פרק ג חמישית – שביעית – הרחבה ואמונה

'…והחמישי, שאין ביד אחד מהברואים להועיל את נפשו ולא להזיקה ולא לזולתו, כי אם ברשות הבורא יתברך, כי העבד כשיהיה לו יותר מאדון אחד ויהיה כל אחד מהם יכול להועילו, לא יתכן לו לבטוח על אחד מהם, מפני שמקווה התועלת מכל אחד מהם. ואם יהיה אחד מהם יכול על תועלתו יותר משאריתם, יהיה חוזק בטחונו בו כפי יכלתו, אף על פי שהוא בוטח בשאריתם, ואם לא יוכל להועילו ולהזיקו, כי אם אחד מהם בלבד, על כרחו יבטח עליו לבדו, מפני שאינו מקוה תועלת מזולתו. וכן כשירגיש האדם, שלא יועילנו ולא יזיקנו אחד מהנבראים אלא ברשות הבורא ית', ישוב לבו מיראתם ותקוותם, ויבטח על הבורא לבדו, כמ"ש: אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה.

כאן יש הרחבה ממקום בלתי צפוי. אנחנו היינו מרחיבים את הסוגיא בצורה אחרת. מצד הידיעה שהבו"ע באמת שולט על הכל. היינו אומרים שאלקים הוא בעל הכוחות כולם. הוא השליט והוא המנהיג וכדו'. אבל הרחבת הדברים מסוג זה לא תמיד משפיעה. היא מידי מופשטת. לכן הוא מרחיב בצורה אחרת ומביא לנו ציור מהצורה שאנחנו סומכים על אנשים. זה דבר שמוכר לנו מהחיים שלנו ועוזר לנו להרחבת הענין.

והששי, שידע רב טוב האלהים על האדם, ומה שהתחיל אותו בו מרוב החסד והטובה מבלי שיהיה ראוי אצלו לכך, ולא לצורך שיהיה אליו, אך נדבה וטובה וחסד, כאשר בארנו בשער הבחינה מן הספר הזה, וכמו שאמר דוד ע"ה: 'רבות עשית אתה ה' אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר'. 

כאן רבינו מקצר משום שהסוגיא הזו כבר מבוארת בהרחבה בשער השני, שער הבחינה.

והשביעי, שיתברר אצלו, כי יש לכל ההוויות שבעוה"ז מעצם ומקרה גבול ידוע ולא יוסיף ולא יגרע על מה שגזר הבורא ית' בכמותו ואיכותו וזמנו ומקומו, אין מרבה למה שגזר במיעוטו, ולא ממעט ממה שגזר ברבותו, ולא מאחר למה שגזר להקדימו, ולא מקדים למה שגזר לאחרו. ומה שיהיה מן הדברים על ההפך מזה הוא הנגזר, אשר קדם בתחילת הידיעה, אלא שלכל הגזרות הקודמות בידיעת הבורא סבות ולסבות סבות. 

בתחילה אומר רבינו שאין שינויים בעולם. ולכאורה אדם שמאמין בצורה כזו, מאמין בעולם סטטי, מאובן. והרי זה לא כך, העולם מתפתח, משתנה כל הזמן לכן ממשיך רבינו ואומר שיש שינויים אבל יש סיבות מלכתחילה לאותם שינויים.

ומי שאינו מבין ענייני העולם יחשב, כי הסבה המתחדשת מחייבת שנוי העניינים והתהפכותם מעניין אל עניין, והסבה חלושה ונקלה מהיות ממנה שנוי או חלוף בעצמם, כאשר נראה הגרגיר האחד מן החטה מצמיח שלש מאות שבלים, ובכל שבולת שלשים גרגרים, ויהיה הגרגיר האחד סבה לעשרת אלפים או קרוב להם, היעלם, כי כח הגרגיר חלוש מעשות כמות זה וכן שאר הגרגרים הנזרעים והנטועים. וכן נאמר בהוויית האדם ושאר החיים מטיפת הזרע, וכמו כן הוויית הדג הגדול מביצת הדג עם קטנותה.

לנו קשה להסתכל על דברים אלו כנס. אנחנו יודעים ביולוגיה ומבינים איך כל הדברים האלו מתפתחים. מה התהליכים שעוברים על כל גרגר עד שהוא מגדל שיבולים ולכן איננו רואים את הנס שיש בזה. אולם אנחנו באמת יותר מסכנים, ולא יותר נאורים.

יש כאן ציור באמונה, שגרגר אחד יכול להוציא עשרת אלפים גרגרים. הבו"ע רוצה שאדם יהיה מאמין, לא שמחשב יאמין. אין שום ענין בזה שמחשב יגיע למסקנא שיש בו"ע. מה שאנחנו מאמינים זה על רקע הצורה שבה העולם מדבר אל האדם. כשאנחנו מסתכלים על העולם בצורה שהמדע גילה לנו, העולם מפסיק לדבר אלינו. אנחנו מבינים את העולם, אבל הוא לא מדבר אלינו. הכל מובן. ואז אנחנו לא נעשים חכמים יותר, אלא מסכנים יותר.

אני מאמין במאה אחוז שהשמש עולה במזרח ושוקעת במערב. אמנם המדע גילה לנו שכדור הארץ מסתובב סביב עצמו, אבל העולם מדבר אלינו בצורה אחרת ונראה לנו שהשמש עולה ויורדת. זו המציאות שעליה התורה מדברת. כי התורה רוצה 'אדם' מאמין ומה שמעניין אותה זה איך העולם מדבר אל האדם, ולא איך האמת ש'מחשב' יכול להבין בשכל.

אני גם מאמין במאת האחוזים שהעולם הוא שטוח. כמו שהתורה אומרת 'מקצה השמים ועד קצה השמים'. נכון שהמדע גילה שהעולם הוא עגול. אבל כיון שהחוויה שלנו תופסת את העולם כשטוח, ממילא כך העולם מדבר אלינו, ועל זה התורה מדברת.

שמעתי מבחורים שאומרים 'אני לא יכול להיות מחוייב לדבר שלא מוכרח'. זה דבר מאוד מוזר לי. אמונה לא צריכה להיות מוכרחת. אנחנו לא מחשבים. אמונה מגיעה מכח זה שהעולם מדבר אלי בצורה מסויימת. זה דבר שכלי ועמוק, אבל לא מוכרח. היום השכל שלנו מנוון ולכן הוא יכול להסכים רק עם דברים מוכרחים. 

דבר נוסף מפריע לי בזה. מפריע לי שאנשים מבססים את היהדות שלהם על מחוייבות. בשבילי יהדות היא לא דבר שמחייב. ודאי שהיא גם מחייבת אבל זה לא הנושא. אני חושב שלהיות יהודי חרדי זה הצורה הכי בריאה והכי הגיונית לחיות. אני לא נמשך לעשות עבירות ורק מוכרח לשמור מצוות. אני נהנה כל רגע שאני שומר תורה ומצוות. זה הדבר הכי חכם לעשות. 

אדם שבונה את כל היהדות שלו על 'אסור', 'לא', 'אל תלך' הוא מסכן. אסור לנו לחנך את הילדים שלנו כך.