חכמת התורה מול חכמת יון
בימי החנוכה אנו שמים על נס את מלחמתנו בחכמה היוונית שהשפיעה רבות על האנושות בכל העולם כולו, עלינו להתבונן מהי אותה חכמה ומדוע עלינו להילחם בה.
מקובל לחשוב כי חכמת יוון התבטאה במחקרים חובקי עולם ובפילוסופיה, אולם רש"י בסוטה (מט, ב) וכן במהר"ל (נתיב התורה) מובא, כי חכמת יוון התבטאה ביכולת הדיבור בשפה יפה ברורה ומשכנעת, חכמי יוון חידשו עולם ספרותי עשיר ומרתק מלא רטוריקה ודמגוגיה, ואם כן עלינו להבין מה החיסרון שבדבר, מדוע עלינו להילחם בזה?
ניהול מלחמה בין ב' צדדים מחייב ששניהם יהיו יחד באותו האזור, אם לא כן הם אינם נלחמים כי אינם נפגשים זה בזה, המלחמה שלנו ביוונים היא באותו אזור בו בונים 'אדם', חכמת התורה הקדושה בונה את קומת האדם, והם היוונים חפצים 'להשפיע' על האדם, ומצאו דרך לעשות זאת על ידי תיאטרון ספרות ודיבורים יפים. ואכן במשך ההיסטוריה העולמית נעשה שימוש בכח זה כדי להשפיע על תרבויות שונות ומגוונות.
על ידי ספרות טובה ויפה ניתן לגרום ולהוביל אנשים למקומות מסוימים בלי חשיבה ובחירה אישית, החכמה היוונית משתלטת על האדם ומשפיעה עליו, אולם אינה נותנת מקום לביטוי אישי עמוק, חכמה זו אמנם משפיעה על האדם אך אינה 'בונה' קומתו של האדם.
לעומת זאת חכמת תורתנו הקדושה אינה באה להשפיע על האדם אלא לבנות את קומתו, קומתנו היהודית נבנית מכח מה שאנו חושבים מוסיפים ומתבוננים בדברי התורה, רק כאשר אנו עמלים להתאים את עצמנו ואת סיפור חיינו לדברי התורה, חכמת התורה בונה אותנו.
אצל כלל ישראל אין 'ספרות יפה', אנו נלחמים בכך משום שזו אכן 'משפיעה' ומעבירה מסרים באופן עוצמתי על האדם, אך לא 'בונה' אותו, להפך, היא מונעת את בנינו האישי של האדם, ומביאה להליכה התפעלותית עיוורת מכח היותה שפה יפה ומשכנעת.
זו הסיבה שסיפורי ואגדות חז"ל נכתבים פעמים רבות בקיצור נמרץ, אל אף שיכלו להיות כתובים באורך ופירוט רב, חכמת התורה מגלה בפנינו תוכן בסיסי שאינו מבואר כל צרכו, היא אינה פורסת לפנינו את כל תוכנה ויופייה, זאת בכדי כדי שנעבוד ונעמול להכניס את עצמיותנו וסיפור חיינו בתוך אותו תוכן, ונבנה מכוחו.
רבותינו הראשונים והאחרונים חיו במשך אלפי שנים לצד תרבויות שבהם הדיבורים היו נאים ויפים, הם היו מודעים לאפשרות ביטוי שכזאת, ובכל זאת לחמו לכתוב את דבריהם בצורה נעלמת ונסתרת, וזאת בכדי שנבנה מכח הדברים שנעמול בהם שוב ושוב, איש איש וסיפור חייו.
האפשרות להבנות מלימוד ספר היא רק כאשר יש לנו חוסר ברירות והבנה שמחמתה אנו עמלים להבין את הדברים ומייצרים סיפור חיים אישי בתוכם, אך אם הדברים כתובים מלכתחילה ביתר תיאור וביאור ניתן להתפעל מהדברים אך לא להבנות מכוחם.
נוכל ליישם זאת כאשר אנו מחנכים בן או לתלמיד, עלינו לדעת כי עיקר תפקדינו הוא לתת לו כלים וקוים כללים שיביאו אותו לעמל ובנייה אישית, אך לא להשפיע ולהשתלט עליו בלי יכולת ביטוי אישית.