איש ואישה- יחס של פנים אל פנים

שידוכים שיעור 3 – איש ואשה יחס פנים בפנים

מה ההבדל בין קשר חברי ליחס איש ואשה

למה אין ללכת בשידוכים אחר היופי

ומהו הרגש שאותו יש לחפש בפגישה

בשיעור קודם דיברנו על כך שבשביל להיפגש באמת, בחור צריך לצאת מהמקום הבטוח שלו מאחורי החומות שמגינות עליו, ולהיחשף באמת. וכך נוצר מפגש אמיתי בינו לבין הזולת.

מהי ההרגשה החשובה ביחס לאשה לצורך בניין הבית

כעת נדבר על המפגש עצמו, ועל הרגשת הלב המיוחדת שמתעוררת בפגישה עם בחורה, ננסה להבין מה משקלה של הרגשה זו, מה מקומה, מאיזו עלינו להיזהר שלא ניפול ברשתה, ועל איזו נוכל לסמוך את יסודותיו של הבניין שאנו מבקשים לבנות. [1]

ראשית לכל הריני מוסר מודעה: שלא יעלה על דעת השומע שאני מדבר בסוגיות אלו מתוך היותי משגיח, ומתוך ראייה מוסרית של העבודה המוטלת על בחור בעניין זה. אלא כל דברי בסוגיה נאמרים כביכול בחלוק לבן, מתוך ראייה מקצועי וחוקרת.

בבואנו לתת את המשקל הנכון להרגשת הלב בעניינים אלו. עלינו להבין כי בדרך כלל הרגש אינו אמין דיו כדי לסמוך עליו בניין. רגש משול לריח, כעת הוא נמצא – ואחרי זמן קצר מתפוגג ונעלם. ואנו מבקשים הרגשת לב אמינה ומבוססת, כזאת שתישאר עימנו לאורך ימים.

נסביר מעט על אופייה ומהותה של הרגשת הלב בסוגיה זו, ונבחין בין הרגשת הלב המצויה בין חברים, לבין זו המיוחדת ליחסים שבין איש לאשתו.

מה בין רגש חברי ליחס איש ואשה

כמשגיח בישיבה עלי להיות עירני ליחסים בין בחורים. בחור שמספר לי על חבר טוב וקרוב שאיתו הוא נוהג לצאת לטיולים ארוכים של ימים שלימים, ונעים וטוב להם להיות ביחד, הדבר נראה לי תקין ונורמלי. בחור אחר שמספר לי על בחור שאיתו הוא לומד חברותא ליל שישי שלם כבר כמה פעמים, והשטייגען שהם עושים יחד מיוחד במינו, גם זה נראה לי בסדר גמור, ואפי' חיובי. 

אבל כשבחור מספר לי: הרב, יש לי חבר שכשאני אומר לו סברא טובה הוא מחייך, והחיוך שלו מחמם לי את הלב. מיד נדלקות לי כל הנורות, ואני אומר לעצמי לבחור הזה יש בעיה.

הרגש המיוחד לאדם בסוגייה זו

אסביר: יש שני מיני יצרים: יש יצר נשים שאתם [חושבים שאתם] מכירים אותו, בחור רואה אישה במציאות או בתמונה שזזה.. והדבר מעורר בי הרגשה – יצר נשים. יצר נשים זה משותף לכל בעלי החיים, מאריה ועד הנמלה, ומהחי ועד הצומח כמבואר בגמ'. דבר זה הוא אחד מהכוחות החזקים ביותר שהקב"ה יצר בבריאה, עובדה שהוא נוכח לכל אורך המציאות והנבראים.

אבל יש רגש נוסף המיוחד רק לאדם, והוא היחס של 'פנים כנגד פנים', אני פונה לעבר הפנייה של השני. אדם מביא הביתה פרח, בשביל לראות את החיוך של אשתו, הוא מעוניין בפנייה שלה אליו, הוא אינו פונה לעבר אשתו אלא לעבר הפנייה שלה. זה נקרא פנים אל פנים, וזה דבר מיוחד רק לאדם.

כשאריה מגיע ללהקת לביאות חדשה, הדבר הראשון שהוא עושה זה להרוג את כל הגורים, עד שהלביאות ממהרות להסתיר אותם מפניו, כדי להגן עליהם. את האריה לא מעניין הרגש של הלביאה, את האריה מעניין לשחרר ולספק את הרצונות שלו, את המשיכה שלו. 

אחד בא אל הסטיפלער ואמר לו אני מרגיש משיכה, אמר לו הרב 'בהמה גסה נקנית במשיכה'.. בן אדם לא בונה את הייחס שלו מכוחה של משיכה, רגש זה אינו מחזיק מעמד, ואינו יסוד נאמן לבנות עליו בית. אבל כשאדם פונה לעבר הפנייה של השני והפנייה שלו מדברת אליך, זה דבר שיכול להחזיק מעמד כי זה דבר אמיתי שכל הזמן נמצא. [2]

היצר הכשר הוא זה שיש בו פנייה

בחורים רבים טועים לחשוב כי מה שהיה אסור לפני החתונה אחריה יהיה מותר, אבל האמת היא: שמה שהיה אסור תמיד נשאר אסור, כי אסור להכניס את היצר במקום שאין בו פנייה חזרה. אלא שלפני הנישואין תמיד אין פנייה חזרה, ולאחריהם יש להבחין בין מצב שיש בו פנייה, למצב שיש בו רק את הבהמיות של האריה. 

שכן עלינו לדעת שגם אחרי החתונה יש באדם את הבהמיות של האריה, אבל בבית יש לאדם דבר אחר, שונה מאותו יצר בהמי, הרגש המיוחד של פנייה פנים כנגד פנים. ורגש זה מתקיים וחי גם אחרי שהרגש הבהמי התפוגג, כי הוא מתפתח תמיד: לפי הגיל, ולפי החוויות, ולפי הקשיים, לאורך כל החיים – כל הזמן מתחדשת ההרגשה הזו. זה סוג הרגש שאנו מבקשים, אלא שהוא רגש עדין, שעלינו לזהות אותו, להתמקד בו ולפתח אותו.

בתוך פגישה זה דבר דק שצריך לתת לו להתעורר על ידי כך שאתה נחשף לזולת באופן שמאפשר לו להתייחס אליך. עליך לדבר על דברים שחשובים לך, דברים מהעולם הרגשי שלך, ואז אתה רואה איך הבחורה מגיבה, האם היא מגיבה בדרך שמדברת אלי. אמנם זה דבר דק, אבל בחור חכם ובעל רגש יכול להקשיב לזה.

יש לגדל את הרגש הדק כמו שמגדלים שתיל רך

רגש הוא דבר שצריך לפתח, ולאט לאט הוא גודל. הדבר משול לשתילי עצים רכים, עצים מתחילים כולם אותו דבר, בתחילה כולם שתילים רכים, אלא שאם טיפוח נכון אלו שכשירים לכך צומחים להיות עצי ענק. והגנן צריך לבחור כבר בהתחלה על מה הוא הולך, על מה הוא יכול לסמוך שיתפתח לבסוף לעץ ענק. בחור צריך להיות מספיק בעל נפש, ומספיק מבין וקשוב, בשביל לומר אני בוחר לסמוך על הרגש הזה ולהאמין שהוא יגדל.

'משיכה' אינה יסוד לסמוך עליו

יש בחורים שנוטים ללכת אחרי 'המשיכה' מתוך הנחה שזו הדרך להכריע בדבר הבחורה המתאימה עבורם, אלא שכשנתבונן ללכת אחרי המשיכה זה כמו לחפש מישהו שיחליט עבורך, שכאמור אי אפשר לבחור אישה על סמך רגש זה, ואף בחור לא רוצה שאת ההחלטה הכי גדולה בחייו יקבל עבורו מישהו אחר. 

התורה דיברה כבר על אשת יפת תואר, וגם בימינו כידוע ישנם נשים יפות בעולם, והנה אם תחפשו תגלו שרוב הנשים המפורסמות בעולם ביופיים גרושות, רובן המוחלט! שכאמור יופי כשלעצמו אינו מחזיק מעמד, אלא רק הרגש העמוק של היחס פנים בפנים הוא זה שעם הזמן צומח ומתפתח.

יתרה מזאת, ילדים שנראים טוב מצליחים בחברה יותר בקלות, במיוחד אצל בנות שם המראה תופס מקום מרכזי יותר. אלא שאלה שמעמדם החברתי גבוה באופן טבעי, ולא נאלצו להתאמץ עבורו, עלולים להיות מקולקלים מאוד בענייני מידות ובן אדם לחברו. האם מישהו מעוניין בבת זוג כזו.

כששומעים רק את היצר הרע מחפשים לפי היצה"ר – דברים שהרושם שלהם לא מחזיק מעמד, ומעלות שעלולות להתברר בהמשך כחסרונות.

יופי נתפס אצלנו בצורה מאוד חיצונית, חז"ל אומרים על שרה אמנו: "בת עשרים כבת שבע ליופי", האם יתכן שילדה בת שבע יפה יותר מאשה בת עשרים? אצלנו היחס הוא הפוך.

אלא אנו איננו מבינים מהו יופי, בעינינו יופי הוא זה שמדבר ליצר, אבל באמת יופי הוא דבר עדין ואציל יותר, שמתקשר לבחינת הפנים בפנים שיש עם אשה.

בחור הולך לפגישה ורואה מרחוק את הבחורה מחייכת אליו וזה מרגש אותו ומדבר אליו, מה שקורה כאן הוא: שהיא מחזירה לך את הפנייה שלך, וזה מה שמדבר אליך בחיוך שלה. צריך להיות עם קשה עדין, כי בחור יכול להתבלבל ולחשוב שהיצר הרע הוא זה שמדבר אליו כאן, אבל לא.

הרגש הזה דק בתחילתו, והוא הולך וגדל במהלך השנים, ובשביל לגלות אותו בחור צריך לנהל פגישה שבה הוא פוגש את הבחורה ולא מראיין אותה.

את הרגשה הזאת העדינה אנו צריכים לחפש בפגישות, הרגשה שאפשר לבנות עליה.

[1] בהמשך נדבר גם על המשקל הנכון ליופייה של אישה, כמה הדבר משמעותי, ובאיזה שיעור נקודה זו הינה ברת קיימא, אבל קודם נדבר על מקומה של הרגשת הלב הכללית בסוגיה זו.

[2]  חלילה איני אומר שלא צריך יצה"ר, אני אוחז ממנו מאוד, ברור שלא יתכן מצב של בלי יצה"ר בשידוך, אבל צריך לשים את זה במקום הנכון, ולתת את המקום לייחס העדין והעמוק. כי הוא זה שגודל וגודל עם החיים, ולעומת זה הרגש החזק של אישה יפה וכדו' מתפוגג ואינו אמין.