התנגדות התורה לחכמת יוון-
ימי החנוכה נתקנו על נס עמידתה האיתנה של חכמת התורה מול חכמת יוון, חכמי יוון פיתחו וחידשו בעולם שלל פיתוחים בתחומים רבים, אותם פיתוחים עוזרים לעולם עד ימינו, ואף עוזרים לנו בתור שומרי תורה ומצוות לקיים את אורח חיינו בצורה יעילה ונוחה יותר, האם התנגדותנו לחכמתם צריכה להתבטא בחזרה בזמן, ובהימנעות משימוש באותם פיתוחים שפיתחו?
בכל חכמה ישנה תפיסה רוחנית בתוכה, ובוודאי שמותר לנו ללמוד מחכמות המסבירות את העולם ונוגעות אליו, כפי שכתב מהר"ל בנתיב התורה, וכפי שמכנה הגרי"ס את חכמת הרפואה כ'חכמה גדולה ומפוארה', ואכן, כאשר אנו נצרכים למומחה כלשהו ברפואה או בכל תחום אחר, אנו לא מהססים אם לפנות או לא, ואף משלמים על כך טבין ותקילין, הרי שאנו משתמשים ונזקקים לאותה חכמה, ומעתה עלינו להבין היכן חכמת התורה מתנגדת לחכמתם?
כאשר נעמיק בדבר נוכל להבחין במחלוקת מהותית ויסודית בין חכמת התורה לחכמת יוון, חכמת יוון מתרכזת אך ורק בחכמה המנהיגה את העולם בצורה הכרחית, הם עסוקים בשאלה איך להסתדר עם העולם בצורה יעילה וטובה ביותר, הם חוקרים ומחפשים כל העת גילויים חדשים בתוך העולם המוכרח, וככל שהאדם מסתדר עם העולם בצורה טובה יותר הוא חכם יותר.
לעומת זאת חכמת תורתנו הקדושה אומרת שהעולם אינו בנוי רק על החכמה המוכרחת, אלא אף על יכולת ריצוי שלנו כלפי בורא העולם שברא את כל הטבע, וזהו רובד נוסף מעבר לעולם הטבעי והמוכרח.
תורתנו הקדושה מושתתת על העיקרון של "פנים בפנים דיבר ה' עמכם" (דברים ה, ד), ובזאת העמידה רובד נוסף במהות האדם, אנו מאמינים שיש עולם שלם מעבר לעולם טבעי ומוכרח, בו יש לנו יכולת נפלאה לרצות ולדבר עם מי שיצר את כל הטבע המופלא 'פנים בפנים'.
בחכמת יוון הכל מוכרח לפי חוקים טבעיים ואין כל יכולת לדבר עם יוצר הטבע, הכל סובב רק סביב מה מתאים ונכון ומה לא, אולם חכמת תורתנו הקדושה מעמידה לנו אמונה כי מעבר לכך שיש בורא מאחורי הטבע, גם ניתן לדבר איתו ולרצות אותו פנים בפנים.
אכן בתוך עולם של חכמה טבעית ומוכרחת, לא ניתן לשנות דברים על ידי ריצוי, לדוגמה, לא ניתן לשתות תרכובת מסוכנת ורעילה ולבקש שלא תזיק, החוקים הברורים מכריחים היזק, אולם בעולם שמעבר לטבע המוכרח, ניתנה לנו אפשרות לפעול לרצות ולשנות, ועל ידי תורה ותפילה הקב"ה מתרצה לנו ומשנה משהו בתוך אותו טבע, בכוחנו להביא לשינוי בהנהגת הבריאה, ולפעול דברים שאינם מוכרחים בטבע.
כאשר אנו לומדים תורה אנו משנים דברים בעולם ולא רק מגלים דברים מוכרחים, אנו מייצרים מבט חדש על העולם לפי הסוגיה בה אנו אוחזים. וכשאנו מתפללים, אנו פועלים ומכניסים את הבורא בתוך העולם, אלו השגות שהם הרבה מעבר להתעסקות עם מוכרח טבעי בלבד.
חכמת יוון היא אכן חכמה רבה וכמ"ש "יפת אלו' ליפת" (בראשית ט, כז), אולם חכמה זו עסוקה אך ורק בעולם מוכרח של מחקרים וגילויים בתוך העולם הטבעי, תוך כדי כפירה גמורה באפשרות שיש קומה נוספת גבוהה יותר, אולם חכמת התורה מעמידה כי על גבי קומת הטבע המוכרח ישנה קומה גבוהה יותר בה יש לכל אחד ואחד מאיתנו אפשרות לפעול ולעשות על ידי תורה תפילה ועבודת ה'.
התנגדותה של חכמת התורה לחכמת יוון היא על בנינו של אדם, יוון סברו כי תפקידו לחקור ולגלות את העולם המוכרח בלבד ולהיות מושפע ממנו בלבד, אולם חכמת התורה הקדושה מלמדת כי בניין האדם נבנה על ידי עבודה אישית שמסוגלת להגיע הרבה מעבר לעולם טבעי ומוכרח, על ידי עבודה של דיבור וריצוי עם הקב"ה פנים בפנים.
בכדי לבנות קומה עליונה יש צורך בקומה תחתונה, חכמת יוון אכן מעמידה קומה תחתונה, אך כופרת באפשרות של קומה עליונה יותר על גבה, היא מאמינה אך ורק בקומה שלפניה, אולם חכמת התורה בונה על הקומה התחתונה קומה נוספת, שבה ניתנה לנו יכולת להיות פנים בפנים עם הבורא עולם.