חג הסוכות – זמן שמחתנו
חג הסוכות מכונה 'זמן שמחתינו' ומתאפיין בשמחה יתירה משאר מועדי השנה, וכמבואר בדברי הרמב"ם (פרק ח מהלכות לולב הלכה יב) "אע"פ שכל המועדות מצווה לשמוח בהם, בחג הסוכות הייתה שם במקדש שמחה יתירה שנאמר ושמחתם לפני ד' אלקיכם שבעת ימים". עלינו להתבונן מה מהותה של אותה שמחה.
כל המצוות אף אותן הנעשות עם העולם הטבעי יש תהליך מסוים שאנו נדרשים לעשות כדי שנוכל לגלות בטבע תשמיש של קדושה, לדוגמא, ציצית עשויה מצמר, אולם בצמר כמות שהוא לא נוכל לקיים מצוות ציצית, אלא עלינו לנקות אותו להפריד את הסיבים לטוות ולארוג אותם יחד, ורק אז יוכל הצמר לקבל משמעות ערכית של תשמיש קדושה. בדומה לכך תפילין וחפצי מצוה אחרים דורשים תהליך של עיבוד לפני שהם מתאימים למצווה.
בארבעת המינים לעומת זאת, אנו מוצאים כי לא נדרש כל תהליך כדי להכשירם למצוה, אנחנו קוטפים את הצמח והפרי מהעץ ותיכף משמשים הם חפצי מצווה, זוהי המצווה היחידה שאנו מעצבים ונותנים צורה לדבר טבעי מבלי לשנות את צורתו המקורית, שבעה ימים בשנה ארבעת המינים פושטים את משמעותם הפשוטה ונעשים חפצי מצוה.
יתירה על כך, קיום המצווה מכוון גם כלפי העולם, בעוד שאנו יודעים כי כל מצווה יש לה השפעה על העולם, עם זאת, השפעה זו היא היבט נסתר של המצווה, אולם במצוות נטילת לולב מעשה המצווה מתמקד במוצהר ובגלוי על השפעתו בעולם כולו, וכמו שאמרו חז"ל "אמר רבי יוסי ברבי חנינא מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים" (סוכה לז:). כלומר, מצוה זו אינה עוסקת רק ביחס בין הנברא לבורא בין מקיים המצוה למי שצווה אותה אלא עוסקת עם הנהגת הבריאה כולה, בו אנו שותפים ומשפיעים על הבריאה כולה. ומשכך עלינו להבין במה נשתנתה מצווה זו משאר המצוות?
נראה כי בזה טמונה תובנה המביאה לשמחה יתירה, שמחה נובעת ממציאת התאמה, מצוות ארבעת המינים מגלה לנו כי העולם כמות שהוא ללא כל שינוי, נמצא בהרמוניה והתאמה גמורה עם רצון ה', וממילא ניתן להשתמש בעולם במצבו הטבעי כדי למלא את רצונו, אנחנו לוקחים את האתרוג והלולב כפי שהם גדלים, ללא כל עיבוד והכשרה, ונותנים להם משמעות ערכית עליונה וקדושה.
בחג הסוכות אנו מוצאים את היכולת שלנו לחבר את העולם הטבעי לבורא, חיבור זה אף נותן לנו את הכוח להתעסק עם העולם עצמו להשפיע ולהביא עליו ברכה. בסוכות אין אנו מקיימים את המצוות 'על אף' העולם הסובב אותנו, אלא המצוות הולכים עם העולם יד ביד, וכאשר אנו חווים עולם של התאמה עם קדושה ורצון ה' אנו מתמלאים שמחה.͠
עבודת שמחה זו באה כהמשך לעבודת הימים הנוראים, וכפי המובא בחז"ל (ויקרא רבה ל, ב) "ישראל ואומות העולם באין ומקטרגים לפני הקב"ה בר"ה, ולית אנן ידעין מאן נצח, אלא במה שישראל יוצאין מלפני הקדוש ברוך הוא ולולביהן ואתרוגיהן בידן, אנו יודעין דישראל אינון נצוחייא". במהלך הימים הנוראים בקשנו להקים מלכות שמים בעולם ועשינו זאת בכוחה של תפילה לה יש את הכוח לחבר את הקב"ה לעולם, וכעת נדרשים אנו להראות כיצד תפיסה רעיונית זו אכן תואמת את המציאות, וכי יש בכוחנו לאחד את העולם עם מלכותו יתברך.
לכך תיכף אחר יום הכיפורים בו כל העולם כולו שובת ועסוק בהקמת מלכות שמים בדעת, ניגשים הכל לעסוק ולבטא מלכות שמים זו בעולם המוחשי ממש, בבניית סוכה מפסולת גורן ויקב, ובלקיחת ד' מינים כצורתם הטבעית, בזה ניכרת הקמת מלכות שמים בעולם המוחשי והטבעי.
אכן גם אומות העולם עסוקות בבניין עולם, אך העולם בו הם חפצים, מנותק מבורא עולם, אין להם את היכולת לראות כיצד עולם פשוט מחובר לעליון, אולם ישראל בכוחם לחבר ולהתאים עולם פשוט לבורא עולם, ולכך יוצאים שמחים עם לולביהן ואתרוגיהן בידן, שכן בכך אנו מצהירים את מציאת ההתאמה בין העולם הפשוט והטבעי למלכות שמים