בשבת הקרובה אנו מוסיפים לקרוא פרשת 'שקלים' מטעם שאמרו חז"ל: "באחד באדר משמיעין על השקלים". ובגמרא (מגילה כט, ב) מבואר שמתרומת השקלים בנו את אדני המשכן, כפי שנאמר (שמות לח, כז): "ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש". ויש להתבונן מהי יחודיות האדנים שדווקא אותם יצרו מתרומת מחצית השקל?
למשכן לא הייתה רצפה מיוחדת, האדנים היו כביכול רצפת המשכן, עליהם ביססו את הקרשים שהם הבנין עצמו ועליהם הניחו את היריעות. כמו כן, בניית המשכן נעשתה באופן שונה מבניית בנין רגיל, שכן בבנין רגיל נהוג בדרך כלל להניח את הקורות שוכבות אחת על השניה, ואילו בבניית המשכן הקורות היו "עצי שיטים עומדים". וכשנתבונן בדבר נבחין, שאילו היו בונים בצורה הרגילה, הרי שכלל לא היו נזקקים לאדנים, וכל הצורך באדנים נוצר רק בגלל אופן הבנייה של "עצי שיטים עומדים".
נראה אפוא כי האדנים מלמדים אותנו יסוד גדול בדרכי בניית משכן לשכינה הקדושה. האדנים אמנם היו החלק התחתון ביותר במשכן, אך הם התשתית והבסיס עליו מבוסס כל המשכן כולו. רק כאשר ישנה תשתית ראויה ניתן להעמיד את עצם הבנין – הקרשים, ולבנות מקום לשכינה כאן בעולם שלנו.
יתירה מזאת, העצים עצמם כבר היו מוכנים עוד מזמן יעקב אבינו שנטע ארזים במצרים כמבואר בפרשתינו (רש"י כו, טו), אך זה עדיין לא הספיק בשביל לבנות את המשכן, היה צורך באדנים שיעשו משקליהם של כל כלל ישראל באופן שווה, ללמדנו שעוד קודם הבנין עצמו, יש צורך בתשתית ראויה המורכבת מכל כלל ישראל שנוטלים בה חלק, ורק כאשר כולם מגויסים לכך, ניתן לבנות את הבנין.
עלינו להבין את תפקידנו הרם ואחריותנו הרבה בבניית המשכן. ובימים אלו אנו "משמיעין על השקלים" כתביעה הקוראת לגייס את כל כלל ישראל לבניית תשתית ראויה של עבודה וחיבור לבורא יתברך, תשתית אשר נוכל לבנות עליה משכן של קדושה.
בדברי הגמרא (מגילה יג, ב) אף מובא הקשר בין קריאת פרשת שקלים לחג הפורים הממשמש ובא וז"ל: "אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף, אמר ריש לקיש, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו. והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים" וכו'.
בקשתו המרושעת של המן מאחשורוש הייתה לקנות את כלל ישראל בשקליו מחמת היותו "עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים", דהיינו כאשר ישראל נמדדים כ'עם בין העמים' אכן ישנה טענה מדוע שיהיו שונים, אך הבורא עונה לו: 'שקליהם קדמו לשקליך', שכן בשקליהם כלל ישראל מבררים שהם אינם 'עם בין העמים', אלא עם שמעמיד מקום אחר לגמרי, מנותק מכל האומות, עם שמציב אדנים ותשתית להשראת השכינה בעולם, ובשל כך אני זקוק להם, ואין לך שום יכולת לאבדם.
בתקופה קשה זו ישנם רבים מישראל המתענינים ביהדותם, מחמת שנכחו לראות כי הרעיון להיות 'עם בין העמים' כמו כולם, אינו עוזר, עדיין ממשיכים לרדוף אותנו שוב ושוב בכל מקום. וזה הביא להתבוננות מה זה יהודי, ומדוע הוא שונה משאר העמים. מה שחושף בסופו של דבר את האמת, 'ששקלינו קדמו'. ותפקידנו הוא אכן שונה ונעלה עשרות מונים מכל האומות, תפקיד להוות בסיס למשכן השכינה בעולם.
בשולי המאמר: בימים אלו מתקיימת המגבית השנתית לבית המדרש והמוסר "מי הדעת", בית שמגדל אנשים ובונה תשתית לחיים של עבודת הבורא. זכות גדולה היא להיות מתורמי השקלים ומניחי האדנים למשכן נעלה שכזה, מקום שבו לומדים מהי התשתית הבסיסית לבנייה והצבת עצי שיטים עומדים בעבודת הבורא, והוספת השראת קדושת השכינה בעולם.
מצ"ב קישור לתרומה: לקמפיין⋙
או בחיפוש קופה "מי הדעת בנשיאות הרב ראובן לויכטר"