פרשת האזינו – גדלות
יערוף כמטר לקחי – תורה שנתתי לישראל שהוא חיים לעולם כמטר הזה שהוא חיים לעולם כאשר יערפו השמים טל
ומטר. תזל כטל – שהכל שמחים בו, לפי שהמטר יש בו עצבים לבריות כ גון הולכי דרכים ומי שהיה בורו מלא יין . כשעירים – לשון רוח סערה כתרגומו כרוחי מטרא מה הרוחות הללו מחזיקין את העשבים ומגדלין אותם אף ד"ת מגדלין
את לומדיהן. (רש"י דברים לב ב)
הגשם מופיע מלמעלה – מחוץ לעולם, ועל אף היותו מקור חיים לעולם, הוא לא תמיד מתאים לכל ל מצבי העולם, הגשם אינו תואם למצבם
של עוברי דרכים, או ל מי שבורו מלא יין. כך גם דברי תורה מעניקים לנו חיים אבל לא תמיד מתאימים לכל מצבי החיים שלנו, התורה
מחייבת אותנו גם כאשר היא לא ממש משתלבת בנוחות עם חיינו. וכלשון המקרא "יערוף כמטר – לקחי", הפקת 'לקחים' נעשית תמיד
מתוך מצבים שלא היו נוחים לנו והיינו חפצים להימנע מהם, מתוך הבנה והסכמה כי גם אם המצב אינו נוח לנו זהו הדבר הנכון והראוי
עבורנו.
ירידת הטל לעומת זאת אינה באה במוצהר מחוץ לעולם, היא כביכול נוצרת מתוך העלה עצמו, ומותאמת לעולם שלנו, ו לכך 'הכל שמחים
בו' כפי שכתב רש"י. התורה חייבת להיות חלק טבעי והולם מחיינו, "תזל כטל – אמרתי", התורה מדברת אל האדם במקום בו הוא נמצא
ובהתאמה אליו. העולם יכול להתקיים זמן מה ללא גשם, אך אינו יכול להתקיים ללא טל ולכך אינו פוסק לעולם.
הרוח נושבת אלינו מן הצד, רוחות מחזקות את הדשא וגורמות לו לגדול על ידי משב רוח כנגדו, כך גם הגדילה שלנו נעשית על ידי
"שעירים עלי דשא", דברי תורה מגדלין את לומדיהן כאשר התורה מתנגשת עם החיים שלנו.
סגולת התורה אינה מסתיימת בכך שהיא לפעמים קשה לנו ואינה תואמת לנו לכל מצב כ'מטר', ואף לא בכך שהיא נעימה ועדינה כ'טל'
ומשתלבת לנו עם החיים, התורה מגדלת רק כאשר היא מתנגדת אלינו, הרוח היא זאת שמגדלת אותנו, הפער בין מה שאנו מבינים או
רוצים, לבין מה שהתורה קובעת כאמת, מכריח אותנו להבין ולהתייחס לחיים אחרת.
אנו חווים זאת לעתים קרובות מאוד כאשר אנו לומדים סוגיה וכבר יש לנו בה הבנה מסוימת, ואז מוצגת פיסת מידע חדשה, בתח ילה אולי
ננסה להסביר ולצרף אותו להבנה הראשונית, אולם בסופו של דבר לעיתים רבות עלינו להיות כנים לאי לוץ לפתוח את הסוגיה מחדש
בעקבות אותה הידיעה, וכך נבא להבנה אחרת עמוקה יותר בסוגיה. הרי לנו שההתנגדות היא זו שגורמת לנו לגדול.
נוכל לראות זאת גם בחיי היומיום בהם לפתע אנו נדרשים לשנות תכניות וסדרי יום בעקבות דרישות התורה של תפילה, בין אדם לחבירו ,
וכדו' , כמו כן כל ברית הנישואין בנויה על "עזר כנגדו", ההתנגדות ההדדית מחמת השוני הטבעי, היא זו שמגדלת את בני הזוג ומביאה
לבנין הבית.
כאשר ההתנגדות מקיפה אותנו ומתנגשת בנו בחוזקה, מתעורר בנו רצון טבעי להתנגד, לברוח או להתעלם, אולם עלינו להכיר בהתנגדות,
כהזדמנות הבאה לפתחנו, לתת לה מקום לחולל שינוי בחיינו מתוך הבנה שאין זה מצב של אילוץ ו חוסר ברירה, אלא זהו מקום הגדילה
האמיתי שלנו.