בשבת הקרובה אנו קוראים גם פרשת פרה, וברש"י (מגילה כט, א) כתב, וז"ל 'ובגמרא ירושלמי אמרו, בדין הוא שיקדום החודש לפרשת פרה שהרי באחד בניסן הוקם המשכן ושני לו נשרפה הפרה ומפני מה הקדימוה שהיא טהרתן של ישראל'. ועלינו להתבונן מהי אותה טהרה של ישראל, ומדוע היא מהווה תנאי הכרחי טרם ניגש למצווה הראשונה בתורה שנצטוו ישראל כעם, מצוות "החודש הזה לכם"?
בספר 'סוד ישרים' כתב כי קודם בואנו לקדושת המועדים אותם ישראל מקדשים, אנו מחויבים להכין מקום להתרחבות הקדושה בתוכנו, והכנה זו נעשית רק על ידי טהרה, אשר על ידה האדם מתברר ומקבל את צורתו הנכונה, ובזכותה יכול הוא להיות כלי לגילוי קדושה בעולם.
מהותה של טהרה היא ניקיון ובירור, כדברי הכתוב (שמות כד, י), "כעצם השמים לטוהר" וכמ"ש רש"י, "לשון ברור וצלול", דהיינו, בניגוד לטומאה המלכלכת ומעכירה, הטהרה מנקה ומבררת.
נוכל ללמוד זאת מהתפילה שבה אנו מבקשים "וטהר לבנו לעבדך באמת" בה יש לתמוה, הלא כאשר הרצון שלנו יהיה "לעבדך", מדוע אנו מוסיפים לבקש גם "באמת"? נראה אפוא, כי גם כאשר הרצון שלנו הוא עבודת ה', הוא עדיין אינו אמיתי, כלומר יש לנו רצונות רבים שלא תמיד באמת מתאימים לכוחות הנפש ולמציאות החיים שלנו. לשם כך אנו מבקשים מהבורא שיטהר את לבנו, ינקה וימקד את עבודתנו שתהיה אמיתית ומותאמת לכוחותינו ומציאותנו.
עיקר הטהרה נעשה בגוף – הזאת מי הפרה וכן הטבילה במקווה הם מעשים הנעשים בגוף. הנשמה שבתוכנו טהורה היא, ואף כי בודאי יכולה להתעלות עוד ועוד, עיקר הטהרה אינו נעשה בה. הסיבה לכך היא שמציאותו של הגוף ככלי לגילוי שכינה אינו גלוי וברור, ולכך שייך בו כל מיני טומאה, כאשר החמור מכולם הוא טומאת מת, הנובעת מכך שהגוף שוב אינו כלי ולא יכול לגלות עוד מאומה. ועל כן באה עבודת הטהרה לנקות את גופנו ולבררו ולהתאימו לעבודת ה'.
והנה בירושלמי (מגילה ג, ה) נחלקו האם נכון יותר לסמוך את קריאת פרשת פרה לפורים או לפרשת החודש, והגם שלהלכה אנו נוקטים שיש לסומכה לפרשת החודש, מכל מקום נראה כי יש קשר בין פרשת פרה לפורים.
ויתכן כי עתה נוכל לתת טעם בדבר, שכן יום הפורים הוא יום אחד בשנה שבו ישנה הנהגה המגלה כי גופו של האדם מצד עצמו איך שהוא, שייך לגילוי שכינה, אך במשך כל השנה כולה הנהגה זו נסתרת והגוף מצד עצמו אינו מגלה זאת. אך אחר שהתברר לנו בפורים שתפקידו של הגוף לגלות שכינה, על כן עלינו לעבוד ולהיטהר, לנקות ולברר את גופנו מכל זוהמה ולכלוך כדי שיוכל להיות מקום לגילוי שכזה, ועל כן אנו קוראים פרשת פרה שהיא טהרתן של ישראל כהקדמה הכרחית לכל מערכת המצוות שלנו.
ואכן גם בימינו שלדאבוננו אין קרבן פסח, אנו עדיין נדרשים לטהרת הגוף כבסיס ויסוד לעבודת ה', ומשכך ראשית אנו קוראים פרשת טהרה לעבוד להיטהר ולברר כיצד עבודתנו אכן תהיה אמיתית נקיה ומכוונת.