בשעה שלמדתי עם מו”ר זצ”ל את מכתבי רבינו זי”ע הוא התבטא לא פעם, שאדם שאינו רואה שכל דברי רבינו זי”ע סובבים בעצם סביב נושא אחד בלבד, אות הוא שהוא אינו מבין את הנקודה של המכתב. כך היתה דרכם של גדולי עולם, שדיברו תמיד על נושא מסוים על כל הבטיו השונים, ולא עברו מענין לענין.
אע”פ שדווקא בנושאים שקשורים למוסר פעמים רבות נוצר הרושם, שנתקבצו במאמר אחד כמה עניינים נפרדים. מתוך נסיון להבין ולהבהיר את הנקודה סביבה סובב המכתב, נכתבו קיצורים על הסימנים השונים, ובהם נעשה הניסיון להבליט את הנקודה המרכזית מתוך כל הדברים עליהם מדובר במכתב, ובלשון שמובנת גם לקורא בפעם הראשונה.
מן הראוי לקרוא תחילה את המכתב של רבינו זי”ע במלואו, ואח”כ את קיצור המכתב, ולשקול האם אכן הנקודה המרכזית של המכתב נראית כן. רק לאחר מכן כדאי לקרוא את העיונים, שעל פי רוב הם מובנים לפי המשך המכתב מסביב לעיקר הנקודה שמדובר בו לפע”ד.
כפי שנראה, דרך כתיבתו של רבינו זי”ע היתה בצורה פראקטית: המכתב מדריך את הקורא בנוגע לסוגיא מסויימת, ואם באמת האדם הולך לפי הדרך הזו, הוא פוגש באותו מהלך קשיים מסוימים, ועל אותם קשיים בא המשך המכתב לעבוד. ופעמים רבות הסוגיא מתרחבת כל כך עד לאפיקים חדשים שלא שערו מראש, אבל הכל בעצם סביב אותה סוגיא עליה דנו בתחילה. על כגון זה, לכאורה, אמרו תלמידיו של רבינו זי”ע שהוא היה גאון בפראקטיש.
מתוך ההקדמה לאור ישראל