ועד שני אלול – לכו אלי

ועד שני אלול – לכו אלי

בבואנו לעסוק בעבודת התשובה מנסים אנו להעמיד מהלך עבודה על פי הפסוק 'הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם' בכדי להעמיד בנין מתוך הפסוק נחלק פסוק זה לארבעה חלקים א. 'הטו אזנכם' ב. 'לכו אלי' ג. 'שמעו' ד. 'ותחי נפשכם'.

תחילתו של הפסוק המדבר על הטיית אוזן מתפרש על היכולת להטות את עצמו לדבר חדש שטרם התעסק עמו ובכך לגלות שייכות לבורא.

המשך הפסוק 'ולכו אלי' מדבר על  ההכרה שהבורא נמצא באותו כח שקיים אצל הנברא ונרחיב את הביאור.

הגמרא בעבודה זרה (יט עמוד א') אומרת אשרי איש ירא את ה' – אשרי איש ולא אשרי אשה? א"ר עמרם אמר רב: אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש. ופירש רש"י כשהוא איש – כשהוא בחור בכחו כלומר ממהר להכיר בוראו קודם ימי הזקנה.

דברי הגמרא בפשוטם מתבארים על התגברות האדם שהוא עושה תשובה בעוד יצרו חזק והוא בכוחו נלחם ביצר וכך פירש הרמב"ם את דברי הגמרא הללו, אך מדברי רש"י עולה שפסוק זה מדבר על הכרת הבורא והכרה זו נחשב ל'עושה תשובה'. וכי ניתן לחזור בתשובה גם בלי עבירה אלא בעצם הכרת הבורא הוא חזרה בתשובה, ואשרי איש שממהר להכיר את בוראו בבחרותו.

וצריך להבין מה השייכות בין הכרת בוראו לתשובה ומה יחודו של כוחו הצעיר בהכרת הבורא?

הבנת הדברים בפשוטם בהקדם דברי ר' ישראל מסלנט במכתב ל' שאומר שעיקר עבודת התשובה היא להיחשב 'עושה תשובה', ואין העבודה לקחת את כל העבירות ולתקנם לגמרי אלא להיכלל ב'עושים תשובה'. 

בהכרת הבורא יתכן מהלך של ימי הזקנה כשכוחו עוזב והוא רואה ש'דבר אלוקינו יקום לעולם' ומכל ההצלחות והכוחות שלו נשאר רק דבר ה', ויתכן מהלך של אדם בעודו בכוחו שמכיר שבתוך הכח שפועל נמצא הבורא.

לאדם ישנם כוחות רבים מהם שהוא מכיר ועובד איתם ומהם שהוא פחות מכיר, ושם יתכן כח שמנותק מאותה הכרת הבורא, וכשהוא מחדש הכרה זו הוא הכיר את בוראו בעודו איש, דהיינו בכוחות הקיימים אצלו הוא הכניס את בוראו לומר הוא בעל הכח.

שייכות זו בין הכרת הבורא מחדש בכוחותיו לעבודת התשובה מתבארת מתוך דברי הנפש החיים (חלק א' פרקים יח' יט' כ') שמדבר על תשובה ומזכיר שתשובה הולכת על כרת שמנותק מהבורא. 

הבנת הדברים כפשוטם תמוהים ביותר מדוע העמיד הנפש החיים את עבודת התשובה רק בעניין כרת ולא בשאר עבירות?

אך עיון בהמשך דבריו (חלק ד' פרק כד) מבאר את הדברים וכך כתב שם: שרק אותו הניצוץ הקטן של הנפש שעשה בו את העון הוא הנכרת מקישור ודיבוק החבל הנמרץ שהיה מקושר ודבוק עד עתה עד שורש נשמתו בקב"ה כמש"ל בשער א' באורך. ע"כ. כלומר הכרת המדובר אינו כריתת האדם כולו אלא אותו ניצוץ שהוא כוחו של האדם במקום להיות מחובר לשורש הוא מנותק.

מבואר שעבודת התשובה היא להחזיר את הכח באדם לקשר עם הבורא וזה ממש דברי רש"י.

עבודה על דרך זה הינה עבודה עדינה משום שאדם עלול להתעסק בעצמו בלבד בהכרת כוחותיו וניסיון לכוונם נכון ובדרך זה הוא יהיה עסוק לחשוב היכן הכח הזה מעצים אותו ומשייך אותו באופן מיוחד להקב"ה אך האמת שמהלך זה מוכרח להיכנס לתוך תמונה גדולה של מלכות שמים שהוא עם כל תכונותיו מגלה ובזה העבודה היא פשוטה להשתמש בכוחותיו לכבוד ה'.

הנפש החיים בשער א' פרק יז אומר שעבודה זו של תשובה היא בסוד כתר מלכות הבנת הדבר בפשוטו שכתר מסמל רצון וכתר מלכות הוא הרצון למלכות שמים, אדם שחוזר בתשובה מעמיד רצון לגילוי מלכות שמים ועל רקע זה הוא שב בתשובה.

בברכות קריאת שמע בשחרית אומרים 'וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה ונותנים רשות זה לזה' מהו קבלת מלכות מאחר וכי האחר הוא המלך שאותו מקבלים?

אבל העניין הוא שלכל מלאך ולכל נברא יש כח ומקום מיוחד משלו בגילוי מלכות שמים ואם הוא יעבוד עם עצמו בלבד יהיו הרבה פריטים שיתכן לראות אותם כתמונה שלימה כמו שאנו רגילים היום בתמונת מצלמה שזה נראה לנו יחידה אחת אבל ככל שמתקרבים רואים הרבה נקודות צבע שכשהם קטנים מאוד נראים כיחידה אחת.

מלכות שמים אינה תמונה אלא היא מציאות אחת באמת וכדי שתהיה מציאות כזאת צריך אחד לקבל מחבירו לפי תכונתו של חבירו ולהצטרף אליו למציאות הגדולה שנקראת מלכות שמים.

עבודת התשובה שעומדת על גילוי כח באדם שעד היום לא ניתן לו הקשר למעלה וכיום הוא מכוון אותו לבוראו מוכרחת לבא בהבנה רחבה יותר של גילוי מלכות שמים כלומר את הכח הזה מוציאים לפועל לכבוד ה' יתברך ולא לכבוד עצמו.

המשגיח זצ"ל העמיד את עבודת האלול על חיזוק בקריאת שמע ובקבלת מלכות שמים, בהבחנה ראשונה נראה שכנראה המשגיח חשב שעבודת תשובה היא קשה מאוד ולכן הוא התמקד בעבודה של ראש השנה שהוא קבלת מלכות שמים, אך לפי מה שראינו זה נפלא שעבודת התשובה מוכרחת לבא כחלק מהבנת מלכות שמים שהמעשים עומדים לכבוד ה'.

בדורות עברו עבודה זו היתה פשוטה שאדם פועל לכבוד ה' ולא מתוך חשבונות אחרים הגם שהם נראים חשבונות נכונים אך הדבר הפשוט ביותר שהכח הזה הוא ממנו יתברך והוא פועל בו בשבילו זה התרחק מאיתנו.

עבודה על דרך זה מקיימת את הפסוק 'לכו אלי' אדם לוקח כח שהיה מנותק וחוזר אליו.