עם ישראל כעת במלחמה נוראית מול ישמעאל. מלחמה שמקורה ושורשה במאבקו של ישמעאל ביצחק, כפי שמתואר בפרשתנו, על הבכורה וזכות הירושה ליטול פי שניים. גם כעת, אלפי שנים לאחר מכן, ישמעאל עדיין טוען את אותה טענה בדיוק: אנחנו הראשונים וממשיכים את דרכו של אברהם. האם ניתן ללמוד מתגובתה של שרה ואופן לחימתה בישמעאל על תפקידנו בשעה קשה זו? כיצד עלינו להילחם?
כתב רש"י: "מתשובת שרה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני אתה למד שהיה מריב עם יצחק על הירושה ואומר אני בכור ונוטל פי שנים, ויוצאים בשדה ונוטל קשתו ויורה בו חצים… ואמר הלא משחק אני".
טענתו של ישמעאל היא שיש לו יתרון על פני יצחק, שהוא הבכור וממילא צריך ליטול פי שניים. ובשעת הריב בפועל, הוא מבטל את יצחק לגמרי ויוצא עמו לשדה ויורה בו חיצים. כלומר, הוא חפץ לבטלו לחלוטין ולא רק להדגיש את יתרונו עליו. נראה כי הגדרתו כבכור, שמאפשרת לו ליטול פי שניים, יכולה להתקיים רק כאשר יצחק אינו נמצא כלל. מדוע טענתו לבכורה מכריחה מבחינתו את הריגת יצחק?
ונראה כי ישמעאל אכן מנסה להשיג יתרון על פני יצחק וטוען לירושה פי שניים. אך מצד שני, הוא מזהה את עליונותו של יצחק עליו ומבין כי כל עוד יש השוואה ביניהם, והנושא הוא למי יש יתרון, אז ליצחק, הבא משרה אשתו העיקרית של אברהם, יש עליונות עליו. האופן להשיג יתרון הוא בביטול ההשוואה לחלוטין, כך שיצחק לא יהיה עוד. לכן, ישמעאל מבקש להרוג את יצחק.
דבר זה בא לידי ביטוי ביריית חץ וקשת. ייחודיותם של חץ וקשת היא שהם הורגים רק ממרחק; לחץ אין חנית או חוד שיכול להרוג, ההרג בא רק בשילוב הירייה מרחוק. טענתו של ישמעאל היא שיש מרחק בינינו, וליצחק יש עליונות, אך עדיין יצחק נמצא בהישג ידו. כאומר, אתה אמנם רחוק יותר, אבל אתה עדיין "בטווח שלי".
כל עוד ההבחנה בין יצחק לישמעאל היא רק עניין של מרחק וההבדל ביניהם הוא יתרון שיש ליצחק על פני ישמעאל, שיצחק טוב מישמעאל, הרי שהוא עדיין בטווח של ישמעאל, וישמעאל יכול להתגבר עליו ולהישאר הבן הראשון.
לנוכח מלחמה זו מגיבה שרה בדרישה מאברהם לגרש את הגר וישמעאל. כאשר נתבונן בדבר, נבחין כי שרה אינה טוענת שישמעאל לא ראוי לרשת את אברהם, אלא שהוא אינו ראוי לירש "עם בני עם יצחק". ישמעאל אינו "עם" יצחק כלל, ולכן לא רק שאינו יורש מנה כפולה, הוא אינו יורש כלל. בכך אומרת שרה שההבחנה בין יצחק לישמעאל אינה רק עניין של יותר ופחות, אלא הם משני עולמות שונים. אין להם מקום עם שרה ויצחק. וכגודל ההבדל בין שרה להגר, כך ההבדל בין יצחק לישמעאל.
עיקר המלחמה עם ישמעאל היא השאלה הבאה: האם אנחנו רק טובים יותר מישמעאל, אך לא לגמרי שונים, או שאנחנו שייכים לתחום אחר לגמרי – תחום שהוא סגור לישמעאל לחלוטין, תחום בו אין לו השגה גם עם חץ וקשת.
גם כיום אנו טוענים את טענת שרה שאין לנו כל שייכות ויש להפריד ולגרש. הגישה שלנו למלחמה הנוכחית צריכה לשקף את האמת הזו. ישמעאל מונע על ידי שנאה, קנאה וכבוד, אך אנו צריכים לבוא ממקום גבוה יותר: כבוד ה'. וכלשונו של הרמב"ם 'וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה' (מלכים ז, טו). אל לנו לחשוב בקטנות, לבדוק את החדשות האחרונות מתוך סקרנות או תחרותיות מי גובר על מי ולמי יש יתרון על פני הזולת. הם נלחמים על פיסת אדמה ועל ניצוח וכבוד, אך אנו חיים ברובד אחר לגמרי. עבורנו, אין זה רק פיסת אדמה שנלחמים עליה, אלא דאגה לשלום ועתידו של עם ישראל וצעד נוסף בתוכניתו של הבורא עם העולם.
