איך לגרום שעבודת ה’ דבר שיש בו ממש

בימים אלו הצורך והרצון הבסיסי שלנו להיות חלק ממערכת הלחימה, נתקל בקושי לנוכח העובדה שהלחימה בשטח היא עבודה עם הידיים, ההולכת ומתעצמת ונעשית ‘מוחשית’ ועוצמתית יותר ויותר, ולעומת זאת הלחימה שלנו שנצרכת אף יותר, אינה מוחשית כלל, ומגבירה את הקושי בעבודתנו, עד שעלולים אנו לטעות ולחשוב שאיננו עושים דבר ח”ו.

אכן מן המפתחות הבסיסיים בעבודת ה’, הוא שנרגיש כי בעבודתנו יש ממש, והיא אינה עשייה של צייתנות גרידא, אלא דבר שאפשר כביכול להחזיקו בידיים, ועל אף שעבודת ה’ בסופו של דבר לא נעשית בידיים ממש, אל לנו להשאיר את העבודה מופשטת וערטילאית, אלא עלינו למצוא בעבודה ציור נפשי ורגשי שמדבר אלינו ונוגע בנו, ציור זה יכול להשתנות, ולא כל ציור שהיה בדורות הראשונים שהיו כמלאכים יכול לגעת בנו לפי דרגתנו.

דוגמא לדבר, עבודה על מידת הענווה על דרך שהאדם אומר לעצמו שכל דבר שיש לו בא מהבורא עולם, היא גישה שאינה נוגעת בו רגשית, זה לרגע לא מתנגד למה שיש לו, זו אמירה סתמית שאדם יכול לחיות איתה.

לעומת זאת עבודה על מידת הענווה על דרך דברי הרמב”ן באגרתו, “וכל אדם יהיה גדול ממך בעינך”, דהיינו לנסות ולראות כל אדם כגדול ממנו, וכפי שכתב הגרי”ס שזו הייתה ענוותנותו של משה רבינו העניו מ’כל’ אדם, מעוררת באדם התנגדות עזה, כי הרי כל אדם מחזיק את עצמו שווה יותר מאחרים, ואיך יתכן ש’כל אדם’ יותר גדול?, זהו אפוא ציור בעבודת ה’ הנוגע ומדבר אל האדם, ומחולל אצלו שינוי ברבות הימים.

בימי המלחמה, עלינו להיות עסוקים בתפילה אף יותר מבימים כתיקונם, לתפילותינו יש כח השפעה על הנהגת הבורא בעולם, ובכוחנו ומתפקידנו לבקש על כך בכלל המישורים הנצרכים לעולם, דעת, תשובה, סליחה, גאולה, רפואה, פרנסה וכו’.

מעתה, עלינו להתבונן ולמצוא ציור נפשי המדבר אלינו ומכניס אותנו לתוך עבודת התפילה. אכן לעיתים רבות כאשר אנו ניגשים לעבודה זו אנו נתקלים בקושי רב, הנובע מכך שהתפילה אינה ‘מוחשית’, קשה לנו לצייר מציאות של ‘עומד לפני המלך’ אשר כל חיינו ומציאותינו תלויים בו, וכפי שכבר כתב המסילת ישרים (יט) שזהו מהדברים היותר קשים.

אולם כאשר נתבונן על כך שבתפילת שמונה עשרה אנו ‘עובדים’ אצל הבורא עולם, וניתן לנו כח ותפקיד לפעול להוריד השפעות ולשנות את ההנהגה בעולם, זהו ציור שבהחלט יכול לגעת בנו, שהרי יש לנו ציור של פועלים גם בעולם שלנו, ובשל כך עלינו לפתח ולהמחיש את הציור, שבעת עומדינו בתפילה יש לנו תפקיד חשוב אצל הבורא עולם, לפעול לבקש ולהשפיע בכל המחלקות הנדרשות לקיום העולם, בדעת בסליחה ברפואה ובפרנסה ובכל שאר הצרכים.

כאשר אנו עומדים בתפילה עלינו להתבונן על כך שאנו פועלים אצל הבורא עולם בלי כל קשר לתוצאה אישית, תפילתנו היא לעבוד אצל הבורא אם רגש של תפקיד אישי חשוב, וכאשר נתפלל באופן כזה, תתעורר אצלנו התנגדות לדבר, שכן זהו דבר שנוגע בנו ודורש מאיתנו מאמץ משמעותי, עמידה רצינית ועקבית בכל ברכה וברכה, אך בד בבד תפילתנו תהפוך לעבודה מוחשית רגשית ומשמעותית יותר עבורנו, ואם אכן נצליח לעמוד ולהתפלל על דרך זו, נוכל לחוות רגש של אושר והצלחה ‘מוחשית’ בתפקיד שלנו, בכל השנה כולה ובפרט בימים אלו.