הדרך לגילוי הייחודיות האישית של האדם עוברת דרך לקיחת סיכון. וכך הדברים מתבארים ברמב”ן (שמות ל”ו), שמבאר כי במשכן נצרכה ‘נשיאת הלב’ בשביל עבודות המשכן, והטעם, משום שעבדו במצרים בעבודות גסות יותר של בנייה וכדומה, כשבמשכן היו דרושות עבודות עדינות יותר, ולא היו בעלי מקצוע מוכנים לכך. לכן נצרכה שם ‘נשיאת לב’: אותם אנשים שהדבר דיבר אל ליבם והתנדבו לעשות את המלאכה.
התועלת בלקיחת סיכון
ייחודיות אינה מתבטאת באופן חיצוני על ידי בגדים שונים ויוצאי דופן, גם לא על ידי התעניינות בספרות שונה. הייחודיות הקיימת אצל בן ישיבה היא בתוך התחומים הקיימים.
לדוגמא, מי שמתחייב ללמוד משהו מסוים ואינו יודע כיצד הוא מצליח ללמוד ולפרוע את ההתחייבות שלו, זהו דחק שגורם לו להיות יצירתי וייחודי. אומנם לפעמים צריך חופשיות בשביל לגדול, אך לא זה לוז העניין. לפעמים גם אי אפשר להיות רגילים לגמרי בדרך לגדילה, אך עצם הייחודיות קיים בתחומים הרגילים של החיים ושל לימוד התורה.
הדרך לגילוי הייחודיות האישית של האדם עוברת דרך לקיחת סיכון. וכך הדברים מתבארים ברמב”ן (שמות ל”ו), שמבאר כי במשכן נצרכה ‘נשיאת הלב’ בשביל עבודות המשכן, והטעם, משום שעבדו במצרים בעבודות גסות יותר של בנייה וכדומה, כשבמשכן היו דרושות עבודות עדינות יותר, ולא היו בעלי מקצוע מוכנים לכך. לכן נצרכה שם ‘נשיאת לב’: אותם אנשים שהדבר דיבר אל ליבם והתנדבו לעשות את המלאכה.
אנשים אלו לקחו סיכון, הרי הם לא בעלי מקצוע עם ניסיון. בסך הכל הייתה פה נשיאת לב, אך היא זו שהביאה אותם להצליח ולגלות בעצמם כוחות ויכולות חדשים. דווקא על ידי הסיכון שנטלו על עצמם לעשות משהו שלא מוכר להם ושעלול להיכשל.
דברים אלו נקראים גם ברמב”ם (שמיטה ויובל פי”ג) שאומר: “ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו… הרי זה נתקדש קודש קדשים” וכו’.
נשיאת לב יש בה מלקיחת היוזמה והריזיקה, אך ההתמסרות עצמה מגלה לאדם כוחות חדשים שיש בו. ניתן לראות, למשל שללוויים היו כוחות שונים, הם היו גם שוערים וגם משוררים.
כך לשאלת מלך כוזר, מדוע עם ישראל כל כך חכמים? עונה לו החבר, משום שתמיד כלל ישראל פרנסו את שבט לוי. והרי שבט לוי גם עסקו גם במוזיקה, וזו הייתה חכמתם, ועיסוקם הרוחני, לרתום את כל כישורי וטבעי החיים לתוך עבודת ה’.
כך, התורה אמורה לכלול את כל כוחות החיים, אסור שהיא תהיה צמצום החיים. שבט לוי פעל לכך שלא יישארו כוחות מחוץ לתורה. בכל הכוחות נעשית עבודה.
גילוי הכוחות שיש באדם והאפשרות לרתום אותם לעבודת ה’, זהו דבר המתגלה בתוך נטילת משא שאינו מוכר, שיש בו סיכון. אך זו גם ההזדמנות הטמונה בו.
כשלוקחים משימה חדשה מתגלים לאדם כוחות נפש שלא הכיר ולא היה מודע לקיומם. כך האדם לעיתים משנה כיוון עבודה בחייו, על ידי שגילה כוחות שלא ידע על קיומם, וכל זה קרה על ידי ההכרח שלו להיכנס לעניין החדש ההוא.
כך, כוחות שהיו שייכים לעולם אחר יכולים לקבל משמעות בתוך התורה על ידי ‘נשיאת הלב’ של האדם.
זו המהות של שבט לוי – לא תעסוקה מסוימת, אלא שיוך כל כוחות החיים לתוך המרחב של התורה.
היוזמה האישית חשובה היום יותר מתמיד, משום שהעיקר אצל הלומד הוא להשתייך למוסד, זהו הדבר החשוב יותר מכל. ובתוך המוסדות לעיתים התביעה הלימודית ירדה, משום שאין שם תביעה להוציא לפועל את מלוא הכוחות, אלא רק לעמוד בסטנדרטים מסוימים. משום כך חשוב שתהיה יוזמה שהיא מחוץ למסגרות, כך האדם יגדל מתוך היוזמה שתגלה כוחות חדשים אצלו.
וכל זה אמור כשהדברים יכולים להיעשות בנושאים הקיימים – תורה, תפילה ועבודת המידות.
זו התועלת שיש מיוזמה בעבודה רוחנית ובלימוד תורה גם כשיש בכך סיכון לכישלון. משום שישנם כוחות שיכולים להתגלות רק ממהלך כזה.
