לכאורה הכוונה של בעל חובות הלבבות היא כך. לעולם, הנקודה של הביטחון הוא שהוא מתאים עם העולם. זה דבר שמתאים עם העולם. ואותו בעל האלכימיה לא יכול להיות במקום מסויים, זה דבר שהוא לא מתאים עם העולם. אם זה בגלל שרוצים להרוג אותו בגלל הידע שלו, אם זה בגלל דברים אחרים, אבל הוא לא יכול להיות חלק מהעולם.
והשמיני, שבעל הכימיה איננו מתעכב בשום מקום מיראתו שמא יתגלה סודו, והבוטח באלהים בבטחה בארצו ובמנוחת נפש במקומו, כמ”ש בטח בה’ ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה, ואמר: צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה.
לכאורה הכוונה של בעל חובות הלבבות היא כך. לעולם, הנקודה של הביטחון הוא שהוא מתאים עם העולם. זה דבר שמתאים עם העולם. ואותו בעל האלכימיה לא יכול להיות במקום מסויים, זה דבר שהוא לא מתאים עם העולם. אם זה בגלל שרוצים להרוג אותו בגלל הידע שלו, אם זה בגלל דברים אחרים, אבל הוא לא יכול להיות חלק מהעולם.
אבל בעל בטחון יכול להיות חלק מהעולם. כתוב: ‘שכון ארץ ורעה אמונה’. היינו בעל בטחון מנחה בארץ בצורה פשוטה, כמו רועה צאן. בעל בטחון מנחה את עצמו בתוך העולם עם אמונה.
אין לי שום ספק בעולם שבטחון פועל במציאות כמו שכתוב בכמה מקומות. בטחון משנה את המציאות. מתהווה כאן סוג אחר של מציאות, אבל זה דבר שמתאים עם העולם, זה לא דבר שזר לעולם. ואילו בעל האלכימיה לא יכול להיות בעולם בגלל שהוא עושה דברים שהם לא בדיוק תואמים את המהלך הטבעי. אין לו מקום בעולם, לא משנה למה, אבל העיקר הוא שאין לו מקום בעולם.
בעל בטחון לא צריך לגלגל את העיניים ולומר אני שייך לאיזו כת שלא נוגעת לעולם, אני מרחף ג’ טפחים מעל הקרקע. לא. ‘שכן ארץ’. הוא יכול לשבת בארץ עם האנשים הפשוטים שאין להם קשר לביטחון. יש לך מציאות נעלית אבל היא לא סותרת למציאות הפשוטה. הביטחון שלו לא מרחיק אותו מהעולם. הוא חי חיים פשוטים עם כולם אף שיש לו השגות ודברים הרבה יותר גדולים.
לכן כתוב ‘רעה אמונה’. החיים הפשוטים מונהגים על ידי כח עליון שהוא לא קשור לחוקות העולם, אבל הוא לא סותר את חוקות העולם. זו הנקודה שכתובה כאן. בעל הבטחון תופס מקום בעולם ובעל האלכימיה לא יכול לתפוס מקום בעולם.
ראינו שהעולם של בעל הבטחון הוא עולם פשוט שבו הוא חי עם הבו”ע, ועכשיו נראה את ההבדל התשיעי.
והתשיעי, שבעל הכימיה לא תלוונו הכימיה שלו באחריתו ולא ישיג בה בעולם הזה זולת מזונו והבטחון מן הריש והצורך לבני אדם, והבוטח בה’ ילוונו גמול בטחונו בעוה”ז ולעוה”ב, כמ”ש והבוטח בה’ חסד יסובבנו, ואמר: מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו’.
בעל האלכימיה יכול לספק את הצרכים של עצמו, אבל אחרי מאה ועשרים זה לא יעזור לו. אבל בעל הבטחון ילוונו גמול בטחונו בעולם הזה ולעולם הבא. גמול כאן הוא לא שכר, אלא כמו ‘ויגמול שקדים’, דבר שמוליד דבר. זה לא יכול להיות שכר כי בעולם הזה אין שכר. אלא הכוונה לתוצאות של הבטחון. יש לבטחון תוצאות גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.
עולם הבא אף אחד לא יודע איך הוא נראה, אבל ברור שהוא עולם, עולם שבו הנוכחות של הבו”ע ניכרת בלי בעיות, בלי הסתר. כאן בעולם אם אני אומר שאני רואה את הבו”ע בתוך חפץ כל שהוא זה אסור. אי אפשר לראות את הקב”ה בתוך העולם. אפשר לראות את ההשגחה של הבו”ע. אפשר לראות את ההנהגה שלו, אבל לא את הבו”ע. כי העולם מלשון נעלם. הוא מסתיר את הנוכחות של הבו”ע. אבל העולם הבא בנוי בצורה כזו ששם הנוכחות של הבו”ע ניכרת יותר.
הבוטח יש לו את זה כבר כאן. כי הוא חי בעולם. הוא תופס מקום כאן עם הבטחון שלו. העולם שהוא חי בו הוא עולם עם הבו”ע. הוא חי עם הבו”ע וממילא אותו דבר יש לו גם בעולם הבא, מה שיש לו בעולם הזה יש לו גם בעולם הבא, רק בעולם הזה יש לו את זה בצורה יותר ממשית.
זה מה שבעל ‘חובות הלבבות’ אומר: לבעל הבטחון יש את העולם שלו, הוא חי עם הבו”ע בעולם הזה וזה מקשר אותו בצורה טבעית לעולם הבא.
אנחנו אומרים גם בתפילת שמונה עשרה שהבוטח יש לו מדור מיוחד בעולם הבא, ‘ולכל הבוטחים בשמך באמת’. כי הוא והשכר הם באותו מקום, העולם הבא שלו הוא המשך טבעי של החיים שלו כאן.
לא שתמורת בטחון מקבלים עולם הבא, אלא שלבעל הבטחון העולם הבא הוא המשך העולם הזה שלו. בעולם הזה הוא חי עם הבו”ע, ובעולם הבא הוא יכול לחיות אותו במלואו, זה המשך ישיר.
אי אפשר ללמוד את זה בתור שכר, כי הרי בטחון לא נותן שכר בעולם הזה. לבעל הבטחון יש כניסה לעולם הבא בצורה ישירה כי הוא חי יחד עם הבו”ע גם בעולם הזה. זה כל הנקודה שדיברנו בפעם שעברה שבטחון עובד רק אם אתה עושה עבודת ה’ עיקר. אז עולם הבא הוא המשך טבעי לחיים שלך בעולם הזה.
והעשירי, שבעל הכימיה, אם יודע ענינו, תהיה סבת מותו, מפני שמה שהוא משתדל וטורח בו הפך הנהגת העולם, ומנהיג הכל ישליט עליו מי שימיתהו, כשאינו יודע להעלים את סודו. והבוטח בה’, כאשר יודע בטחונו, יגדל בעיני הבריות ויכבדוהו ב”א ויתברכו בקרבתו ובראייתו, ויהיה גורם לתקנת עירו ולדחות הפגעים מעל אנשי מקומו, כמ”ש וצדיק יסוד עולם, וכענין לוט בצוער.
כאן מאוד קשה להבין שיש לבעל האלכימיה כמו מדפסת לדולרים מזוייפים כי בזה אין הבדל בין אם הוא מסתיר את זה או לא. ודאי שהכוונה למשהו אחר. תיכף אומר לכם ציור על זה.
זה הנקודה של בטחון. אני אומר לכם במאה אחוז!! בטחון עוזר בצורה בלתי צפויה, בצורה שהיא לא מנהגו של עולם. הטענה על בעל האלכימיה היא שהוא עושה דברים שהם היפך הנהגת העולם, וגם בעל הבטחון עושה היפך הנהגת העולם, אחרת הם לא על משקל אחד. בעל הבטחון ודאי עושה דברים שהם לא על פי חוקי הטבע, ואעפי”כ זה יכול להסתדר עם חוקי הטבע. זה גורם שהוא גדל בעיני הבריות והם מכבדים אותו.
בעל בטחון ודאי גורם להנהגה שהיא לא הנהגת העולם, אבל זה העומק של אמונה שדבר שאינו כמו מנהג העולם, אינו סותר את מנהג העולם. זה רק תורה יכולה לעשות. אם דבר הוא לא כמו חוקי הטבע לכאורה הוא סותר את חוקי הטבע. אבל לא! זה דבר שמעל הטבע אבל לא סותר. זה דבר שרק תורה יכולה לעשות. אדם לא יכול לייצר דבר שהוא למעלה מהטבע ולא סותר את הטבע. רק הבוטח יכול להפעיל מערכת שלמה שהיא לא כמנהגו של עולם אבל היא לא בסתירה למנהגו של עולם, הם אחד בתוך השני. המעשים שלו מביאים רפואה לעולם. זה העומק של הנהגת הקב”ה שהוא הרבה יותר גבוה מהנהגת הטבע אבל היא לא סותרת אליה.
ודאי שבטחון פועל בעולם. זה פועל היפך הנהגת העולם, אבל לא כמו שחושבים שאפשר לקחת את זה ולשכוח מהיחס עם הבו”ע.
אתן לכם ציור מאוד אקטואלי על בעל האלכימיה. אני רוצה להזהיר שאל תחשבו שזה עיקר הועד. אפי’ שזה מאוד רלוונטי, אבל עיקר הועד הוא פשט ב’חובות הלבבות’. זה רק ציור מאוד רלוונטי לדורנו.
בעל האלכימיה משתמש בדברים שהם היפך הנהגת העולם ורק אם זה מתגלה הקב”ה כועס עליו. אתן לכם לזה ציור מהעולם.
פעם בחור אמר לי: אתה חושב כל הזמן חידושים, אתה צריך לקחת ריטלין. אם תקח ריטלין המוח שלך יפעל פי עשר יותר ממה שהוא עושה היום.
אמרתי לו: תודה רבה, לא צריך. אני לא רוצה להשתמש באמצעים שהם לא מנהגו של עולם כדי להאיץ את ההצלחה שלי. מה שהבו”ע נתן לי אני משתמש. אני רוצה מנהגו של עולם.
אם מישהו בא אלי ואומר שיש לו מבחן ענק של רבנות והוא לא זוכר את הכל, הוא רוצה לקחת באופן חד פעמי דבר כזה כדי להתרכז ולעבור את המבחן, אני אומר לו: אתה יכול לקחת פעם אחת, זה לא נורא. להתנהג כך בצורה קבועה אסור, הקב”ה כועס, אבל לפעמים לקחת באופן חד פעמי אפשר.
מי שלוקח את זה באופן קבוע יש כעס עליו, אסור בשום אופן.
אני אדם פשוט ואני חושב שמה שהקב”ה נתן לי, עם זה אני עובד. היום יש תופעה בציבור שנשים לוקחות תרופות כדי לשפר את היכולות שלהם בעבודה. יש הרבה נשים שצריכות לעבוד בצורה קשה ולוקחות תרופות כדי להאיץ את היכולות שלהן, כמובן שהן צריכות להגביר מידי פעם את המינון וכו’ וכו’.
זה דבר שלא יעשה, על זה יש כעס של הבו”ע. אתה לא יכול לעשות דבר שהוא לא מנהגו של עולם כדי להצליח. זה הכעס של הקב”ה על בעל האלכימיה. כל זמן שהוא עושה את זה בסתר, היינו שהוא עושה את זה באופן לא קבוע, זה אולי בסדר. אבל כשזה נעשה מנהגו של עולם, כך אני מצליח בתפקיד שלי על ידי שאני לוקח דברים שהם לא מנהגו של עולם זה ‘חזער’. ‘טרייף’. זה דבר שלא עושים.
הבו”ע נתן לך כוחות ואיתם אתה עובד. מינימום של אמונה. מינימום של בטחון נדרש מאיתך לעבוד עם הכוחות שלך.
היום זה הולך ונהיה פרוץ לגמרי. גם בחדרים ובישיבות זה פרוץ לגמרי. הגיעו אלי אנשים שהישיבה קטנה אמרה לבן שלהם שצריך לקחת ריטלין. אמרתי להם שלפי מה שסיפרו לי הוא לא צריך. והם אמרו באמת הרופא עשה לו אבחון ארוך, ארוך ממש, ואמר שהוא לא צריך, והחיידר או הישי”ק עדיין מכריחים אותו לקחת.
זה נקרא שרוצחים מנהלים לנו את המדינה החרדית. זה רצח. זה אסור. אסור לעשות מנהג קבוע מדבר שאינו מנהגו של עולם. בטחון בבקשה, אבל חומרים כמו בעל האלכימיה שאיתם אתה מגיע למנוחת הנפש. ודאי יש תוצאות לזה, יש קבלות, זה פועל, בעל האלכימיה אינו אידיוט. אבל אם אתה עושה את זה קבוע, הקב”ה כועס עליך.
אני לא אוחז שצריך אפי’ באופן חד פעמי. תלמד טוב למבחן ולא תצטרך ריטלין. אבל אם אתה לוקח באופן חד פעמי זה לא נורא.
ודאי יש אנשים שצריכים תרופות, אבל מי שיודע מה שקורה היום יודע שגם אנשים שלא צריכים, לוקחים תרופות כדי להסתדר עם העולם. חושבים שאי אפשר להסתדר עם העולם, עם האתגרים של העולם. ולכן רוצים להסתדר עם האתגרים בצורה בלתי טבעית.
יש לזה תוצאות נוראות. אחר כך אי אפשר להסתדר עם הדבר הנגדי. מי שרוצה להיות אבא צריך ללמוד לפעמים לא לעשות כלום. ומי שלוקח תרופות ורגיל להיות רגוע רק על ידי תרופות כבר לא יכול להיות רגוע בצורה אחרת.
אסור לעשות דברים שאינם מנהגו של עולם כדי להוציא תוצאות. בעל האלכימיה רוצה להיות רגוע על ידי דברים שהם לא מנהגו של עולם. יש עליו כעס אם זה הופך להיות מנהג קבוע. אפשר לקבל טורבו מידי פעם, אני לא אוחז גם מזה, אבל בכל מקרה אסור לעשות את זה מנהג קבוע.
זה גישה פשוטה לעולם.
אנשים שואלים אותי אם אני רוצה לשמוע הקלטות של המשגיח.
אני אומר: לא.
אומרים לי: כדאי לך, זה מהשנים שלא היית ב’באר יעקב’.
אני אומר להם: את זה ודאי שאני לא רוצה לשמוע. מה ששמעתי ומה שקיבלתי זה מה שהקב”ה רצה שאשמע, אבל אני לא רוצה לשמוע את הרב’ה שלי על טייפ. שמעתי אותו קצת ויותר לא. חלק גם שכחתי. זה הראש שלי, ועם זה אני עובד.
הביטחון המינימלי שיש לאדם בבורא עולם זה שהוא עובד עם מה שהוא קיבל. לעשות דבר קבוע מדברים שהם לא ממנהגו של עולם זה אסור.
זה בשבילנו הוראה. מה שקורה היום זה קטסטרופה מהלכת על שתיים. מפחיד ממש. רוצים להישען על אמצעים שהם לא דרכו של עולם כדי להוציא תוצאות.
אומרים: אבל יש תוצאות, אז מה, זה לא בטחון, זה לא נקרא להישען על הבו”ע. אתה פשוט עושה כל מיני תהליכים שהם לא מנהגו של עולם.
זה מאוד אקטואלי היום. מי שמכיר את הנושא יודע.
אם היה לי כח הייתי עכשיו סוגר את הספר ובורח החוצה כדי שלא יבואו לשאול אותי כל מיני שאלות. זה לא שיעור על ריטלין איך הוא עובד. אם תדעו איך הוא עובד תדעו שזה מפחיד. אם תדעו מה זה יכול לגרום תפחדו יותר. אם תדעו איך מוח של נער מתפתח בגילאי שלש עשרה, ארבע עשרה, יש שם תהליך כל כך מסובך בזמן ההתפתחות של המוח, ואתה מכניס באותו זמן חומר שיכול לשנות את כל תהליך ההתפתחות הזה.
צריך לחשוב פעמיים שלוש, עשר פעמים, לפני שאתה עושה את זה. מי שצריך תרופות צריך, אבל לא כל מי שאומרים שצריך תרופות באמת צריך. אי אפשר לשחק עם הדברים האלו.
אני מבין שעכשיו אני צריך שכפ”ץ, אבל אני לא חוזר בי משום דבר. גם מביטויים שאמרתי באמצע הועד אני לא חוזר בי. אני באמת חושב כך. אני באמת חושב שזו שערורייה. זה לשחק עם חיי אדם. אני לא חוזר בי. אני לא יכול לשתוק כשאנשים הורגים בני אדם. לשתוק ולומר כן, כן, כי זה המודה. אני לא מפחד לומר את זה שאני חושב שזו שערורייה מה שקורה היום.
