מלחמת החשמונאים ביוונים נוגעת באופן ישיר גם לימינו אנו, והגם כי נחלנו ניצחון באותה שעה, כל עוד אנו בגלות – עבודתנו היא להמשיך ולהיאבק לדורות. לשם כך מתבקשים אנו להתבונן בשורש מחלוקתנו עם חכמת יוון, בפרט בימים אלו, ערב ימי החג הקרבים ובאים.
מלחמה הינה תמיד בין שני צדדים בנוגע לאותו נושא ממש, האחד מנסה לעשות כך, ואילו השני מנסה לעשות אחרת. אך כל עוד היא לא באותו נושא ממש, יתכן שיהיו חילוקי דעות וחוסר הסכמה אך לא תהיה זו מלחמה. ומשכך, עלינו לברר היכן מלחמת התורה בחכמת יוון ניטשת באותו הנושא ממש?
תורתינו הקדושה ניתנה בכדי לבנות קומת אדם. ואף חכמי יוון עסקו סביב השאלה כיצד בונים מעצבים ומחנכים את האדם, ולדבריהם, החכמה שבונה את קומת האדם צריכה להבנות על בסיס תפיסת השכל האישית והחופשית בלבד, בעקבות זאת עמלו ועסקו רבות במחקר עד היכן מגיע כוחו של השכל.
לעומת זאת, התורה מבקשת לבנות ולעצב את קומת האדם על ידי שמיעת האוזן, ומה שקיבל תלמיד מרבו, לפי התורה החכמה שבונה את האדם מבוססת על אזניים מקשיבות ומקבלות, וזו אפוא הסיבה שרבינו יונה בשערי תשובה (שער ב, יב) מתאר את מעלת שמיעת האוזן כרטיה אחת המרפאה הכל.
על פניו מעלת השמיעה נראית לנו פחותה ממעלת השכל, נתאר לעצמנו שניים המשוחחים ביניהם, האחד אומר דברי שכל מפותחים ועצמאיים, ואילו השני מדבר רק על מה שקיבל ושמע מאחרים, ברור אפוא שהראשון יראה לנו חכם, והשני נחות דרגה. אולם באמת מעלת השמיעה גדולה יותר, שכן בשונה מהעיניים שלא יכולות לראות כאשר יש דבר חוצץ, האוזניים יכולות לשמוע גם מעבר למחיצה. בכוחה של השמיעה לראות ולגלות מעמקי רוחניות אינסופיים בכל אמירה ובכל דבר בבריאה. וכפי שמצינו בחז"ל שהוציאו מכל שמועה הלכות רבות. ואף אמרו (עירובין ק, ב), כי ניתן היה ללמוד גזל מנמלה וכו'.
אדם שנבנה רק מכח חשיבה עצמית נדמה לו כי הוא גדל, אך באמת הוא נבנה רק מהמושכלות שלפניו הנתפסות אצלו, רק השכל שלו מדבר חכמה, ואילו כל מה שמחוץ לשכלו, כבר אינו מדבר חכמה. אך כח השמיעה לעומת זאת, מקנה לנו את היכולת לראות איך כל העולם כולו מדבר חכמה, ולהבנות גם מהאזנה לדברים שאינם ניצבים לפננו במוחש, ורק מתגלים מתחת לפני השטח.
כאשר נתבונן בדבר נבחין כי זו אינה מלחמה של מה בכך, היא מפעפעת גם בתוכנו, דעה אפיקורסית נראית תמיד חכמה ואינטלגנטית, היא מגלמת בעצם חשיבה ללא גבולות ומחויבות, היכולת לחשוב אישי וחופשי בלי להיות כפופים לשום דבר, זהו דבר שקוסם לנו, ולעיתים אף נראה לנו נכון. אך התורה מגלה לנו שלא זו הדרך, וכל עיקר בניית האדם מבוסס על מה ששמע וקיבל תלמיד מרבו.
עלינו לדעת כי מעלת השמיעה אינה דווקא לרב גדול, או כאשר אנו משוכנעים שיש מה להקשיב. כח השמיעה הוא יכולת לראות בכל דבר בעולם מסר שיכול ללמד אותנו משהו רוחני, וממילא גם מבני הבית או מסתם מוכר בחנות אנו יכולים לשמוע וללמוד דברים גדולים.
בעבר היו מחנכים לזה, המשגיח הרב וולבה זצ"ל חינך לזה כאשר היה מספר סיפור אחד פעמים רבות, לא מחמת ששכח שסיפר כבר, אלא מתוך דרישה לשמוע בכל פעם נקודות חדשות באותו הסיפור.
כיום השמיעה קשה לנו, נראה לנו שכאשר אנו מקשיבים למשהו הרי זה סימן שאנו קטנים ממנו, לכך אנו לא רוצים לשמוע, וגם שאנו כבר כן מקשיבים זה דווקא לאדם ממש גדול שזה לא מוריד אותנו כאשר אנחנו מקשיבים לו. אולם כהכנה לימי החנוכה עלינו להכריח את עצמנו להאזין ולהקשיב למישהו אחר, זה יכול להיות בקרב בני הבית, בישיבה, או סתם לחבר, להאזין ולהקשיב ולחפש מה אני יכול לשמוע כאן מעבר, איזה מסר אני יכול ללמוד ממה ששמעתי, ובזאת אפוא נמשיך את מלחמת חכמת התורה בחכמת יוון.