נושאים כללי
לימוד המוסר תפקידו ומטרתו להביא אותנו לידי שינוי, לכך כאשר השינוי אינו ניכר ומורגש אנו נתקלים בקושי גדול להתמיד ולהחזיק בו, ישנם הרגילים לומר, כי ככל שנתמיד בלימוד המוסר לבסוף הוא ישפיע עלינו, אך הניסיון יורה כי לא די בכך להחזיק בלימוד המוסר.
בלימוד שמעתתא אנו מורגלים בהפעלת חשיבה יצירתית וביקורתית, לומדים את דברי רבותינו הראשונים והקדמונים מתוך תפיסה שעל אף כי האמת נמצאת בדבריהם, עם כל זאת הדרך להגיע ליצירתיות בסוגיה היא על ידי התנגדות הבנתית בשלב הראשון. צורת חשיבה זו אינה סותרת את הנכונות לקבל את מסקנות דבריהם, אדרבה, זו הדרך לקבל את דבריהם בצורה מיטבית.
אך שונה מכך לימוד המוסר, שם ישנה נטייה ללמוד מתוך קבלה ‘עיוורת’ ללא שום התנגדות אישית שלנו, תופסים אנו את לימוד המוסר כדבר השייך לעולם המעשה בלבד, ולכך מנסים לקבל הכול בלי חשיבה אישית ויצירתית, בעוד שבאמת לימוד המוסר כמוהו כשמעתתא, נבנה רק על ידי התבוננות והתנגדות אישית המביא לידי הבנה ושינוי.
התבוננות בלימוד המוסר דורשת מצד אחד להאזין היטב לדברי חז”ל ולהעמיק בהבנת הדברים, ומאידך להאזין לתוכן החיים ולנסות ללמוד ולהתבונן מה מתחולל אצלנו בשינויי המצבים ובזמנים שונים, כך נגלה שאותם סוגיות שנלמדו בהעמקה במוסר שייכים אלינו ונמצאות באמת קרובים אלינו ובתוכנו ממש.
כלשונו של ה”מסילת ישרים”, אדם ‘המתבונן’ על מעשיו, מתגברת בו החרטה עד שמאליו הוא עוזב את מעשיו הרעים’. ההתבוננות היא זאת אשר מכוחה מתבצעת הפרדה בין הטוב לרע, ודחיית הרע, בהתבוננות אנו מצרפים לעבודת ה’ את המחשבה והכח העצמי שלנו, וכך לימוד המוסר יכול להשפיע על חיינו האישיים ולגרום לנו להשתנות, על ידו אנו מצליחים לברור ולדחות את הרע מתוכנו, שזו תכלית כל לימוד המוסר.
הסבא מקעלם לימד אותנו, כי עיקר עבודת לימוד המוסר היא לרכוש חשיבה שונה על דרך סיבה ומסובב, חשיבה שתפתח בפנינו צוהר כיצד לראות ולהוציא עולם גדול ועמוק מדברים קטנים, לימוד המוסר צריך לייצר אצלנו קו חשיבה שונה הנותן משקל לדברים פעוטים כגדולים, כאשר מכל מעשה שהוא, נוכל ללמוד.
