בקשר שלי עם המשגיח ועם ר' יהונתן, עיקר הדברים שקיבלתי מהם לא היו דרך מה שהם אמרו לי, אלא דרך העולם בו ראיתי אותם חיים. נחשפתי דרכם למציאות שונה ממציאות חיי. מה שחשבתי לדברים שאינם חשובים אצלם היו חשובים וכן להפך.
בקשר שלי עם המשגיח ועם ר' יהונתן, עיקר הדברים שקיבלתי מהם לא היו דרך מה שהם אמרו לי, אלא דרך העולם בו ראיתי אותם חיים. נחשפתי דרכם למציאות שונה ממציאות חיי. מה שחשבתי לדברים שאינם חשובים אצלם היו חשובים וכן להפך.
הרקע לחינוך – שייכות לעולם גבוה יותר
חינוך הוא יסוד גדול בתורה. בין אם מדובר בחינוך עצמנו או בחינוך ילדינו הקטנים וגם הגדולים.
חינוך הוא לא רק לפעולות מסוימות – לעשות כך או לא לעשות אחרת, אלא חינוך הוא יצירת סביבת המציאות המסוימת והמרחב בו הילד חי.
בקשר שלי עם המשגיח ועם ר' יהונתן, עיקר הדברים שקיבלתי מהם לא היו דרך מה שהם אמרו לי, אלא דרך העולם בו ראיתי אותם חיים. נחשפתי דרכם למציאות שונה ממציאות חיי. מה שחשבתי לדברים שאינם חשובים אצלם היו חשובים וכן להפך.
הצורה בה מקבלים מאדם גדול הוא דרך המציאות המשתקפת מאופן חייו. אין מדובר במציאות שונה וזרה לנו, אלא דווקא בעולם זהה, ובכל אופן ההתייחסות אליו שונה ואחרת. השונות של הרב מלמדת את האדם ומשייכת אותו לתפיסת מציאות שונה מהאופן בו הוא תופס אותו.
אין הכוונה באמור כי חינוך נעשה באופן של דוגמא אישית, זה כמובן נכון, אך בדברים אלו האמור הוא שעוד קודם שנחנך את הילד לתכנים מסוימים כמו תורה, תפילה וחסד, אנו צריכים להכניס אותו לעולם גדול ומרומם יותר. זהו הבסיס לחינוך אמיתי.
לגרום לילד לרצות
אנו נדרשים לגרום לילד לרצות לחיות בעולם שאליו אנו מחנכים אותו, ולא להכריח אותו לעשות פעולות מסוימות. ילד אינו רוצה שיכריחו אותו. חינוך באופן כזה אינו נושא פרי גם אם האבא או המחנך מתמידים בדיבורם, אין הדברים הופכים אף במשך הזמן לרצון של הילד.
כיצד אם כן נכניס את הילד מרצון לעולמות שאליהם אנו רוצים לחנך אותו?
מדברי ה'נפש החיים' נלמד כיצד לייצר רצון אצל הילד.
ה'נפש החיים' (שער א') אומר: "כי אדם שמקבל על עצמו עול מלכות שמים ולחיות באופן גבוה ממה שהוא חי כעת את חייו, קבלה זו גורמת לו לרצות לשנות את עצמו ואת מעשיו בעבודת ה'".
מדברים אלו נלמד גם לנושא החינוך – כשהאבא או המחנך משייכים את הילד לעולם גבוה יותר על ידי הקשר הטוב שיש להם עם הילד, דבר זה יוצר אצל הילד רצון להיות ולחיות בתוך עולם זה יחד עם המעשים הנגזרים מכך. העולם של האב-מחנך הופך לרצון של הילד.
חשוב שנדע כי קשר טוב עם הילד אינו נבנה על ידי כך שההורה או המחנך יורדים לעולמו הילדותי של הילד. להיפך, עלינו לשייך את הילד לעולם גבוה יותר אותו אנו מייצגים.
ובאופן אישי – אני עצמי חי באופן שונה מהוריי, הם לא שמרו תורה ומצוות. אך גם כשאנו לא חיים באותו אופן ישנם דברים שקיבלתי מהם והם מהווים בסיס לצורת החיים שלי. לדוגמא, לאבי היתה תפיסה כי מה שהוא חפץ בו, הוא רוכש לעצמו, הוא לא נמנע ממה שהוא חשב לנכון ולטוב. ברבות הימים הבנתי כי גם אני חי באותו אופן וכי אני ממשיך את אותה תפיסת חיים. אומנם את אבי עניינו דברים שונים כמו יצירות אומנות ומוזיקה, ובהם הוא רכש את מה שהיה חשוב לו, בעוד אני לעומת זאת, רוכש דברים שונים בנושאים בהם אני עוסק בחיי. התוכן פחות חשוב בחינוך שקיבלתי, הגישה הייתה משמעותית יותר והיא זו שהמשיכה דרכי.
עלינו לזכור כי עולמנו עובר הלאה לילדים, ומשום כך עלינו לבדוק בכובד ראש מה המסרים שאנו מעבירים לילדים, מה חשוב ומה פחות.
המשגיח היה אומר כי כשלאדם חשובה השלמות של העולם הזה, הוא כבר אינו בן תורה. עולם הזה וחיי תורה אינם צועדים יד ביד, וזהו מסר שחשוב להעביר לילדים כי ניתן לחיות בעולם בזה גם אם הריהוט אינו תואם בדיוק אחד את השני וכדו'.
כמובן, אין הדברים אמורים על צורת החיים הרגילה, אלא על היחס המוקפד מדי בענייני העולם הזה.
לעיתים יחס מסוים של ההורים וההתמודדות שלהם ביחס לריהוט או לסיטואציה מסוימת שנוצרה בבית, עושה רושם עמוק בלב הילד.
ילדים רוצים את הכל ובשלמות, בעולם הזה, ואכן היום דברים קלים להשגה וזמינים לנו מאי פעם.
משום כך חובה עלינו להראות ולתת להם דוגמא וזיקה למציאות בו העולם מקבל פחות חשיבות ממה שהוא מסוגל לתת לנו. וזה חוץ מהעובדה כי בעולם מושלם מדי ישנו חוסר יצירתיות בשונה מעולם שחסר במעט.
זהו הדבר הראשון והבסיסי ביותר בחינוך, לתת לילד עולם שהוא רקע לכל מסר חינוכי קונקרטי שיבוא לאחר מכן.
על גבי עולם זה אפשר להתחיל לדבר על חינוך לתורה, לתפילה, למידות טובות וכן הלאה. כשישנו יחס טוב בין ההורה לילד, נבנה רצון בליבו של הילד להשתייך לעולם גבוה ממנו אותו ההורה-מחנך מייצג. ההורה אינו חייב להיות מושלם ולאהוב רק דברים ערכיים במוצהר, הדבר נכון גם אם הוא אוהב דברים שונים. בכל זאת העולם הגבוה בנושא מסוים יעבור לילד ויעניק לו רקע נכון בחיים.
לעיתים נראה לנו כי הילד אינו אוהב את העולם שלנו. אך עלינו לשים לב כי ההבדל נעוץ בתוכן ולא בבסיס תפיסת העולם. ילד יכול שלא לאהוב תכנים ומעשים מסוימים, אך הרקע עובר אליו מההורה בכל מקרה, גם כשהוא יתרגם אותו למעשים שונים.
לפעמים אכן הרקע עצמו מקולקל ורע, ואכן זו עבודה קשה בשבילנו לשנות אותו.
אך בדברים אלו אנו באים להצביע על החשיבות שיש לנו כהורים לייצר לילד עולם מציאות מסוים ומרחב גבוה יותר מעולמו שלו.