במרחבי הרשת חברויות מתקיימות במספרים המוניים, כשהאדם יכול להפסיק את החברות והקשר עם כל מי שלא מתיישר עם דעותיו ואינו זהה לו. כך נוצר עולם שאין בו הזדמנויות ואתגרים לאדם החברתי.
בנקודה זו גם העולם בחוץ רואה עין בעין את הבעיה שנוצרת משימוש חברתי באינטרנט, ומנסה ליתן על כך את דעתו.
כניסת האינטרנט לחיינו מצריכה מחשבה על השימוש בו ועל ההשלכות השליליות שעלולות להיווצר מהשימוש בו.
נחלק את הנידונים לשלושה:
א. השימוש עצמו.
ב. התכנים שבו.
ג. התוצאות שיש משימוש בכלי זה.
השימוש באינטרנט
נבחן את השימוש עצמו במנותק מהתכנים עצמם. אופי השימוש באינטרנט מתאפיין במעט מאמץ פיזי ובחוסר פעילות גופנית פיזית. זהו עניין שיש לו השפעה ישירה על היכולת של האדם לכוון ולעצב את מידות הנפש שבו.
זו נקודה חשובה עליה עומד ר’ ישראל במכתב ג’, בו הוא עוסק בלימוד המוסר ובמלחמת היצר. בתוך דבריו הוא כותב כך –
“כי המלחמה פרושה על כל החיים המדברים, היא מלחמת היצר ותחבולותיו, תאוות האדם ועלילותיו… אשר האברים החיצונים לאורם יהלכו, ובגבורתם יעשו מלחמתם למען האמת והצדק, כי זה כל פרי מגמתנו, רק על האברים החיצוניים לשומרם מכל נגע רע ומחלה, הן במידות והן בדינים, אשר לא יאוסרו כי אם בחזקה ובהרגל רב”:
לדבריו, עבודת ה’ ובכללה כל עבודת המידות – אינן עבודה על משהו נפשי פנימי, אלא הן עבודה על הגוף ועל התנועה שבו.
ככל שהתנועות גדולת יותר או דורשות מאמץ גדול יותר, כך גם ישנה התאמה בין המידות לבין תנועת הגוף. דבר זה נוגע לכל עניין נפשי – פחד, סיפוק, קנאה, חשקים. כל אלו יושפעו בהתאמה מהעשייה החיצונית של הגוף ומגודל התנועה שבו.
האינטרנט מביא לנו עולם שאין בו תנועה, כל מה שיש בעולם ומשפיע עלינו, נעשה בהזזת אצבע, אין בו כל מאמץ. המידות מקבלות סיפוק בלי כל מאמץ גופני.
זהו דבר מסוכן שכן אופן השליטה על המידות נעשה על ידי תנועת הגוף.
חשוב להבין כי הדברים אמורים לכל הדברים שישנם באינטרנט, בלא דגש דווקא על דברים אסורים ומסוכנים.
באופן זה אנו חשופים לכל כוחות הנפש בלא יכולת לשלוט בהם על ידי מתאם בין תנועת הגוף לנפש. כשכוחות אלו חזקים ואדירים יותר מכפי שאנו חושבים עליהם.
תכני האינטרנט
גם בנקודה זו הדברים אינם מתייחסים לתכנים אשר אסורים על פי התורה ואשר משחיתים את הנפש, אלא לכלל התכנים שישנם ברשת – כאשר במקרה זה הם בלתי מוגבלים וכמעט אינסופיים.
אלו דברים שנאמרו על ידי ישעיהו הנביא – “כִּ֣י נָטַ֗שְׁתָּה עַמְּךָ֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב כִּ֤י מָֽלְאוּ֙ מִקֶּ֔דֶם וְעֹנְﬞנִ֖ים כַּפְּלִשְׁתִּ֑ים וּבְיַלְדֵ֥י נׇכְרִ֖ים יַשְׂפִּֽיקוּ׃ וַתִּמָּלֵ֤א אַרְצוֹ֙ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב וְאֵ֥ין קֵ֖צֶה לְאֹצְרֹתָ֑יו וַתִּמָּלֵ֤א אַרְצוֹ֙ סוּסִ֔ים וְאֵ֥ין קֵ֖צֶה לְמַרְכְּבֹתָֽיו׃ וַתִּמָּלֵ֥א אַרְצ֖וֹ אֱלִילִ֑ים לְמַעֲשֵׂ֤ה יָדָיו֙ יִֽשְׁתַּחֲו֔וּ לַאֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ אֶצְבְּעֹתָֽיו׃ וַיִּשַּׁ֥ח אָדָ֖ם וַיִּשְׁפַּל־אִ֑ישׁ וְאַל־תִּשָּׂ֖א לָהֶֽם”׃
ישעיהו מתאר משאבים בלתי מוגבלים אשר בסופו של דבר מביאים למצב בו – ‘וישח אדם וישפל איש’. ישעיהו מגלה לנו כי משאבים במידה כזו מהווים בעיה לאדם, עד כדי כך שהוא מפציר בקב”ה לבל יסלח להם על כך.
בנקודה זו יש לנו ויכוח ומלחמה עם העולם בחוץ, כי בעוד הוא סבור ששפע המשאבים הוא דבר מבורך – אנו מבינים כי זהו הרס ואסון. ‘וישח אדם וישפל איש’.
תוצאות מהשימוש
הדבר השלישי אותו אנו מזהים כבעיה הוא היכולות והכישורים החברתיים שנפגעים כתוצאה מצורת החיים כשהיא מעוצבת במרחב אינטרנטי.
עומק הקשר עם הזולת נבנה על ידי חיכוך עם חבר ובן שיח. הבעת דעה אחרת או התנהגות שונה על ידי הזולת מייצרים חיכוך והתגברות על אזורי הנוחות בהם האדם נמצא, מה שמפתח אצלו יכולות חברתיות בעולם שיש בו סוגי אנשים מגוונים, עם דעות שונות והתנהגויות שונות.
במרחבי הרשת חברויות מתקיימות במספרים המוניים, כשהאדם יכול להפסיק את החברות והקשר עם כל מי שלא מתיישר עם דעותיו ואינו זהה לו. כך נוצר עולם שאין בו הזדמנויות ואתגרים לאדם החברתי.
בנקודה זו גם העולם בחוץ רואה עין בעין את הבעיה שנוצרת משימוש חברתי באינטרנט, ומנסה ליתן על כך את דעתו.
דרכי התמודדות
מה ביכולתנו לעשות מול אתגרים אלו?
בנוגע לשני הנושאים הראשונים – השימוש באינטרנט וכמות התוכן שהוא מביא לפתחנו, אנו צריכים להבין וכך גם לחנך, כי יצירתיות אמיתית נוצרת דווקא על ידי הגבלת המשאבים. עודף משאבים וחוסר גבולות פוגעים ומחבלים ביצירתיות. דווקא בתוך גזרה צרה ומוגבלת ישנה יצירתיות שהאדם יכול להביא.
כדימוי אפשר לחשוב על מאגרי המידע התורני, כמו “אוצר החכמה” וכדו’. המשתמש במרחב זה חש שכל מה שהוא מעלה בדעתו כבר נאמר ונחשב על ידי מישהו. אך זוהי מחשבת טעות. כי היצירתיות לדברים חדשים ושונים לא תמה, אלא שהיא זקוקה למרחב מוגבל יותר בו היא יכולה לפרוח.
זוהי משמעות “השמח בחלקו” כאשר ידועים דברי הגאון שאומר כי גם ברוחניות ישנו “שמח בחלקו”. על פניו דבריו נראים זרים, אלא שאת דבריו נבין כדברי רש”י שאומר על “איזהו עשיר השמח בחלקו” – כל מי שיש לו נחת רוח בנכסיו.
כלומר – לא שהעשיר מסתפק במה שיש לו ולא מבקש יותר, אלא שהוא מוצא בתוך מה שיש לו הרבה יותר ממה שחשב למצוא.
כך גם במשאבים המוגבלים, היצירתיות תבוא ממציאת משמעות במה שיש. אך כאשר יש שפע של תכנים ואין סוף ידע, המחשבה לא יכולה לראות מה יש בתוכם. היא צריכה גבולות והגבלות.
עבודה משמעותית ויצירתית תמיד תבוא מתוך האדם פנימה. כך הם דברי ה’מסילת ישרים’ המדמה את העולם לגן המבוכה, כשמי שהולך שם יטעה בוודאי אלא אם כן ישאל את מי שיצא כבר מהגן.
בדבריו, הוא לא מבקש את עזרת מי שיצא שיורה לו את הדרך ויצביע עליה בהדרכה פרטנית, אלא מבקש מההולך להשתמש בחוויית נפשו ומחשבותיו. וכך הוא אומר – שעל האדם לחשב בעצמו ‘הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה’, בדברים אלו אין הדרכה מפורשת, אלא הם דברים הנחווים באדם באופן פנימי ואישי. נדרשת לכך יצירתיות וחשיבה מפותחת.
עיון בעבודת ה’ יגלה תמיד משהו חדש. ‘אם תשמע בישן תשמע בחדש’ – השמיעה בישן אינה חזרה על הדברים, אלא מגלה חדש בתוך הישן.
כך גם בנוגע לאינטרנט, אם תהיה לנו יכולת לשמוע בישן – לא נזדקק לחדש.
