ועד ראשון אלול – "הטו אזנכם ולכו אלי"

ועד ראשון אלול – הטו אזנכם ולכו אלי

בימים אלו אנו עומדים בפני עבודת התשובה עבודה זו מוכרחת להיות פרקטית ולא להישאר רעיון בלבד.

ברמב"ם (הלכות תשובה פרק ב') 'אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים'. כלומר שעל ידי עשיית תשובה האדם משתנה לגמרי.

רגילים אנו בעבודת התשובה למצוא את המקומות בהם אנחנו צריכים חיזוק ולקבל החלטה באותם המקומות, אך ברור הדבר שעדיין לא ניתן לקרוא לאדם זה 'איש אחר' שכן הוא מחזיק בכל כוחו באישיותו ורק מוכן להתחזק, וכדי להפוך לאיש אחר צריך להשתנות ולא לא רק להתחזק.

במושכל ראשון, המניע לחוסר שינוי הוא הפחד משינוי הרגלים ודפוסים נוחים שיש לנו בחיים והמהפך לאיש אחר דורשת שינוי ויציאה מאזור הנוחות, אך האמת שהמניע עמוק יותר והיא קיימת בכל רבדי המציאות, המציאות כולה אינה עומדת לשינויים, ואם ימצא שינוי בטבע זה נחשב למצב בלתי תקין, ומכח מציאות זו קשה מאוד לאדם להפוך לאיש אחר.

הצעד הראשון שאדם יכול לעשות בתהליך עבודת התשובה הוא פתיחות מחשבתית, מחשבה שעומדת כחשיבה יצירתית הרי היא צעד ראשון לשינוי. התחכום שנדרש מאיתנו בעבודת התשובה הוא יצירת קו מחשבה פשוט שלא יתנגש במציאות הטבעית של האדם שלא מוכן לשינוי.

ומשכך, דווקא מה שנראה כדבר לא מספיק רציני הוא המפתח לחשיבה מסוג זה. ואילו חשיבה בצורה רצינית של תיקון המעשים לא תוכל להוביל את האדם נגד המצב הטבעי שעומד על מקומו. 

דברים אלו מאירים מתוך דברי הפסוק 'הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם' העמקה בלשון הפסוק מעלה שתי תמיהות. ראשית סדר המקרא, שהקדימה את ההליכה לשמיעה כיצד ניתן ללכת רק מהטית האוזן עוד קודם שלב השמיעה והסדר צריך היה להיות הטו אזנכם שמעו ולכו אלי? שנית, מהו לשון 'ולכו אלי' היה לו לומר בואו אלי שכך הדרך לקרוא למי שרחוק ממנו ולומר בא אלי ומדוע אמר 'לכו אלי'?

הטיית האוזן משמעותה מוכנות לשמוע דברים אחרים ולא דווקא אלה שצפויים מראש הטיה הוא מלשון נטיה מהדרך הצפויה, ובלשון שהתנסחנו לעיל לחשוב בצורה יצירתית הגם שזה עומד כמחשבות בלבד אך הטיית אוזן כבר יש כאן.

הטיה זו גורמת לאדם שהוא הולך אל ה' כלומר, ההליכה היא שלו מתעוררת מצדו לכיוון שהוא כעת יצר מכח מחשבתו, כמובן שמונח בה דבר ה'. ובשונה ממשמעות המילים 'בואו אלי' המבטאות את המרחק בין האדם לבורא, והוא צריך להתקטן ומסמן יעד מסוים אליו האדם צריך להגיע וממילא דורשת מהאדם לקבל קבלה רצינית בתחום שבו האדם רחוק, אך מהלך זה שוברו בצידו, הטבע היציב שלא נותן לאדם להשתנות.

משום כך דווקא הנוסח 'לכו אלי' הוא הנכון ומשמעותו שההליכה היא באותה חשיבה יצירתית אך הרקע הוא דבר ה'.  

לאחר שהאדם לקח על עצמו דבר קטן ופשוט שפונה לקראת הקדוש ברוך הוא, הוא מתחיל לשמוע וכלשון הפסוק בהמשך, 'שמעו ותחי נפשכם', אדם מרחיב את תחום הפעולה שלו ושומע דברים חדשים, ועל ידי כך הוא מרגיש בעצמו תחיית המתים נוצר אדם חדש.

הפסוקים בהמשך גם הם מדברים על עניין תחיית המתים 'ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים' ומשום שעבודת התשובה היא ממש תחיית המתים, אדם חדש שכנגד כל המציאות הטבעית היציבה שאינה משתנית הוא משתנה.

מהלך זה נותן מבט חדש על מעשה קטן בחזרה בתשובה, מעשה קטן אינו כדי שיוכל לעמוד בו אלא מעשה קטן וחדש שכולו הליכה לקראת ה'.

בעבודה זו יש ניחוח יהודי והוד קדומים נסוך עליו, יהודי פשוט שעושה דבר פשוט שכולו לקראת הבורא יתברך.