דף הבית > מוסר > נושא בעול עם חבירו

נושא בעול עם חבירו

נעסוק בנושא של נושא בעול עם חברו, שעליו אמר האלטר מקלם שהוא היסוד לכל עבודת ה’. ננסה לבנות בוועדים משהו שיאפשר לנו להשתייך למעלה גדולה זו של נושא בעול חברו.

נפתח בדבריו היסודיים של האלטר מקלם על ענין נושא בעול עם חברו, בתהילים נאמר (קד, כ) “תשת חושך ויהי לילה” ז”ל דורשים זאת (בבא מציעא פג, ב) “תשת חשך ויהי לילה – זה העולם הזה שדומה ללילה, בו תרמש כל חיתו יער – אלו רשעים שבו שדומין לחיה שביער.” ומקשה האלטר, מה התועלת שיש בדימוי זה של הרשעים לחיות שביער, ומסביר לפי האמור בגמ’ שאין חיה טורפת אלא אם כן נראה לה כבהמה. פירושו של דבר שלחיות אין ציור של מישהו אחר שאינו בהמה שאיננו אוכל, הן אינם מסוגלות לראות שזהו בן אדם, וכך מבאר האלטר את עניינים של הרשעים הדומים לחיות שביער, שהרשע הוא ‘רחוק מציור זולתו’. 

זהו בעצם היסוד של ענין נושא בעול עם חברו, שפירושו הוא שלאדם יהיה ציור של מישהו אחד. מה פירוש הדבר ציור של חברו? במילים יותר עכשוויות ניתן לומר, שרואים שלשני יש סיפור שלו, יש בחייו סיפור מסוים. האירועים בחייו אינם רק שרשת של עובדות, אלא הם סיפור. הוורט של סיפור הוא שישנם עובדות ופרטים שונים המופיעים לנגד עיננו, ומאחוריהם מסתתר הנושא המאגד אותם לכלל תוכן משמעותי. הנושא הזה הוא הסיפור שבעצם מורכב מן הפרטים. הפרטים לכשעצמם אינם מעניינים, הם חשובים לעריכת אנצקלופדיה, אך אינם יוצרים סיפור. זה פירוש דבריו של האלטר ‘ציור של חברו’, ההכרה כי בחייו של השני אין רק עובדות או פרטים, אלא הם מתאגדים לכלל סיפור שלם. הצורה בה ניתן לשאת בעול עם הזולת היא מתוך הכרת הציור היינו הסיפור של האדם האחר.

בעידן שלנו זהו ענין קשה, האווירה בעולם כולו אינה כך, העולם רחוק מזה, הוא אינו רואה שלשני יש סיפור, קשה להתבונן בכך מפני שהתבוננות זו היא כנגד טבעו של האדם.

filter-mosar-sidra