארץ ישראל.
