מועדי השנה
‘זמן’ הוא מלשון הזמנה, על ידי מחזור הזמנים לאורך כל השנה כולה אנחנו מכינים מזמינים ובונים את התכלית ואת היעד הסופי אליו העולם צועד, העולם צריך להתפתח לקראת תכליתו, וכל יום שבוע וחודש הוא חלק מתוך אותו דבר גדול.
וכדברי הרמח”ל (דעת תבונות ק”ס) ‘ענין היום והשבוע הוא סיבוב אחד שהולך וסובב… עיקר השבוע הוא השבת… ועיקר היום הוא הבוקר, ושאר זמניו – השלמת ענין המתחדש בבוקר’. בכל יום מתפקידנו לבנות את החלק של גילוי כבוד שמים הנוגע לאותו היום, בכל יום אנו מצווים להניח תפילין ולברך ברכת התורה, אדם שלא הניח תפילין יום אחד נקרא בפי חז”ל “קרקפתא דלא מנח תפילין”, על אף שהניח אתמול ויניח גם למחרת, וזאת משום שפספס את גילוי כבוד המלכות של אותו היום.
הזמנים והמועדים כולם מובילים לתכלית המיוחדת לאותו זמן, עבודת האדם על פי סדר הזמנים, מהעבודות הקדושות שיש, עלינו להתאים את העבודת השם למכוון שבכל יום ויום.
