שידוכים – מה זה יופי

שידוכים שיעור ד’ – היחס ליופי בשידוכים

מי נאה יותר בת שבע או בת עשרים

ומהו יופי בעיני חז”ל

יופייה של אשה בתפיסת חז”ל

רש”י בתחילת חיי שרה מביא את דברי חז”ל על הפסוק “ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים” אומרים חז”ל “בת עשרים כבת שבע ליופי”, הדברים אינם מובנים, איך יתכן לומר שמראה האשה בגיל שבע יפה יותר ממראה בגיל עשרים.

אלא למדים אנו מכאן להגדיר מחדש מהו יופי, כנראה לא מה שאנו רגילים לחשוב.

יופי חיצוני בלבד לעומת יופי שלם והרמוני

יופי עניינו הרמוניה, כשהדברים מסודרים בסדר נכון ושלם, מתגלה יופי. אלא שישנה הרמוניה שאינה מבטאת אלא סדר חיצוני ושטחי, של החלקים שמצויים בחוץ. וחז”ל העריכו יופי המבטא סדר שלם של האישיות הרמוניה של כלל חלקי האדם החיצונים והפנימיים. 

ילדה בת שבע באופן טבעי מצויה בהרמוניה מלאה עם הסביבה, עוד אין לה משקעים, אכזבות, ואינה מעמידה פנים, תוכה כברה. לעומת זאת בחורה בת עשרים זה בדר”כ הפוך, עם זו היא רבה ואת זו אינה סובלת, ובחלקים רבים בחייה היא עסוקה במה יאמרו ובשיווק עצמי. אמרים חז”ל ששרה אימנו הייתה בהרמוניה בגיל עשרים כמו בגיל שבע,.

נקודה זאת נוגעת גם למראה החיצוני, ולא עוד אלא שהמראה החיצוני משלים את הנקודה הזו.

יופי חיצוני בלבד אינו באמת הרמוני

אצלנו היצר וכוחותיו עומדים בהרמוניה משל עצמם, היופי שאנו מחשיבים הוא גם הרמוניה, אבל הרמוניה לפי הקריטריונים של היצר, לפי קריטריונים חיצוניים בלבד. אלא שמבט זה כשהוא עומד בפני עצמו, אינו מחזיק מעמד וכל בניין שנבנה עליו עתיד להתמוטט.

יופי נכון ובעל ערך הוא כזה שמתמזג עם אישיותו של האדם, כזה שאצל המתבונן מתחבר יחד עם סיפור החיים, עם המאורעות והאתגרים שעיצבו את האישיות שאליה הוא מתייחס. 

היופי שאנו רגילים להחשיב עליו דיברה תורה בפרשת יפת תואר, ועליו אמרו חז”ל דיברה תורה כנגד יצר הרע, כלומר: שאכן יופי זה והערך שיש לו בעיני אנשים שייך ליצה”ר, וזה באמת לא מחזיק מעמד וכמו שאמרו על אשת יפת תואר לימדה תורה שסופו לשונאה ולגרשה. אדם שאוהב מאוד בשר אינו מסוגל לאכול ממנו יום יום, מדוע? בגלל שהיצר לא אמיתי, והיצר הזה לא מחזיק מעמד. הזכרתי בשיעור הקודם את שיעור הגירושין המצוי בקרב נשים המפורסמות ביופיין, שעומד על 90 אחוז!. עלינו לחפש יופי עם הקשר רחב, עם אחיזה אמיתית במציאות.

אמחיש את הנקודה בעזרת סיפור, הגיע אלי פעם בחור ואמר: שלבחורה שאיתה נפגש יש צוואר ארוך מאוד והדבר מפריע לו. חשבתי, ואמרתי לו, כעת כשתלך לפגישה השנייה כבר ברור שיש לה צוואר ארוך, ולכן תשתדל לא לעסוק בזה במהלך הפגישה הזו, נסה לראות אותה מעבר לנקודה הזו. אחרי הפגישה הבחור חזר מרוצה מאוד, הוא הצליח להכיר את הבחורה לעומק וכלל לא נתפס לאותה נקודה. והתארס והתחתן איתה. לימים פגשתי את הבחור יחד עם אשתו ברחוב, והייתי מוכרח לבדוק את העניין [1] ואכן לבחורה היה צוואר ארוך במיוחד.. אבל הדבר לא הפריע לו בכלל. כי זה היה בהקשר של סיפור החיים, ובהקשר של היחס שנבנה. זה אכן לא מתאים עם היצה”ר אבל מתאים למושג יופי.[2]

תפיסת המראה החיצוני אצל בחורים בימינו מעוותת לגמרי

עליכם לדעת, כי מושגי היופי המוטעמים אצלכם בראש מעוותים לחלוטין ובנויים ממושגים שלא היו ולא נבראו. גם בחור שלא ראה אף פעם סרטים ראה פרסומות ברחוב וכדו’, ואלו קיבעו בראשו מושגים מעוותים בעניין זה. על בחור לדעת כי אף בחורה אינה חיבת לעמוד בקריטריונים שהמציא לעצמו, שכולם בנויים על הבל ורעות רוח. ולמעשה גם אינה יכולה לעמוד. אלא יופי הוא הרמוניה, הוא תמיד בהקשר לסיפור חיים, בהקשר ליחס, ואז האשה יפה בשבילך. אנו מחפשים ורוצים רגש כלפי הבחורה שנועדה לנו, אבל הרגש שאנו מבקשים אינו זה שמסחרר את האדם וסוחף אותו, אלא זה שהאדם בוחר להרגיש וללכת אחריו.

שמעתי על כאלה שאומרים לבחורים “צריך להתחתן עם מישהי יפה, כדי לשמור על עצמך מנשים אחרות”. רח”ל מהאי דעתא, ל”ע היו בציבור שלנו סיפורים קשים ומזעזעים וד”ל, בני כמה היו אלו שנכשלו בני עשרים או חמישים? ובנות כמה היו נשותיהם? מסתמא בני אותו גיל. ועכשיו מה יאמר אותו מדריך חכם לאותו אדם מבוגר, שעליו להינשא שוב עם מישהי צעירה ויפה? אלו דיבורים מזעזעים של אנשים לא ראויים, שאינם מבינים דבר וחצי דבר, ומדברים מתוך התאוות שלהם. אלא האמת היא שאדם מבוגר אשתו יותר יפה ממה שהייתה בגיל עשרים, כי ההקשר גדל, והקשר נהיה עמוק יותר ורחב יותר. וזהו יופי אמיתי.

בקשת תמונה בשידוכים יסדוה בתפיסה מעוותת

ישנו היום מנהג נפוץ לבקש בשידוכים תמונה. מנהג זה יסודו בתפיסה המעוותת שדיברנו עליה. שהרי איך אפשר להתייחס ליופי הנראה בתמונה בלי כל הקשר, כפסל, מה יופי זה אומר? איך אדם יכול לחשוב שכך הוא ימצא את בת זוגו?

אפי’ גויים בעולמות ההיכרויות שלהם, מנחים וממליצים שאין לשלוח תמונה אלא רק אחרי כמה וכמה הודעות של התייחסות ותקשורת, רק אחרי שאדם מספר על עצמו, ומתייחס לזולת. רק אז אפשר לשלוח תמונה כי אז יש לה על מה לחול. איך אפשר לראות יופי בלי כל יחס, בלי כל סיפור מסביב? [3]

לאן הגענו שבחורי ישיבות ינהגו בעניין זה באופן גרוע ורוד יותר מגויי העולם. כאמור, איני מדבר ממבט של יידישקייט אלא ממבט ענייני ומקצועי, מבט של מי שרוצה שתיבנו יחס אמיתי, יחס שיחזיק מעמד ולא כזה שמסתכל על הבחורה באופן חיצוני, שאין לו כל אחיזה בחיים.

בחור ברמה צריך להבין שאינו רוצה לבנות כך את החיים שלו.

———-

[1] סיפרתי את הדבר לידידי ר’ יונה רכניצר זצ”ל והסכים עימי שאין כאן כל חשש איסור הסתכלות.

[2] אם יש לבחור נקודה שמפריעה במראה החיצוני, נקודה שתופסת אותו, וגם אחרי שניסה לא לשים לב הדבר חוזר ותופס אותו גם בפגישות הבאות, לא כדאי להתעלם. יכול להיות שיש כאן דבר עמוק שהבחור מרגיש שזה לא בשבילו, אוינו יודע לשים את הנקודה. אבל אם הדבר נהיה פחות משמעותי מפגישה לפגישה, חזקה, שבסוף זה נעלם לגמרי. אבל לנסות להתעלם מדבר שמפריע לא בהכרח כדאי, צריך לחשוב ולהתבונן.

[3] הכרתי אדם שהיה לו איזה מום במראה עיניים, הוא היה בטוח שלא ימצא שידוך, אמרתי לו אם אתה פוגש את הבחורה הנכונה, אדרבא המום הזה הוא חלק מההופעה שלך. אמרתי לו אני יעשה בשבילך משאל, האם לדעת הבחורים עדיף לך למצוא דרך להיפטר מהמום הזה. שאלתי וכולם אמרו מה פתאום זה חלק ממנו, אנחנו אוהבים אותו כך זה חלק מההופעה שלו, מראה חיצוני הוא חשוב מאוד אבל רק כחלק מתוך ההקשר, מתוך היחס.