האתגר הגדול העומד לפתחנו הוא יכולת האדם לשוב לתלמודו מעולם החולין, או במקרים אחרים אף ננסה להבין כיצד עובר אדם מעולם החולין בו הוא שוהה לצורך פרנסתו, לעולם הרוח ולעולם התורה. אלו הם עולמות שונים ומרחבים אחרים.
האתגר הגדול העומד לפתחנו הוא יכולת האדם לשוב לתלמודו מעולם החולין, או במקרים אחרים אף ננסה להבין כיצד עובר אדם מעולם החולין בו הוא שוהה לצורך פרנסתו, לעולם הרוח ולעולם התורה. אלו הם עולמות שונים ומרחבים אחרים.
גדלות היא לראות את העולם מתוך הקשר אחר
מהם חיים בגדלות? מהי גדלות לעומת חיים רגילים ואפילו מול חיים בקטנות?
אדם קטן חי בעולם חד ממדי, יש לו עולם אחד וצורת חשיבה אחת. לעומת זאת, הגדלות היא היכולת לחיות בכמה עולמות. זהו האדם שיש בו עולם גבוה ועולם נמוך, יש לו עולם שטחי ועולם עמוק. האדם שחי בגדלות יודע לעבור כראוי ממצב למצב.
ריבוי עולמות קיים בכל תחום, ב'בין אדם למקום' כמו גם ב'בין אדם לחברו'. אדם המחזיק בעולמות שונים יש בו גדלות. לעומת זאת, ייתכן אדם שאין בו גדלות, גם כאשר הוא יודע הרבה תורה – אין זו ערובה לחיי גדלות.
מצב זה של ריבוי עולמות מצוי במיוחד אצל אברכים שיצאו מהיכלי הלימוד בהם יכלו לשהות יומם ולילה כשזהו עולמם היחיד, לחיים עצמם, בהם ישנה משפחה, ילדים, מטלות שונות וטרדות מזדמנות.
בחיים עצמם האדם פוגש בעולמות שאינם דווקא עולם הלימוד שלו, וכך חווה הוא את הצורך לחיות בריבוי עולמות ולדבר בכמה שפות. גם אם אין הוא מסוגל לחיות את שני העולמות יחד, העיקר הוא היכולת לעבור ביניהם במהירות. יכולת לחיות בו זמנית בריבוי עולמות זו מדרגה מיוחדת.
האתגר הגדול העומד לפתחנו הוא יכולת האדם לשוב לתלמודו מעולם החולין, או במקרים אחרים אף ננסה להבין כיצד עובר אדם מעולם החולין בו הוא שוהה לצורך פרנסתו, לעולם הרוח ולעולם התורה. אלו הם עולמות שונים ומרחבים אחרים.
המעבר חשוב כלימוד התורה עצמה. לא לחינם הביא הרמב"ם את העובדה שהיו מגדולי התורה וממוסריה שעסקו לפרנסתם בעבודות מסוגים שונים. אין זו עובדה ביוגרפית גרידא, זו נקודה חשובה בגדרי לימוד תורה – כיצד לומדים, ושבים לעולם זה מעולם החולין.
המעבר מעולם לעולם כל כך חשוב, עד שר' נחום, בנו של הסבא מקלם, היה אומר כי מי שרוצה לעסוק בצרכי ציבור – עליו לסגל לעצמו יכולת להיות מופרע בלימודו. כוונתו היא שהאדם הלומד יוכל להיות מופרע מלימודו על ידי ענייני החולין, אך מיד לחזור ללימודו. המעבר מעולם לעולם חשוב מאד ומעיד על גדלות הנושא את העולמות הללו.
ישנה מחשבה כי חזרה ללימוד תורה תיעשה מאליה אם רק האדם יאהב את לימוד התורה וייהנה מלימוד זה. אך האמת שאין זה נכון כלל ועיקר, משום שכאשר אדם מופרע על ידי העולם שבחוץ, הוא נמצא שם עם מלוא הרגש שבו וכך הוא מאבד באותו הרגע את היכולת לשוב לעולם הלימוד.
גם אם האדם ינסה לשוב לעולם הלימוד מעולם החולין זהו מעבר קשה, מכיוון שהוא נכח בעולם דרך המקום הרגשי, ומכיוון שכך המעבר קשה מדי עד בלתי אפשרי, אלא אם כן יעבור זמן שיאפשר את המעבר.
הפתרון הנכון הוא לא להגביר את ההנאה מהלימוד, אלא להתייחס לעולם כולו באופן אחר. על האדם להתייחס לעולם ולהוויותיו דרך השכל ולא באופן רגשי.
זו גדלות, להתייחס לעולם באופן שכלי ולא רגשי. השכל נותן הקשר וקונספט לכל מעשי האדם, וכך, כשהאדם מתייחס להוויות העולם באופן שכלי, מבטו על העולם משתנה, אין הוא מתנהל סתם כך בעולם, יש לו מטרה ויעד.
באופן זה המעברים קלים ואינם אורכים זמני הסתגלות ומעבר, מכיוון שהשהות אינה באופן רגשי אלא מתוך מבט שכלי וחד מטרה.
כשהאדם אינו חי על ידי המחשבות שלו אלא רק על ידי הרגש, קל לו ליפול שדוד לרגלי האתגרים שמציב בפניו העולם.
אין בכוונת הדברים שעל האדם להיות אדיש לדברים שקורים בעולם, אלא המבוקש הוא שהשכל הוא זה שיוביל את האדם, וכך הוא יהיה מסוגל לעבור בקלות בין העולמות.
העיקר הוא שהמידות לא יהיו אלו אשר יובילו את האדם בתוך העולם ביחס אליו, אלא השכל הוא זה שיוביל את האדם וירכוש את המשמעות.
כשאדם יוצא לעולם עליו להרהר מה הוא רוצה מהעולם, באופן זה יקל עליו לשוב חזרה לתלמודו מכיוון שהוא הופרע באופן קל ממש.
אין הכוונה שהשכל הוא המפקד המחזיק את כל הרצונות המאיימים על האדם, אלא השכל הוא זה שנותן את המשמעות והערך שיש במעשים.
כשאדם אוכל, מסר העולם הוא כזה שהאכילה היא מתוך עולם של 'תאוות אכילה', באופן זה, אף כאשר האדם יברך,הברכה לא תשנה את ההקשר של אכילתו. רק כאשר השכל הוא זה שיוביל את האדם, האכילה תקבל משמעות אחרת: הקשר של הכרת הטוב.
זהו כוחו של השכל, לשנות את המסר של העולם. וכמו שאמר ר' ישראל (מכתב ה'): "כי התבונה יכולה לשנות את החוש", התבוננות בכוחה לשנות את האופן בו העולם מדבר אלי.
לפתח בעצמנו גדלות בתורה, אין זה דבר של מה בכך, ועלינו למצוא את הדרך הנכונה.
זו עבודה לחג השבועות בו ניתנה תורה, הגדלות הופיעה יחד עם מתן תורה, בלא התורה היינו נשארים רק עם מצוות מעשיות, אך בכוחה של התורה הוא לשנות את תפיסת האדם בכל מקום.
זו היכולת עצמה של גדרי תלמוד – כיצד לעבור מדבר לדבר, מדברי חולין לדברי תורה.