"עד יעבר עמך ד' עד יעבר עם זו קנית" רש"י: "קנית": חבבת משאר האומות כחפץ הקנוי בדמים יקרים שחביב על האדם. (שמות טו טז)
משה רבינו בשירתו על הים בוחר לציין את ייחודיותו של עם ישראל בכך שהם קניינו של הבורא יתברך – 'עם זו קנית', וכפי הנראה נס קריעת ים סוף מדגיש במיוחד מעלה זו של כלל ישראל, ועלינו להבין: מדוע דווקא נס קריעת ים סוף מציין את קניינו של הבורא בכלל ישראל?
כדי להבין זאת, יש להתבונן איזו משמעות יש בפעולת הקניין שהוא כה מהותי, עד כדי שייחודיות הקשר של כלל ישראל עם הבורא מתואר במעשה הקניין. כיצד פעולת הקניין אכן משמשת כאפיון והגדרה של העם.
כשנתבונן בדברי רש"י נבחין כי תמיהה זו עמדה לנגד עיניו, לכך פירש כי קניין מורה על חביבות הקונה לחפץ שרכש, ומשום שכל דבר שנקנה בדמים יקרים חביב הוא על האדם. עניינו של קניין עם ישראל מורה על החביבות שיש לבורא כלפי העם שרכש.
אך זאת עלינו להבין, מהם אותם דמים יקרים שאיתם שילם הבורא עבור בני ישראל? ובכלל כיצד ניתן להשתמש במונחים של יקר וזול אצל הבורא יתברך שהוא מחוץ לכל מערכת גבול ומידה?
כדי ליישב תמיהות אלו, עלינו להוסיף ולשאול, מדוע מוצר שנרכש בדמים יקרים אכן גורם לחביבות יתירה של הרוכש לחפץ הנרכש? הלא פשוט הוא שזה לא מחמת החשש לאבד החפץ. יתירה מזאת, הלא ישנם דברים רבים שהאדם מחבבם על אף שלא הוציא עליהם דמים יקרים, כמו החביבות שיש לאדם כלפי בני ביתו וכדו', חביבות שלא באה מחמת פעולת קנייה בדמים יקרים?
בכך שאדם בוחר להוציא דמים מרובים על חפץ מסוים, הוא מבטא שכל האפשרויות הרבות שהיו בידו לעשות עם אותם דמים, שווים כאין וכאפס לעומת מה שבחר לבסוף לעשות עם כספו. דמים יקרים מעידים בהכרח שהיה וויתור על אפשרויות רבות ובחירה בדבר מסוים, מה שנותן ערך לצד הנבחר על פני הצד שלא נבחר.
נוכל להבחין בזאת אצל ילד שקיבל סכום כסף לקניית משחק, הוא מסתובב בחנות הצעצועים הלוך ושוב עד לבחירת המשחק הרצוי עליו, בבחירת אותו משחק אהוב מתגלה כי זהו המוצר החביב עליו ביותר, וכל שאר האפשרויות שהיה יכול לעשות בכספו בטלים לעומתו.
בתהליך בחירה זה, מלבד העדיפות שמתגלית כלפי החפץ הנרכש, מתגלים גם הרצונות הפנימיים והעמוקים של הרוכש בעצמו. אדם המוציא דמים יקרים מבטא שזהו רצונו הפנימי הגובר מעל כל הרצונות האחרים שלו. החביבות כלפי קנינו נוצרת מתוך מציאת ה'אני' הפנימי של הקונה, וזהו חיבור אמיתי.
בתיאור 'דמים יקרים' אין הכוונה לכסף רב דווקא, אלא לתהליך בחירה עמוק ועוצמתי, היקרות מורה על בחירה והעדפה בדבר אחד על פני אפשרויות רבות. גם בבחירה של נישואין לדוגמה, מאחר וזהו תהליך בחירה שבא מתוך ביטול אפשרויות רבות, נוצרת חביבות מיוחדת המעידה על רצון פנימי ועמוק של הבוחר.
הבורא עולם בחר בנו מכל האומות מתוך אינסוף אפשרויות, הוא ביטל הכל למען התוכנית שלו עם ישראל, ובקריעת הים, עת נשתנו סדרי העולם כולו עבורנו, היה זה נקודת השיא בביטוי של רצונו יתברך בנו על פני כל העולם. בזאת הוא גילה שאנו המרכז והתכלית של הבריאה כולה, ומטרת כל סדרי העולם היא לשרת את תכלית עם ד' בעולם, ולכך כאשר כלל ישראל נקלע למצב בו קיומם נתון בסכנה מול סדרי העולם, הרי שסדרי הטבע אינם שווים ומוכרחים להשתנות ולהתאים עצמם לתכלית זו.
אנו לא רגילים להתייחס לממון שלנו באופן כזה, איננו מודעים תמיד לתהליך הבחירה הקיים ברכישות שלנו, לעיתים רבות אנחנו רק נמשכים ומובלים, וחיים מתוך תפיסה שהכל בר השגה, וגם כשקונים משהו אחד מתוך כמה אפשרויות, התחושה היא שעדיין נוכל לקנות גם את הדברים האחרים כעבור זמן.
כך גם לעיתים בבחירות שלנו בתורה ומצוות, איננו חשים שקנינו משהו בדמים יקרים, אולם באמת אנו אכן נדרשים לקבל החלטות, לוותר על דברים ולבחור בדבר מסוים למען קיום המצוות, עלינו להיות מודעים לתהליך הבחירה שיש לנו בעבודת ד', ולשים לב שבכל בחירה בטוב מונח גם וויתור ולא רק צייתנות, שיוצר אצלנו חביבות כלפי אותם המעשים, וככל שהבחירה תהיה יקרה יותר ותדרוש וויתורים גבוהים יותר, כך גם יתגלו רצונותינו העמוקים וסולם הערכים שלנו ותגדל החביבות שלנו כלפי אותם המעשים.