פרשת כי תשא – נחישות או גמישות

"ויאמר ד' אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא". רש"י: 'קשה עורף' מחזירין קשי ערפן נגד מוכיחיהם וממאנים לשמוע.

הצלחות והישגים הינם תוצר של נחישות ועקביות בלתי מתפשרת, הנחישות והדבקות במטרה מעוררת בנו מחד התפעלות גדולה המשמשת עבורנו כח ועוצמה. לעיתים היא אף תעורר בנו רגשי קנאה ורצון לחיקוי, אך מאידך פעמים רבות מידת העקשנות והעקביות דווקא תהווה אצלינו חוסר גמישות ויכולת לוותר על נוחיות ותפיסות עולם, האם ניתן לאזן ביניהם?

בפרשתנו לאחר שחטאו ישראל בעגל, הבורא עולם מגדיר את העם כ'עם קשה עורף', אולם בעוד שתיאור זה נאמר בגנותם של ישראל וכסיבה להשמדתם רח"ל, בהמשך הפרשה תיאור זה מוזכר למעלתם של ישראל  שנאמר (לט, ד) "ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך וגו' כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונחלתנו”. הרי שמשה רבנו מציג את אותה תכונה ממש כסיבה שהבורא ישכון בתוכנו, ועלינו להבין את פשרה של מידה זו הטובה היא אם רעה?

'קשיות עורף' מציינת דבקות בלתי מעורערת במטרה, כביכול שום דבר לא יוכל למנוע את קשה העורף מפעולתו, הוא לא ייכנע לקשיים או לשיקולי נוחות. 'עם קשה עורף' הוא עם הדבק במטרתו, מידת הקשיות יכולה לשמש הן לטוב והן לרע. כאשר כלל ישראל מרוכז במשימתו כעם הנבחר, לחשוף כבוד שמים בעולם, הרי שמידת הקשיות מבטיחה שלא נאבד מטרה זו. אך אם חלילה המטרה אינה ראויה, אותה מידה מונעת כל ניסיון להעריך ולשקול מחדש את הדרך שנבחרה, ועלולה אף חלילה להביא אותנו לידי עבודה זרה. כיצד נוכל לזהות שמידת הדבקות במטרה, נובעת מרצון פנימי טהור, ולא מחוסר רצון לעזוב ולוותר על תפיסת עולם המשרתת את הנוחות שלנו חלילה?

כאשר נתבונן בדברי רש"י נמצא היבט נוסף למידת קשיות עורף, שכן כתב, 'מחזירים קשי ערפם לנגד מוכיחיהם וממאנים לשמוע', קשיות עורף עלולה לגרום לאדם למאן לשמוע. סירוב לשמוע אינו רק שהשומע מחליט אחרת, אלא הוא כלל אינו מסוגל לשמוע צד נוסף, כך שהדברים הנאמרים לא נכנסים לאזניו, ומבחינתו כאילו לא נאמר כלום ולא היה כלום, קשיות עורף כזאת אינה רק נחישות והתמדה, אלא אי יכולת לשמוע צד אחר.

אולם היבט זה קיים רק במובן השלילי של קשיות עורף, וזאת משום שצד הרע מציב דרישות מדויקות ונוקשות, הרע מעוניין בהגשמת הרצון בצורה כזו לאלתר, ומאחר שהדרישה היא לתוצאה מסוימת וצרה, אדם הדבק במטרה יתרחק מהמוכיחים אותו וימאן לשמוע, שכן האזנה למוכיחיו תסיט אותו ממימוש מטרתו. לעומת זאת בצד הטוב תמיד יש רחבות המאפשרת לנו להאזין ולהיפתח לדרכים נוספות, תוך כדי עמידה איתנה במטרה. היצר הטוב יכול להופיע במגוון רחב של דרכים, שכן ישנם כמה דרכים להתפלל וכמה דרכים לעשיית חסד, וכמובן צורות רבות בלימוד התורה.

גם כאשר עומדת לנגד עינינו מטרה נכונה וצודקת, עלינו להיות במוכנות תמידית להקשיב וללמוד מהמסרים המופנים כלפינו, מוכנות שכזאת אינה סותרת נחישות והתמדה, אלא מסוגלות להקשיב ולחשוב אולי נוכל להתנהג אחרת, או שמא יש אמצעי אחר להגשמת המטרה שלנו. אם אנחנו דבקים במטרה באופן כזה שאנו נעולים על צורת לימוד מסוימת עד כדי שלא מתאפשר לנו לשמוע צד שני כלל, עלינו לחשוש שמא אנו לכודים בקשיות עורף לצד הרע ולא מוכנים לוותר על תפיסת עולם המשרתת את הנוחיות שלנו.

לשם כך נדרשת זהירות, כי גם כאשר אנו ממוקדים במטרה חיובית, אנחנו עדיין עלולים להיות קשי עורף במובן השלילי שלה, בכך שאנו מכוונים לתוצאה ספציפית וצרה, והמפתח לקשיות עורף ככוח חיובי בחיים הוא הכרה ברוחב הטוב, והכרה זו מאפשרת לנו להקשיב לאחרים ולהפגין גמישות, תוך הישארות אמיתית וממוקדת במטרה הסופית שלנו.