וירא מלאך ד' אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל. רש"י: מתוך הסנה – ולא אילן אחר, משום עמו אנכי בצרה (תהילים צא טו).
לבת אש אלוקית הבוערת מתוך שיח קוצני מגלה הנהגה עליונה של 'עמו אנכי בצרה', ודרך גילוי זה בחר הבורא להכניס את משה רבנו לתפקידו כגואל. מדוע הנהגה עליונה זו של 'עמו אנכי בצרה' הוא המבוא לגאולה?
'עמו אנכי בצרה'- אלו מילים בהם אנו מוצאים נחמה היום, בדיוק כפי שמצאנו לאורך כל הדורות, בתהליכים ארוכים וכואבים מאוד. מה משמעותם?
בטבעו של עולם אש וסנה מנוגדים הם זה לזה ואינם יכולים להתקיים יחד כאחד, האש מטבעה מבטלת ומכלה את הסנה המתנגד לה, אבל במראה זה "הסנה איננו אוכל", האש נותנת מקום לסנה.
ההתגלות הצפויה של הקדושה בעולם הייתה צריך להיות באמצעות ביטול הרע – מיגור הרוע, וכשם שהאש בטבעה מכלה את הסנה, כך הקדושה בטבעה מתנגדת לרע ומבטלתו, ובמראה הסנה הבורא עולם גילה למשה כי נוכחות השכינה מאפשרת קיומו של דבר העומד בסתירה לה. ניתן למצוא את השכינה אפילו במצרים, בגלות.
הנהגה זו של 'עמו אנכי בצרה' מתגלה במראה של להבה המגלמת את השכינה שבוערת בתוך הסנה הקוצני המייצג את הניגוד והכאב, המשמעות של 'עמו אנכי בצרה' איננה שהבורא עולם סובל איתנו בצורה כלשהי, אלא שניתן למצוא את השכינה גם במקום של כאב של סתירה והתנגדות.
נקודת המוצא של גאולה היא הבנה והכרה של מה יש לגאול. משה רבנו היה צריך לדעת שאין רק רוע צרוף בגלות, אלא השכינה נמצאת גם שם, ועל כן, תפקידו ומגמתו אינו רק לבטל הרע, אלא גם לגאול את הקדושה שיש בתוך מצרים עם כלל ישראל.
את הרע לא ניתן רק לשרוף משום שיש בו גם שכינה וקדושה שמתפקידנו לגלות, מצרים לבסוף מתבטלת ואין לה קיום כלל, אבל ישראל צריכים לצאת ממנה, יש תהליך של יציאה וגאולת הקדושה מתוך הרע.
השכינה נמצאת גם במקומות שונים בעולם בהם כלל ישראל נמצא, התרבות המערבית אכן עומדת בניגוד מוחלט לשכינה וחלילה לנו לאמץ אותה, אך עם זאת, עם העבודה המתאימה גם למערב יכולה להיות קדושה ייחודית משלה, כי השכינה יכולה לנוח שם אפילו מבלי לבטל את הרע.
כאשר אנו מזהים בתוכנו מדה תכונה או הרגל רע, הנטייה הטבעית היא לנסות לכלות אותה ולהיצמד לתקניות כמה שיותר מהר, אבל לאמיתו של דבר פעמים רבות עם קצת התבוננות נבחין כי גם בצדדים הפחות טובים יש קדושה ודברים חיוביים, ואל לנו להשאירם מאחור.
כך גם לצערנו בעת צרה ומלחמה בו עם ישראל שרוי כעת, על אף שהצער הכאב והיגון של עם ישראל מנוגדים הם לגילוי כבודו בעולם, השכינה נמצאת גם היא בתוך אותם צרות ומלחמות, וישנם נקודות קדושה שמתבררות דווקא בעת מלחמה כמו חיזוק האמונה והבנת כוחו וייחודיותו של יהודי, ומתפקידנו לגלות שם את הקדושה ולצמוח ממנה.