עם התחלת חומש שמות אנו נכנסים לימי שובבי"ם ת"ת, ימים אלו מסוגלים ביותר לתיקון המחשבה כפי שהאריכו בזה גדולי הדורות (של"ה, תושב"כ תחילת ספר שמות דרוש שובבי"ם. וכן בכתבי האר"י שער רוה"ק, כז). ועלינו להתבונן מהי דרך העבודה בימים אלו.
קבלה מרבותינו (כתבי הסבא מקלם) כי עיקר העבודה בימי השובבי"ם אינה מכוונת רק כלפי תיקונים של תוצאות ומעשים מסוימים, אלא הגברת והרחבת עבודת השכל והמחשבה לכלל תחומי החיים שלנו. כעבודת המחשבהח השכל מגדל ומקדש את האדם שכן הוא המקום בו הנשמה מאירה על האדם כמבואר בנפש החיים (א, טו), לפיכך בימים אלו עלינו להעמידו ולהרחיבו ביתר שאת.
השכל והמחשבה של האדם נכנסים לחייו על ידי התבוננות, כאשר אדם מתבונן בדבר כלשהו ובוחן את כל צדדיו הוא מכניס שכל ומחשבה בתוך אותו דבר. ההתבוננות אינה נעשית ברגע אחד היא אורכת זמן, אך ככל שיתמיד בה האדם אט אט דעתו תתרחב ותעלה תובנות שכליות ועמוקות באותו דבר.
כבני תורה אנו נוטים לתת את עיקר משקל השכל והמחשבה במקומות תורניים בלבד, ואלו כלפי שאר התחומים שבחיינו כמו נטיות גשמיות וחומריות, סבורים אנו כי אינם נוגעים לעולם של שכל, ומוטב להתעלם מהם או לפתור אותם לצמיתות, איננו מורגלים לחשוב ולהתבונן בהם, מה המניע שלהם, איך הם מדברים אלינו, מה התלות שלנו בהם והאם יש בהם מעלות מיוחדות, בגישה זו בעצם אנו מונעים מהקדושה לחול בחיינו הגשמיים.
עבודת המחשבה מחייבת אותנו להכניס ולתפקד עם הראש גם במקומות בהם אנו חלשים נכשלים ונמשכים אחר הגוף, וככל שנשכיל ונתבונן גם שם, המחשבה תגדל ותרומם אותנו ברבות הימים, וניווכח לראות שהשכל חזק יותר מהגוף החומרי.
דוגמה לדבר, אדם שיש לו נטייה לאספנות עלול להתייחס בקוצר רוח לנטייה זו ולחשוב כי יש להתעלם או לפתור אותה כמה שיותר מהר, אולם בעל שכל ומחשבה מתבונן על נטייה זו ובוחן אותה מכל צדדיה, וברבות הימים לומד לנווט אותה ולהפיק ממנה מעלות רוחניות גדולות כמו אספנות בתורה וכדו', אדם כזה מכניס שכל לתוך חייו הגשמיים ומרומם אותם.
בתוכנו ישנה התנגדות עזה לעשות זאת, קשה לנו להכיר בחולשות שלנו לכך אנו תרים אחר פתרונות, אולם הרדיפה אחר פתרון אינה מכירה בחיסרון, היא מנסה להתעלם ולברוח ממנו, צמיחה באה מתוך ריקבון כפי שכתב הרמב"ם במורה נבוכים, לכך קודם גדילתו של העץ הזרע שבאדמה מרקיב ורק אז הוא מצמיח, כך הוא אצל האדם, ראשית עלינו להכיר בריקבון להכניס שכל ולהתבונן בו, ורק כך נוכל לגדול ולצמוח, כך גם היה במצרים, כלל ישראל כביכול נרקב, ודווקא מתוך אותו ריקבון ומיצר באה צמיחה גדולה.
אכן יתכן שלאדם כלפי עצמו יש קושי להתבונן ולהעמיק בחסרונותיו, כבדות הגוף מונעת מאתנו חשיבה מחודשת וגילוי אפיקים חדשים, ולכך ישנה עצה להסתכל על החיסרון במבט חיצוני, כביכול משהו אחר מתייעץ איתנו על תכונה גשמית שיש בו, ורוצה לשמוע את דעתנו עליה, ברגע שהמחשבה תהיה חיצונית מאתנו, נוכל לחשוב ולהתבונן בה בצורה שכלית ויצירתית ולמצא דרכים לנווט ולהפיק ממנה מעלות גדולות, על ידי עצה זו נוכל להכניס שכל ומחשבה גם במקומות הגשמיים והנכשלים שלנו.
ראוי לנו בפרט בימים אלו לעבוד על נקודת חסרון קטנה שמפריעה לנו, להתבונן בה כאילו הייתה אצל משהו אחר, ולפעול להכניס שכל בתוך אותו ריקבון, כך נחזק את כוחו של השכל מעל כח הגוף.