נער עברי עבד – ארורים הרשעים שאין טובתם שלמה. מזכירו בלשון בזיון: נער – שוטה ואין ראוי לגדולה. עברי – אפילו לשוננו אינו מכיר. עבד – וכתוב בנמוסי מצרים שאין עבד מולך ולא לובש בגדי שרים. (רש"י בראשית מא, יב)המעשה שבגינו קיבל שר המשקים תואר רשע, פירש רש"י משום שטובתו לא הייתה שלמה, כלומר רשעותו של שר המשקים התבטאה בכך שגם כאשר עשה מעשה טוב הוא לא היה שלם, מדוע אפוא בחר רש"י להעמיד את נקודת רשעותו דווקא בתוך המעשה הטוב שעשה ולא בחוסר הכרת הטוב שלו ליוסף או בשנאתו אליו? וכן לגופו של ענין צריך להבין, מדוע עשיית מעשה טוב בלי לסיימו כמו שצריך עד תומו הוא עילה לתואר רשע, הלא על פניו זה חוסר יעילות גרידא?התואר 'רשע' מופיע פעמים רבות בתורה, אולם כאן זהו המקום היחיד בכל התנ"ך שבו מצא רש"י לנכון לציין שהרשעים הם "ארורים", ועלינו להבין מה המשמעות בכך שרשע הוא ארור, ומדוע תואר זה דבק במי שמעשיו הטובים אינם מוגמרים?'ארור' פירושו צמצום וחוסר יכולת להתרחב ולהשפיע, בניגוד ל'ברוך' שהוא תואר של השפעה והרחבה. מעשה טוב מצד עצמו צריך להתפשט ולהתרחב עוד ועוד עד השלימות שלו, אבל הרשע מצמצם את הטובה שלא תתרחב ועוצר אותה באמצע, שיקולים צרים וזרים של הרשע פוגעים במעשיו הטובים ומונעים את ההתפשטות וההרחבה שלהם, וכך מעשי ההטבה שלו אינם מתרחבים ומגיעים להיכן שהיו אמורים ויכולים להגיע.גם אדם שעובר עבירות עדיין יש ביכולתו להיות מקור של טוב וברכה עבור סביבתו באמצעות מעשיו החיוביים, אולם אדם שגם בצד הטוב שלו אינו יכול להשלים את ההטבה, מברר שאצלו הרוע שולט גם בתוך הטוב ומכלה גם אותו. 'ארורים הרשעים' משום שגם מעשיהם הטובים אינם שלמים, הרשע הוא מי שהרוע שבו פוגע ומעכב גם את הטוב, רשעותו יוצאת גם בהטבה, לרשע יש צורה ואופי כיצד לעשות טוב ולהשאיר את הרוע גם שם, כך שההיבט המפחיד ביותר של הרשע הוא שהוא "אוכל" את הטוב שבאדם.במושכל ראשון כאשר אנו מזכירים 'רשעים ארורים' הרגשה היא שזה לא אמירה המופנית כלפינו, אך עם כל אי הנעימות שבדבר, מוכרחים אנו להודות שלעיתים גם המעשים הטובים שלנו לוקים בחסר, בדיוק באופן אליו התייחס רש"י.אין זה עניין של שלמות הפעולה, אלא השלמת המעשה עד הסוף, של סיום מצוות. לדוגמה, כאשר אנו שבים מקניית מצרכים פעמים רבות אנו מניחים את השקיות בכניסה לבית ומתיישבים על הספה, כביכול כעת נגמר תפקידנו ומעתה והילך עבודת המיקום הוא על שאר בני הבית. או שגם כשאנו נותנים אוזן קשבת לחבר העובר תקופה קשה, אנו יכולים לנתק את השיחה עוד לפני שסיים לשתף, מעשים טובים אלו הם לא רק לא מושלמים, הם לא שלמים, הרוע הצליח להשתלט על המעשה כולו.אסור לנו לתת לעצלות ולגאווה שלנו לשבש את הטוב הפוטנציאלי, עלינו לקחת מצווה שאנו מזדהים איתה ומתקשרת לכוחות נפשינו, ולהקפיד להשלים אותה עד תומה. כולנו רוצים להיות מקור לברכה עבור משפחותינו חברינו והסביבה כולה, והדרך להגיע לשם היא דרך הגנה ואימוץ של הטוב שבתוכנו, מבלי להרפות.
