נמשיך להציב נקודות חשובות ביחס לנושא זה.
זיוף של הרצון לעוד
לאחר מתן תורה עם ישראל ברח – 'כתינוק הבורח מבית הספר'. הרמב"ן מסביר כי הם ברחו מפחד שמא יוסיף להם ה' עוד מצוות, מה שהם לא חפצו בו.
הרמב"ן מוסיף שתי נקודות נוספות: האחת – עם ישראל הרגיש רע עם העובדה שברח. והשנייה – הם רצו לאכול דברים שאין רגילות לאכול, כמו פחם וכדו'.
והדברים קשורים זה בזה. בשלב הראשון הם ברחו מפחד שיהיה יותר, ולאחר מכן הם הרגישו רע עם הבריחה – כשלבסוף אכלו את מה שלא ראוי לאכול.
האדם תמיד רוצה יותר. הם ברחו מפחד שיהיו עוד מצוות, שהם יהיו במדרגה גבוהה יותר. הגמרא מספרת על מי ששכר פועלים להעביר חבית ממקום למקום, ובדרך נשברה החבית. לא רק שהוא לא דרש תשלום מהפועלים על הנזק, הוא אף שילם להם את שכרם. כשנשאל – "האם כך הדין?" השיב – "לא! אך בשבילי זה הדין, שנאמר – 'למען תלך בדרך טובים'". מחיוב כזה פחד עם ישראל.
בני ישראל ברחו מכך שהאדם תמיד רוצה יותר, ולכן גם הצטערו אחר כך משום שפעלו נגד הטבע שלהם. לבסוף הם אף ביקשו את ה'יותר' בצורה מעוותת – אוכל שאינו ראוי לאכילה.
לדברי הרמב"ן, הדבר הבסיסי ביותר באדם הוא שהוא רוצה יותר. הרצון ליותר הוא רצון פנימי – לגדול בתפילה, בבין אדם לחברו, בלימוד תורה.
האינטרנט מספק את חווית הגדילה באופן שטחי.
לייבא ידע ואינפורמציה זו סקרנות. גם שאלות אישיות שבאות מתוך האדם, כשילך ויחפש אותם במרחבי האינטרנט כמו גם בשאר מאגרי המידע, הוא יפסיד בכך את הבירור הפנימי, את הפעלת המחשבה והתבונה.
האינטרנט מעניק חוויה מזויפת של גדילה והתפתחות.
לפעמים כוח המחשבה מתפתח דווקא ממיעוט ידע, כך האדם חוזר שוב ושוב על מקומות שמכיר, על ידע שכבר יש לו, כשהוא מעיין בהם שוב הוא מגלה דברים חדשים.
חשוב שנשים לב, היצר היה מאז ומעולם, אך דבר זה הוא עולם חדש ונורא.
הדרך בחינוך – התמודדות
בחינוך, התמודדות עם אתגרים אלו חשובה כמניעה, עוד קודם שהאדם או הילד נלכדו ברשת.
כנגד האינטרנט, שהוא עולם שטחי וחסר גדילה והתפתחות פנימיים – אנו צריכים לכבד את הדעה של הילד כשהוא שואל או מתרץ קושיה, כשהוא מסביר משהו. צריך להקשיב ולכבד את מה שהוא חשב. לתת לדבריו מקום, להתייחס אליו ברצינות. כך הוא לומד שלדבריו יש ערך ושהדרך היא ההתבוננות פנימה.
חשוב לשים לב, כשילד שואל שאלה אסור לומר לו – כיוונת לדברי רש"י וכדו'. אומנם הכוונה טובה – לשדר לו כמה דבריו נכונים, אך המסר שהוא מבין זה שאין לדבריו ערך עצמי, אלא הערך נעוץ רק בכך שהוא כיוון לדברי פלוני אלמוני.
אנו צריכים לאשר את הדברים שלו – כי הוא אמר אותם. לאחר זמן אפשר לומר לו – הנה מצאתי את הדברים שלך גם במפרש פלוני. אך מלכתחילה דבריו אמורים לקבל ערך מעצמם.
לגבי חוסר הפיזיות והתנועה המצויים במשתמשי האינטרנט –
עלינו לדאוג לכך שהשינויים שאנו עושים לטובה, יהיו מגובים בשינוי פיזי: שינוי ריהוט, שינוי צורה. אנו זקוקים לדבר מה שיזכיר לנו את הרצון שלנו. החלטה בלבד לא תספיק. כמו ביום כיפור אנו יכולים להחליט שוב ושוב, אך בשנה הבאה נפגוש את עצמנו באותו מצב – כי כאמור, החלטה בלב לא מספיקה, נצרכת פעולה פיזית.
לגבי חוסר הממשק עם 'אחר' המתנגד לי –
ניתן למצוא פתרונות גם לבעיית המרחב נטול התנגדות שיש באינטרנט, והקלות הבלתי נסבלת של פתרון הבעיות בכך שאני מעלים את המאתגרים בקלות מהמרחב.
צריך לתת לילדים – כמו גם למבוגרים – לתרגל קצב ואינטראקציה שיש בהם חיכוך עם העולם. זו יכולה להיות יצירה של משהו או כל עבודה פיזית. אלו יבנו להם מהלך בנפש, שיצריך אותם להתמודד עם אתגרים ולא לפתור אותם בהתעלמות. האדם צריך לעשות משהו עם הידיים. זהו דבר שבכוחו להשפיע אף על צורת הלימוד והמחשבה.