מהותה של עבודת הקדושה היא היכולת להוסיף ולתת מבט גבוה יותר מהמבט השטחי על חיינו, ולהכיר בכך שכלל מציאות חיינו ומעשינו שייכים לתמונה גדולה וגבוהה הרבה יותר מעולם המושגים בו אנו חיים, עד כי כתב הנפש החיים (פרק ו), ש'קדוש לגמרי' הוא רק מי שמכיר בכך שפעולותיו אינם נוגעים 'לגרמיה', כלומר אינם לצרכיו האישיים כלל ועיקר כי אם לצורך גבוה בלבד.
אכן אחר חטא אדם הראשון אין לנו את היכולת להיות 'קדוש לגמרי' מכורח הערבוב שנוצר בין עולם שהוא צורך גבוה ובין עולם שהוא צורך הדיוט, כמבואר בנפש החיים שם. עד כדי כך שאפילו מעשים גבוהים ונשגבים הנראים לנו כקדושים לגמרי גם הם יכולים להיות ולהיתפס 'כצורך הדיוט', וכמ"ש הרמב"ן (שמות כט, מו). שאפילו רצונם של ישראל בהשראת השכינה בכוחה להיתפס כצורך הדיוט, ולא כ'צורך גבוה'.
פשוט הדבר שאין הכוונה ב'צורך הדיוט' לצורך של מילוי תאוות וחשקים עצמיים, כי אם לכך שתמיד תפיסת עולמו של האדם ומציאות חייו מעורבים במעשיו, וכך גם רצונות להשראת השכינה, לקבלת התורה, ולרוח הקודש יכולים להיתפס כצורך הדיוט. בעוד שקדושה גמורה היא השתייכות לעולם שלא נמצא כלל במגבלות מציאות חייו וכוחות נפשו של האדם.
כבר אמרו רבותינו כי אין אנו יודעים מהו צרכי גבוה בלבד, וזאת משום שכל דבר שהוא מנותק מעולם המושגים שלנו לחלוטין, קשה לנו להשיגו. אולם עם זאת עיקר עבודת הקדושה היא להרחיב את מבטינו יותר ויותר, ולהיות מסוגלים לצאת ככל שנוכל מעולם השטחי שלנו העוסק בצרכינו האישיים, ולראות כיצד המעשים שלנו נוגעים לתמונה גדולה וגבוהה יותר.
כאשר נתבונן בדבר נבחין, כי לעיתים קרובות גם כאשר אנו עסוקים בדברים גבוהים ורוחניים אנו פועלים מצד הרווח האישי שיש לנו באותו דבר, בין אם אלו נטיות שטחיות כמו כבוד ותחושת שייכות, וגם אם אלו רצונות גבוהים ומרוממים יותר, הם מתוך הצרכים האישיים שלנו.
האדם יכול לחיות חיים שלמים ללא קדושה ואלו לא יהיו חיים של פריקת עול ועבירות, אלא חיים על פי עולם מושגים שטחי בלי שום השתייכות לתמונה גדולה יותר. אולם עבודת הקדושה דורשת מאיתנו להרחיב את המבט עוד, ולשייך את העבודה לתמונה גדולה יותר הנוגעת לצורך גבוה, ובכך לקדש את המעשה עוד ועוד.
פעמים רבות אנו נוטים לחשוב כי הקדושה נצרכת ומתבקשת דווקא במקומות הקרובים לטומאה בהם אנו דחויים ונכשלים, ומשכך אנו מנסים לעבוד על הקדושה דווקא באותם מקומות, אולם עתה למדנו כי מהותה של קדושה נוגעת לכל מקום, ואף במקומות ובמעשים הטובים שלנו יש עבודה להוסיף ולעלות קומה ולראות איך הדברים נוגעים לתמונה גדולה יותר של צורך גבוה.
דוגמה לכך נוכל לתת בהתבוננות על עבודת התפילה שלנו מהיכן היא באה, לעתים נראה כי על פי רוב מקורה בצורך הדיוט, לעיתים ממקום שטחי ביותר כמו כבוד ומעמד חברתי, ולעיתים מחמת צרכים אישיים שלנו כמו צורך ברפואה פרנסה וכדו', אך עלינו להרחיב את המבט לעלות קומה ולנסות לראות איך התפילה עוסקת בצורך גבוה, כלומר, תפילה לצורך רצונו של הבורא בעולם כדברי הנפש החיים (שער ב), ובכך נתקדש בתפילה, וכן בכל דבר.